ביה"ד לעבודה ממלא שליחות של הגנה על החלש

הערב אנו מציינים 40 שנה לבית הדין לעבודה. למתבונן היום לאחור, קשה להבין את עוצמת המהפך ואת משמעות המפנה שחל בשנת 1969 במערכת המשפט והשיפוט בישראל עם הקמת בתי הדין לעבודה. יותר מכך מקימי בית הדין באותן שנים לא היו יכולים לחזות את ההתפתחויות החברתיות, את היקף וסוגי הבעיות שיבואו בפני בית הדין ואת התפקיד החשוב שבית הדין ימלא בחיי החברה בישראל. היושבים כאן היום - שופטים ושופטות של בית הדין לעבודה, נציגי הציבור, רשמים והסגל המינהלי של מערכת בתי הדין נוטלים חלק בעבודת בתי הדין ורואים בו מוסד מוכר ומובן מאליו, ספק אם יכולים הם לתאר לעצמם, בעת הזו, כמה חריגה ומיוחדת הייתה ההחלטה לחוקק חוק, המקים בית דין שמטרתו לרכז את הטיפול בנושאי העבודה והביטחון הסוציאלי בערכאה נפרדת; בית דין שהוא חלק ממערכת השיפוט הכללית אך בה בעת בעל מעמד מיוחד ונפרד מבתי המשפט הכלליים. בית משפט בעל סמכות ייחודית, בית משפט שהתמקצע בתחום מיוחד בניגוד לשיטה שהייתה נהוגה עד אז בבתי המשפט הכלליים לפיה כל השופטים דנים בכל עניין ובכל תחום. בית משפט שיש במבנהו ובהליכים המתנהלים בפניו מסממניה של שיטה אחרת, בין היתר השתתפות של נציגי ציבור, סממנים שבאו אלינו מהשיטה האירופית שהייתה אז זרה לחלק נכבד מהמשפטנים שהתחנכו בישראל.

היום אפשר לומר שהשתיל הרך שנשתל בשנת 1969 היה לעץ ענֵף ונתן פרי מעל ומעבר למשוער.

בתי הדין לעבודה היו למוסד שיש לו תפקיד מרכזי בעיצוב יחסי העבודה ובחיי הכלכלה והחברה בישראל; משפט העבודה שהיה קיים בעת יסוד בית הדין שינה את פניו ומערכת בתי הדין היא דוגמה מובהקת להשפעת הפסיקה על פיתוח המשפט: הן על דרך פיתוח המובילה לחידושי חקיקה והן בדרך פסיקתית, בקביעת הלכות יצירתיות שהיו לנורמות נוהגות ומחייבות בתחום משפט העבודה. התרומה היא עצומה להגנה על השוויון בעבודה על מעמד העובד, זכויות נשים, הגנה על עובדים זרים, הגנה על תנאי העבודה והשכר הן אצל המעביד הציבורי והן אצל המעבידים הפרטיים. תקצר היריעה מלתאר וכמובן שהזדמנות חגיגית זו לא נועדה לסקירה משפטית של הישגי בתי הדין.

תפקידו של בית הדין לעבודה גדל והתעצם בשני העשורים האחרונים ובמיוחד בעשור האחרון. בין היתר, בשל השינוי שחל במבנה החברה בישראל, ובעיקר במערך יחסי הכוחות של עובדים ומעבידים, בשל שינוי המפה החברתית מאז שנת 1969. השינוי שחל במעמדה ואופן תפקידה של ההסתדרות בחברה; כניסתם למעגל העבודה של עשרות אם לא מאות אלפי עובדים בתנאים שונים מאלה שהכרנו בעבר; מצד אחד עובדים זרים, מהצד האחר חברות כוח אדם; מאות אלפי עולים שנקלטו בעבודה ואלה שלא נקלטו. הפערים החברתיים שגדלו, נושאי ביטוח הבריאות הממלכתי ועוד ועוד רכיבים שלכולם השפעה ישירה על עבודת בתי הדין לעבודה, על היקף ההיזקקות לבית הדין ועל חשיבותו בחברה הישראלית של ימינו. כל אלה לא ניצפו עם הקמת בית הדין לעבודה.

בית הדין פיתח את פסיקתו והעניק סעד ופתרונות על-פי הצרכים המשתנים והמציאות המתפתחת. בין היתר היה מעורב מאוד במציאת פתרונות יצירתיים ביישוב סכסוכים, בקידום משאים ומתנים בין הצדדים ובית הדין הארצי היה למוסד מעורב ורלוונטי לפתרון השביתות הגדולות במשק.

בעיני יותר מכל אלה החשוב שבתפקיד בית הדין לעבודה הוא מילוי השליחות של הגנה על החלש, של הגנה על הקבוצות החלשות בחברה, העובדים הזרים, של אנשים בעלי מוגבלויות, הבטחת השוויון בין נשים לגברים, והחתירה לצדק חברתי, לכבוד האדם של יחידי החברה - אלה הזקוקים לבית הדין מתדפקים על שעריו וממתינים לסעד ממערכת המשפט, סעד שאינו ניתן להם במוסד אחר על-ידי רשות ממסדית אחרת.


אתם השופטים והשופטות, אתם עובדי המערכת, הקשובים לפונים, המודעים למצוקות, לביטחון האישי של המתדיינים הפונים אליכם, אתם בעינינו ראש הגשר לביסוסה ובניינה של חברה בריאה יותר, שוויונית יותר וצודקת יותר.

אנחנו הנהלת בתי המשפט ואני מודעים לקשיים שאתם ניצבים בפניהם, לעומס הרב ולצרכי המערכת ונעשה כל מאמץ לסייע לכם במסגרת התנאים והאפשרויות המעשיות. על בתי הדין מצידם להיערך להחלת שיטות חדשות של הניהול השיפוטי, כפי שאנו מנסים להנהיג בכל מערכת המשפט כדי לתת מענה יעיל יותר, מהיר יותר ואפקטיבי לציבור.

ביום חגכם, חגינו, אין לי אלא לאחל המשך עשייה פורייה ומוצלחת גם בשנים הבאות, לאחל כי תהיה שנה טובה, שנת בריאות, שנה קלה יותר ומאושרת לכם ולמשפחותיכם.