דרמה פוליטית וטלטלה ב
מפלגת "
המחנה הציוני": יו"ר המחנה הציוני
אבי גבאי הודיע (יום ג', 1.1.19) כי העבודה והתנועה בראשות ח"כ
ציפי לבני מתפצלות. בישיבת הסיעה אמר גבאי: "קיוויתי והאמנתי שהשינוי והשותפות החדשה יובילו לצמיחה שלנו, לחיבור של ממש, לפירגון הדדי. אבל הציבור חכם הוא רואה שזה לא מצב הדברים והתרחק. אני עדיין מאמין בשותפות, בחיבורים, בלאחד מחנה גדול ומחויב לשינוי, אבל חיבורים מוצלחים מצריכים חברות, עמידה בסיכומים ונאמנות לדרך. זה לא קורה בשותפות הזאת ולכן אני שוב בוחר בציבור". עוד הוסיף גבאי: "ציפי, אני מאחל לך הצלחה בבחירות, בכל מפלגה שבה תהיי. אנחנו נמשיך להילחם ולהיות מחויבים לשינוי שעם ישראל רוצה".
ח"כ לבני לא ידעה מראש על המהלך של גבאי, הופתעה לשמוע על כך בישיבת הסיעה כשהודיע זאת בפומבי. בתגובה למהלך כתבה ציפי לבני בחשבון הטוויטר: "תודה למתקשרים, למסמסים ולתומכים. טוב שהותרו הספקות ואפשר להתמקד באתגר הלאומי החשוב שעומד לפנינו, כל המאמינים באמת בדרך - מהפך בבחירות הקרובות".
בישיבה סגורה שקיים גבאי עם חברי סיעת המחנה הציוני לאחר ההודעה על החלטתו, אמר על גבאי לבני: "היא לא אמרה עלי מילה טובה בכל התקופה שלה כראש האופוזיציה. רק אכלתי חרא ממנה. "היא עמדה כאן בסיעה ואיימה לעיני המצלמות שאם לא אתן לה את ראשות האופוזיציה היא תפרוש, אז שאיש לא ידבר אתי על נימוסים".
הנאום המלא של אבי גבאי בפתח ישיבת הסיעה:
"לאור ההתפתחויות הפוליטיות והסקרים. אני נשאל בימים האחרונים האם אני באמת מאמין שאפשר לנצח?
ברשותכם אתייחס.
לפני 4 שנים וחצי החלטתי להצטרף למערכת הפוליטית בכדי לעשות שינוי.
את ההחלטה המחייבת קיבלתי בעיצומה של מלחמת צוק איתן, כשראיתי איך ממשלת ישראל לא מנהלת מלחמה אלא מנהלת את יחסי הציבור של הממשלה בזמן שאזרחי המדינה תחת ירי טילים ובזמן שהחיילים שלנו נהרגים בנגמשים לא ממוגנים.
יכולתי להמשיך ולהרוויח שכר של מיליונים אבל החלטתי שטוב יותר יהיה לילדיי,
אם אשאיר אחרי מדינה טובה יותר על פני רכוש נוסף שהם יקבלו בירושה.
בחרתי בציבור.
בדיוק שנה לאחר מכן, קיץ 2015 נלחמתי כשר בממשלה במתווה הגז המושחת.
זה שמונע מאיתנו להפחית את חשבונות החשמל ב 20%. נלחמתי ושילמתי על כך מחיר כבד במפלגה שהייתי בין מייסדיה. שנה לאחר מכן, קיץ 2016, עמדתי נדהם, כמו מרבית אזרחי המדינה כאשר נתניהו פיטר את בוגי יעלון והחליף אותו באיווט ליברמן. אני זוכר היטב את אותם ימים, את השיח ברחוב.
אנשים אמרו לי שהם לא יכולים לנשום מעצמת הציניות וההפקרות של נתניהו. מצאתי את עצמי שוב נדרש לקבל החלטה אישית גדולה והתפטרתי מהממשלה. שוב, בחרתי בציבור. וברחוב אמרו לי שהחזרתי את התקווה שהפוליטיקה לא חייבת להיות צינית.
