השעיה על תנאי לשנתיים ותשלום הוצאות בסך 8,500 שקל - זהו עונשו המשמעתי של עו"ד דניאל בן-גור, אשר ביזה בצורה חוזרת ונשנית את שופט בית משפט השלום בתל אביב,
מיכאל תבור. העונש הוטל בידי שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
עודד שחם, לאחר שבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין זיכה את דן-גור.
הקובלנה המשמעתית נגד דן-גור התייחסה בעיקרה לאירועים שהתרחשו בחודשים מאי-יוני 2015, כאשר ייצג לקוח בתביעה אזרחית שנדונה בפני תמיר. הפרוטוקולים של הדיונים עמוסים בהתבטאויות מזלזלות ומבזות של דן-גור כלפי תבור, ובהן: "אני לא חייב להישאר כאן", "אדוני יקצוב אותי? שיקצוב אותי, יקח כמה זמן שייקח, יש לי זמן היום", "שאדוני יעשה פה מה שהוא רוצה", "איך לקבל את עמדת אדוני? בהכנעה? בקידה?", "אשתדל לא להתעמר באדוני".
כאשר הקלדנית יצאה מהאולם ותבור הקליד במקומה, הוא ביקש מדן-גור לדבר לאט יותר - ואז החל הלה (כלשונו של שחם) "להכתיב בתיאטרליות את הדברים, בציון של כל הברה בנפרד"; תבור נאלץ להפסיק את הדיון ולצאת מהאולם. מאוחר יותר הורה תבור לדן-גור לשבת והוא סירב; כאשר הורה תבור למאבטח לסייע לדן-גור להתיישב, יצא הלה מן האולם. כאשר ביקשה מאבטחת מדן-גור בשמו של תבור לחזור לאולם, הוא השיב: "הבקשה נדחית".
תבור הטיל על דן-גור הוצאות אישיות ודחה את בקשתו לפסול את עצמו. הנשיאה דאז
מרים נאור דחתה את ערעורו של דן-גור, והגדירה את התנהגותו כ"ניסיון להטיל מורא על שופטים עד כדי סיכול ההליך המשפטי התקין" והתנהלות "שאין להשלים עימה". בית הדין של הלשכה במחוז חיפה הרשיע את דן-גור בפגיעה בכבוד בית המשפט ובעבירות הסל של התנהגות שאינה הולמת ופגיעה בכבוד המקצוע.
בית הדין הארצי - בפסק דין שכתבה עו"ד
מרים פורת - זיכה את דן-גור, אך שחם מראה (11.12.18) שהדברים נעשו תוך התערבות בלתי מוצדקת בממצאי העובדה של בית הדין המחוזי ותוך התעלמות מאירוע ההקלדה, שלדעתו היה החמור ביותר. עוד אומר שחם, כי בית הדין הארצי בודד את ההתבטאויות של דן-גור במקום לראותן כמסכת מתמשכת ונקט בגישה ממזערת כלפיהן. הוא גם דוחה את עמדת הארצי, ולפיה רק ניבול פה מהווה פגיעה בכבוד בית המשפט; גם התנהגות מתריסה ומזלזלת מהווה עבירה כזאת, הוא קובע. בית הדין הארצי לא קיבל כראיה את הפרוטוקולים של הדיונים, וגם בכך טעה - קובע שחם.
דן-גור פעל באופן פרובוקטיבי, "תוך זלזול בבית המשפט ופגיעה מהותית בכבודו ובסמכותו", אומר שחם. התנהגותו "חצתה בעליל גבולות מקובלים וסבירים", אין לקבל את טענתו שמדובר באירועים מבודדים ואין לקבל את ההנחה המובלעת בטיעוניו כאילו מעמדם של השופט ועורכי הדין הוא זהה. "הסיטואציה הייתה, בבירור, קריאת תיגר חוזרת ונשנית על סמכות בית המשפט", ולא פגיעה ביכולתו של דן-גור לייצג את מרשתו כפי שטען.
שחם גם מסתייג נחרצות מכך שבית הדין הארצי מתח ביקורת על אופן ניהול הדיון בידי תבור, שכמובן לא יכול היה להציג את עמדתו. דרך פעולה זו של הארצי אינה מתיישבת עם פסיקתו של בית המשפט העליון, וקביעותיו העובדתיות מתעלמות מהממד השיטתי, הבוטה והמתריס בהתנהגותו של דן-גור - שהיא אשר הובילה לתגובותיו החריפות של תבור.
שחם דחה את ערעורה של הלשכה על קולת עונשו של דן-גור, כפי שנפסק בבית הדין המחוזי. לדבריו, עונש זה אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת ובית הדין המחוזי הביא בחשבון גורמים לקולא (לחץ נפשי בשל חתונתו הקרובה, רק שתי הרשעות קודמות, עדי אופי ואינדיקציות לשינוי בהתנהגותו של דן-גור). עוד אומר שחם, כי מדובר בהשעיה על-תנאי לתקופה ארוכה ובסכום גבוה של הוצאות לטובת הלשכה.
