"לא מקובלת עלי תופעה אשר לפיה צרכן שמעוניין להזמין ארונות מטבח לדירתו יעבור מנגריה לנגריה, יעסיק את המעצב של אותה נגריה למספר שעות, יקבל העתק מהתוכניות, יחתום על הזמנת עבודה ומשם יעבור לנגריה אחרת ולמעצב אחר ויעשה את אותו מעשה, ביודעו שהוא רשאי לבטל כל הסכם עם הנגריה הקודמת תמורת תשלום דמי ביטול בסך 100 שקל". כך אומר הרשם הבכיר נדים מורני. "התנהגות כזו מחוסרת תום לב ויש בה ניצול לרעה של תקנות הגנת הצרכן".

מורני דחה את תביעתו של אורי סמון נגד נגריית טריו עיצובים, לאחר שביטל את החוזה עימה לרכישת מטבח. סמון דרש לקבל בחזרה את המקדמה ששילם, בסך 1,800 שקל (לאחר קיזוז דמי הביטול), וכן פיצוי של 3,100 שקל. אולם מורני קבע שהתנהגותו של סמון - כאשר פנה ליצרנית אחרת - הייתה פסולה ולכן אין הוא זכאי להחזר.

דניה-סיבוס תפצה את רזיאל שרעבי על הנזקים שנגרמו לו כאשר היה עליה להיכנס דרך דירתו כדי לתקן בעיות נזילה בדירה שמתחת לה - קבע הרשם הבכיר אורן כרמלי. דניה-סיבוס טענה, כי אין היא חייבת לפצות את שרעבי על פירוק ה"דק" שהרכיב מעל הרצפה המקורית, אך כרמלי מעיר שלא מצא מקור חוקי האוסר על בעל הדירה לערוך בה שינויים. התביעה התקבלה חלקית ודניה-סיבוס תשלם 17,500 שקל - כולל אובדן ימי העבודה של שרעבי.

החנות חשמל רובי בנתניה לא סיפקה בשנת 2012 מקרר לנכה 100%, גדליה פיקהולץ, שקיבל מימון עבורו מעיריית נתניה - קבעה הרשמת הבכירה אפרת רחלי מאירי. היא פסקה, כי קיימת יריבות בין פיקהולץ לבין החנות וכי החנות היא העוסק במקרה זה לצורך חוק הגנת הצרכן, למרות שהיא העניקה שירות של מיקור חוץ לעירייה לצורך מתן סיוע לנזקקים.

מאירי אומרת, כי אכן נגרם לחנות נזק ראייתי בדמות הגשת התביעה באיחור של שש שנים, אולי לבסוף ניתן היה לאתר באמצעות העירייה את הצ'ק שנמסר לה. מאירי מצאה, כי במאזן ההסתברות - יש לקבל את גרסתו של פיקהולץ לפיה המקרר לא נמסר לו. עם זאת, את הכסף אמורה לקבל בחזרה העירייה - ולכן הורתה מאירי לחנות להפקיד בקופת בית המשפט 2,500 שקל, ולעירייה להודיע האם היא מבקשת להעביר סכום זה לידיה, או שהיא מסכימה להעברתו לפיקהולץ. החנות גם תפצה את פיקהולץ ב-1,800 שקל על טרדתו.

תדלוק רכב בדלק מקולקל מהווה תאונה המחייבת את חברת הביטוח לפצותו - קובעת הרשמת הבכירה מיכל בר. היא אומרת, כי לאחר שנקבע בפסיקה שתדלוק ברכב שגוי מהווה תאונה - קל וחומר כאשר מדובר בדלק מקולקל. כיוון שכך, חויבה כלל ביטוח לפצות את שמואל ארביב ב-8,000 שקל (כולל הוצאות) על הנזק שנגרם לו לאחר שבתחנה של חברת דלק תודלקה מכונית המרצדס שלו בדלק מהול במים. בר מציינת, כי כלל ביטוח העלתה רק בדיון טענה כבושה, לפיה כלל לא הוכח התדלוק בדלק המקולקל - אותה יש לדחות הן בשל האיחור בהעלאתה והן לגופה, משום שהדבר אכן הוכח.

חברת התעופה איבריה לא הייתה רשאית למחוק נוסע מרשימת הטסים לארה"ב דרך ספרד משום שלא הייתה ברשותו הוויזה לארה"ב, כאשר לא אפשרה לו לנסות ולהביא את הוויזה במועד - קובעת השופטת חוי טוקר. היא הורתה לחברת איבריה לפצות את מאיר כגן ב-3,000 שקל - מחיר הכרטיס החילופי שנאלץ לרכוש בתוספת הוצאות.

כגן התייצב בנתב"ג בשעה 4:15 בבוקר, כאשר הדלפק נסגר בשעה 5:10 וההמראה הייתה בשעה 6:10. בנסיבות אלו, אומרת טוקר, כאשר כגן אמר שיבקש להביא לו את דרכונו הישן (ובו הוויזה לארה"ב) מביתו שבירושלים, היה על איבריה לאפשר לו לנסות ולתקן את מחדלו, ולא למחוק אותו מיד מרשימת הנוסעים. אם כגן לא היה מצליח להשיג את הדרכון במועד, הייתה איבריה רשאית אז שלא להעלותו לטיסה.

המרכז הקהילתי קימרלינג בראש העין ישלם לאלי בקשי 33,500 שקל על הפרת חוזה להפעלת חוגי חיות במסגרתו - קבע הרשם הבכיר אורן כרמלי. בקשי הוכיח, כי עובדת המרכז הקהילתי הזמינה אצלו 259 חוגים לשנת הלימודים תשע"ט, תמורת 150 שקל לכל חוג (בתוספת מע"מ). כרמלי דחה את טענת המרכז הקהילתי, לפיה העובדת חרגה מסמכותה ולא הייתה רשאית להתקשר עם בקשי, שכן הדבר לא הוכח, ובכל מקרה - בקשי לא יכול היה לדעת על כך ולכן אין צריך לשאת בנזק.

עוד דחה כרמלי את טענת המרכז, לפיה היה רשאי להשתחרר מן ההסכם עם בקשי משום שהלה לא הסכים להוריד את המחיר כפי שהחליט המרכז. לדברי כרמלי, מדובר בהפרש שנתי של 10,000 שקל שאינו מצדיק את דחיית זכות הפרט של בקשי מפני זכות הכלל שמייצג המרכז הקהילתי. נזקו של בקשי אומנם עמד על 45,000 שקל, אך הוא הגביל את התביעה לתחום סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות.

חברת מיניסופט הנדסת תוכנה תחזיר למרים מנדל, בעלת חנות לספרים משומשים, 10,000 שקל כנגד השבת שתי קופות רושמות ממוחשבות - קבעה השופטת נעם חת-מקוב. מנדל ביקשה לקבל קופות שיאפשרו לה להעניק בלחיצת כפתור הנחות של 33% ו-50%, אך הדבר לא נעשה וגם לאחר פניותיה למיניסופט לא נמצא פתרון. חת-מקוב מותחת ביקורת על בעלי החברה, עוזי מזרחי, שלא היה קשוב לרצונה של מנדל ואף התייחס אליה בזלזול. מאחר שגם כיום אין למיניסופט פתרון לצרכיה של מנדל, היא רשאית לבטל את העסקה. החברה גם חויבה בתשלום הוצאות בסך 600 שקל.