עד היום אמא שלי לא מבינה מדוע החלפתי כבוד ושררה, בחוגי בית ברחבי הארץ, אבל אני יכול להמשיך ולהסתכל בעיני הציבור ובעיני ילדיי ולאמר – הפוליטיקה לא שינתה אותי. הימים הם טרום ימי חקירות ראש הממשלה אבל את שלטון נתניהו ראיתי מקרוב. בעיקר את חוסר האיכפתיות – את האדישות לחיי האזרחים, ליוקר המחיה, למערכת הבריאות שלנו, לצעירים שאיבדו תקווה, לאזרחים הוותיקים שחוסכים בתרופות כי אין להם.
שאלתי את עצמי מה אני יכול לעשות בכדי להביא לשינוי? איך מחליפים את הממשלה הזאת, בממשלה שתעסוק באזרחים – תשמור על הביטחון, הדמוקרטיה ותעצור את השחיתות שהפכה ללגיטימית.
הציעו לי הרבה מאוד הצעות. להצטרף למפלגות של איש אחד או להקים בעצמי מפלגה של איש אחד. ממש, קלי קלות. בלי הרבה מאמץ. שוב, בחרתי בדרך הקשה והמורכבת.
זאת שיש לה סיכויי הצלחה של אריאלה ממפעל הפיס. הבנתי ששינוי גדול אפשר לעשות רק ממפלגה עם מסורת של שלטון – רק ממפלגת העבודה. מפלגה שהדרך שלה משלבת את ביטחון המדינה כערך עליון לצד חתירה לשלום עם שכנינו וניהול כלכלה צודקת. כזאת שמשרתת את כלל האזרחים. מפלגה וותיקה שלמרות שאוהבים לבקר אותה קיבלה אותי בזרועות פתוחות וחצי שנה לאחר מכן חבריה בחרו בי להוביל אותה.
ושלא ייקל הדבר בעיניכם – 52,000 חברים וחברות מכל רחבי הארץ – מערים ומושבים וקיבוצים. בהם חברים וותיקים רבים בחרו באדם חדש. הם בחרו בי כי הבטחתי לעשות הכל עבור הניצחון ולשים את הניצחון לפני נוחות פוליטית ולפני כל פוליטיקה פנימית.
נבחרתי ויצאתי לדרך. בחרתי לעשות כנסים ברחבי הארץ, בערים, מושבים, קיבוצים, כפרים ערבים ודרוזים ובמעוזי הליכוד- דימונה, שלומי, מגדל העמק, עפולה, קריית מלאכי ועוד.
עשיתי גם טעויות, בעיקר של התנסחות אחת לא מוצלחת שהיום אני יכול לספר לכם שבאחת הפגישות בינינו
עמוס עוז ז"ל תיחקר אותי – מה אמרתי ולמה התכוונתי. בחוכמתו הרבה אמר לי כיצד הייתי צריך להעביר את אותו המסר מבלי לפגוע.
יתכן שטעיתי גם בכך שבחרתי לפגוש את הציבור ולא מילאתי את היומן בפגישות עם פרשנים וכותבי טורים. קיבלתי גם את עצתו של
יצחק הרצוג ושמרתי על השותפות עם ציפי והתנועה במסגרת המחנה הציוני. זה לא פשוט להיכנס לשותפות שמישהו אחר הקים, אבל זכרתי שהתחייבתי לעשות מה שנכון לניצחון בבחירות.
אפילו ניסיתי להביא לאיחוד מלא של המפלגות. לצערי זה לא קרה. כשהרצוג התפטר. ציפי ביקשה את תפקיד ראש האופוזיציה במקומו. כולל כאן, בחדר הזה, אל מול המצלמות כשאמרה שזה התנאי שלה להמשך השותפות. בחרתי בשותפות, כולל סיכום על שיריונים לתנועה.
שיריונים שגרמו למתח עצום במפלגה שלי ואפילו ליותר מכך. שוב בחרתי בציבור, שמעתי את הקולות במחנה שלנו שמבקשים אחדות וקיבלתי את בקשתה של ציפי. בחרתי להתעמת עם הפוליטיקה הפנימית ולשמור על האחדות של המחנה.
כפי שאתם יודעים אני מה שעמוס עוז קרא לי בחיבה ."ילד מעברות". שאול טשרניחובסקי כתב שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו. אני אוסיף שאנחנו תבנית נוף ילדותנו. גדלנו בצריפי אזבסט ומסביב להם בניינים חדשים שגרו בהם משפחות משכילות יותר ובמעמד כלכלי טוב יותר.
חלק מהילדים של הבניינים היו חברים טובים שלנו. חלקם התנשאו עלינו, ילדי הצריפים.
