"סקר הנוער 2018 - התנהגויות אנטי-חברתיות בקרב בני נוער" של מחלקת המחקר במשרד לביטחון הפנים ובשיתוף תחום מחקר במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, חושף (יום ה', 7.2.19) נתונים חדשים על היפגעות קטינים במרחב המקוון ומשיק את המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.

מהסקר עולים נתונים בנוגע לחשיפה לאירועים אלימים ברשת מסוגים שונים (חשיפה בתדירות של פעם אחת או יותר בשנה האחרונה): כשליש מבני הנוער (32%) דיווחו כי נחשפו לאיום או לאלימות מילולית, 27% נחשפו לביוש (שיימניג), השפלה או חרם, 19% דיווחו כי נחשפו להטרדה מינית, 28% נחשפו לפנייה בעלת אופי מיני ברשתות החברתיות, 13% נחשפו לסחיטה, 16% נחשפו לגניבת זהות ו-12% נחשפו לאירועים אחרים.

למרות עלייה קלה (5%) בתחושת הביטחון האישי הגבוהה במרחב המקוון, הסקר חושף כי עדיין כ-40% מהנשאלים חשים בטוחים רק במידה בינונית ומטה במרחב זה. כחמישית (21%) מבני הנוער בגילאי 16 - 18 הכירו ילד שחשב לפגוע בעצמו בשנה האחרונה, בעקבות פגיעה קשה שחווה ברשת (חרם/שיימינג/ השפלה/הטרדה או פגיעה מינית). כשליש מבני הנוער (29%) לא ידווחו על חבר עם מחשבות אובדניות, שהשביע אותם לא לספר על כך. עוד עולה מן הסקר, כי חלה עלייה בשיעורי החשיפה להטרדות מיניות ולפניות או הודעות בעלות אופי מיני במרחב המקוון.

בנוגע להיפגעותם של קטינים במרחב המקוון ולהבנתם את אירוע הפגיעה שחוו, עולה כי כשליש מהנפגעים ברשת (29%) לא מודעים לכך שהייתה כלפיהם פגיעה וכחמישית מבני הנוער (20%) לא יודעים מה נחשב לפגיעה ברשת. עוד מציף הסקר את סוגיית הדיווח של קטינים שנפגעו במרחב המקוון - כל ילד רביעי שנפגע מאלימות ברשת אינו מדווח על הפגיעה ו- 14% מהנפגעים ברשת מפחדים או מתביישים לדווח על הפגיעה. חשוב להדגיש, כי הפגיעות ומעשי האלימות, הבריונות והפשיעה אינם רק מנת חלקם של ילדים ובני נוער עם בעיות חברתיות, בעלי מראה יוצא-דופן או משכבה כלכלית-חברתית נמוכה. כל ילד עלול להיות קורבן לאלימות ברשת!

רוב מוחלט מבני הנוער (90%) השיבו, כי לא הפיצו תוכן פוגעני (הודעות, תמונות וכדומה) של עצמם או של אחרים. למעלה ממחצית (53%) לא מכירים ולא שמעו על "חוק הסרטונים" (האוסר על הפצת סרטונים ו/או תמונות בעלות אופי מיני ברשתות החברתיות, ללא הסכמת המצולם. עבירה שדינה עד 5 שנות מאסר), ופחות ממחצית שמעו עליו (44%).

מעל למחצית מבני הנוער (55%) חושבים שניתן לצמצם את האלימות ברשת וכרבע (27%) חושבים שלא ניתן לצמצמה. ההמלצות של בני הנוער, כפי שעולות מן הסקר, להפחתת רמת האלימות הן: 1. הדרכה, הרצאות ושיעורים בבית ספר; 2. חקיקת חוקים ברורים, אכיפה, החמרת הענישה; 3. חסימת גולשים אלימים; 4. וכן מעורבות הורים, הגדלת מוקדי פנייה לעזרה (משטרה, סייבר) והגדלת המודעות.

ילדים ובני נוער גולשים באינטרנט שעות רבות במהלך היממה, בהרבה מקרים ללא הכוונה או השגחה מלאה, ותוך כדי כך הם עלולים להיחשף לסכנות ברשת. על-פי הסקר, מודעות ההורים להתנהגויות בני הנוער בשעות הפנאי גבוהה יותר במרחב הפיזי לעומת המרחב המקוון. כשליש מבני הנוער (29%) השיבו כי הוריהם מודעים במידה מלאה למעשיהם באינטרנט, כמחצית מבני הנוער (48%), השיבו כי הוריהם מודעים במידה חלקית למעשיהם באינטרנט ואילו חמישית (20%) השיבו שהוריהם לא מודעים כלל למעשיהם באינטרנט.

הסקר בדק גם דפוסי גלישה ושימוש באינטרנט, ברשתות החברתיות ובסמארטפון בקרב בני נוער ומצא כי רוב מוחלט של בני הנוער גולש באתרי האינטרנט (93%), ברשתות החברתיות (89%) ובאפליקציות (89%), לפחות פעם ביום. קרוב למחציתם גולשים ברשתות החברתיות (48%), באפליקציות (48%) ובאתרי האינטרנט (41%) בתדירות של 6 פעמים או יותר ביום.

לרוב מוחלט מבני הנוער (84%) יש סמארטפון. לכמחציתם (49%) יש סמארטפון מגיל 12-10 ולכחמישית (22%) יש סמארטפון מגיל 9-7. רוב גדול מבני הנוער בעלי סמארטפון (68%) נוטים לגלוש בו 4 שעות ויותר ביום ורוב גדול מבני הנוער (74%) גולשים באינטרנט באמצעות סמארטפון.

השקת המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - 105 הינה המענה הלאומי להתפתחויות הטכנולוגיות המואצות ולהשפעתן הישירה על חייהם של הילדים ובני הנוער בישראל, ועל ביטחונם האישי במרחב המקוון. עד להקמת המטה הלאומי, מדינת ישראל נעדרה פתרון כולל, רחב ומקיף למגוון תופעות הפשיעה והאלימות במרחב המקוון. לא היה קיים גוף אחד, אשר ריכז ותיאם את מכלול הפעילויות הנדרשות למענה הוליסטי הולם. הגופים השונים שעסקו בנושא הציעו פתרונות חלקיים בלבד, כל אחד בתחומו.