כבר מגיל קטן בחרתי שלא לתת כוח למתנשאים. לא לתת כוח למי שאומר לי שאין לי סיכוי.
את סודות השותפות והחברות למדתי שם, בחבורה המשותפת של ילדי בניינים וצריפים ששיחקו יחד וניצחו יחד. עם אבי כגן, אחד מילדי הבניינים ששיחקו איתנו, התאחדתי שוב בפריימריז.
ניצחנו יחד כי היינו חברים, כי האמנו בשותפות הלא טבעית ופירגנו אחד לשני. גם כשהיה לנו מה לחלק וגם כשלא היה לנו. קיוויתי והאמנתי שהשינוי והשותפות החדשה יובילו לצמיחה שלנו, לחיבור של ממש, לפירגון הדדי. אבל הציבור חכם הוא רואה שזה לא מצב הדברים והתרחק. אני עדיין מאמין בשותפות, בחיבורים, בלאחד מחנה גדול ומחויב לשינוי, אבל חיבורים מוצלחים מצריכים חברות, עמידה בסיכומים ונאמנות לדרך. זה לא קורה בשותפות הזאת ולכן אני שוב בוחר בציבור. ציפי, אני מאחל לך הצלחה בבחירות, בכל מפלגה שבה תהיי. אנחנו נמשיך להילחם ולהיות מחויבים לשינוי שעם ישראל רוצה. באתי לפוליטיקה עבור העם ואשאר תמיד בצד שלו".
"לבני היא שצריכה לוותר על האגו"
בשבוע שעבר יצאה ראש האופוזיציה, ציפי לבני בהצהרה וקראה "לעזוב את האגו בצד" כדי להחליף את השלטון". בסביבתו של אבי גבאי זעמו על ההצהרה והבהירו כי "היא הראשונה שצריכה לוותר על האגו".
מלשכתה של לבני נמסר אז בתגובה לטענות נגדה: "לבני חזרה על המסר הקבוע שלה בחמש השנים האחרונות לכל שותף פוטנציאלי לדרך. יש לאחד שורות בשביל מהפך והמחנה הציוני הוא בסיס מצוין לאיחוד הכוחות. לבני הראשונה לוותר על מיקומה לצורך כל איחוד מנצח, כפי שכבר הוכיחה בעבר".
נתניהו: "לא מתערב באיך שהשמאל מחלק את הקולות"
ראש הממשלה
בנימין נתניהו אמר בתגובה: "אני לא מתערב באיך השמאל מחלק את הקולות שלו. מה שחשוב לי הוא שהימין יקים גם את הממשלה הבאה וימשיך להוביל את מדינת ישראל".
שר המדע
אופיר אקוניס: "כל קומבינה פוליטית ואופורטוניסטית דינה להעלם אחרי קדנציה אחת. כעת נותר לראות על איזו מפלגה תתפוס הפעם הגברת לבני טרמפ ותקבע שיא עולמי של מעבר בין חמש מפלגות שונות בעשר שנים".
יו״ר מרצ, ח״כ
תמר זנדברג: ״מסתבר שגם לבני היא שמאל מידי עבור גבאי שמוכיח שוב שהוא אינו מסוגל להוביל את המחנה. אני קוראת לכל אנשי השמאל להצטרף למרצ שתוביל את גוש השמאל בבחירות הקרובות״.
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה,
שלי יחימוביץ: "מדובר בצעד דרמטי, אמיץ ומנהיגותי של אבי גבאי. אי-אפשר להתכחש לעובדות: אף שלבני אדם ראוי, ההסכם בינה ובין גבאי לא עבד, ואף להפך: הוא הפחית את האמון של הציבור במפלגה, והיה ברור כי לבני אינה משלימה עם הנהגתו של גבאי. למפלגת העבודה מסורת ואידיאולוגיה ברורים, ואני בטוחה שנצלח את המשבר ונצליח בבחירות הקרובות."
חבר הכנסת
יואל חסון: "מהיום הראשון גבאי לא קיבל את עיקרון השותפות, השותפות שהביאה 24 מנדטים, התוצאות בסקרים היום הם תוצאה ישירה של הנהגת היחיד של גבאי. מתוך מצוקה של גבאי בתחום הוא הפך את המחנה הציוני למפלגת נישה ודחק את הדגל המדיני - ביטחוני. ניהול מדינה זה עסק רציני למדינאים".