|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

עצמאי יקבל פיצויים מבט"ל רק אם נפגע תוך כדי עבודתו

התובע ששהה בביתו בו הוא מנהל את עסקיו אסף את מסמכיו והתכונן לצאת לישיבה עסקית בתל - אביב בירידתו בגרם המדרגות מעד ונפצע המוסד לביט"ל לא הכיר בתאונה כתאונת עבודה בית הדין הארצי לעבודה פסק כי זו אינה תאונת עבודה
18/09/2009  |   מאיר הילזנרט   |   פסיקה   |   תגובות
לו היא הייתה טובעת בבריכה, זו הייתה נחשבת תאונת עבודה? כן!

"... לגבי העובד העצמאי המבחן יהיה- מה עשה האיש לפני שנפל, שכן לא ייתכן שכל עצמאי המנהל משרד בביתו ויוצא למקום עבודה אחר לאחר פעולות ביתיות רגילות, יוכר כנפגע בעבודה... " כותב (24.8.2009) השופט יגאל פליטמן בדחותו את תביעתו של עצמאי שעובד מביתו שלאחר שאסף את מסמכיו ובא לצאת לישיבה עסקית מעד בגרם מדרגות ביתו ונפצע.

התובע, מר יעקב ילינק, הוא עצמאי שמנהל את עסקיו ממשרד שנמצא בקומה השלישית של בית מגוריו ביישוב עומר. בבוקרו של יום התאונה השכים מר ילינק קום. בחמש לפנות בוקר החל להתארגן לקראת ישיבה עסקית בתל אביב. הוא אכל ארוחת בוקר, אסף את המסמכים הדרושים לו לשם הישיבה, ארגנם היטב בתיקו, הניח את התיק על כתפו והחל פוסע מטה בגרם המדרגות בדרכו (על-פי הציפיות לפחות) לצאת מביתו תל - אביבה. אלא מאי? לאחר שכבר ירד לבטח שלוש קומות, במדרגה האחרונה ממש, מעד מר ילינק, איבד את שיווי משקלו ונפל. התוצאות הרפואיות : נקע בקרסול ושבר בעצם הכתף.

מר ילינק, בסוברו שהיות והתאונה אירעה בין איסוף המסמכים לבין יציאתו (על-פי התכנון) לעבודתו מכוסה על-ידי הביטוח הלאומי ומשכך הוא זכאי לפיצויים, ביקש מביטוח הלאומי להכיר בפגיעתו כתאונת עבודה ולפצותו. המוסד לביטוח לאומי סירב, ומר ילינק תבע בבית הדין האזורי לענייני עבודה בבאר שבע. בית הדין קיבל את עמדת הביטוח הלאומי, שאין מדובר בתאונת עבודה אלא בתאונה סתמית של אדם שמתארגן לקראת יומו, ודחה את התביעה. מכאן ערעורו של מר ילינק בפני בית הדין הארצי לעבודה.

בית הדין הארצי לעבודה, בהרכב השופטים הנשיא, השופט סטיב אדלר, השופט יגאל פליטמן, השופטת ורדה וירט-ליבנה, נציג עובדים מר שלום חבשוש ונציגת מעבידים גב' רות הורן, דחו את הערעור. בהנמקות פסק הדין כותב השופט פליטמן כי על-מנת שתיחשב תאונת עצמאי שעובד בביתו כתאונת עבודה עליו להוכיח כי בעת או טרם התאונה הוא עסק בעבודתו ושבשל העיסוק בעבודה הוא נפגע. פרמטר זה מכנה השופט "מבחן מה עשה האיש לפני שנפל". רק כך תיענה דרישת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה 1995 הקובעת בסעיף 79 שעובד שנפגע בשל וכדי עבודתו זכאי לפיצויים. מאחר ומר ילינק לא עסק באופן ממשי בעבודתו טרם התאונה, אין הוא בגדר מי שנפגע כדי מילוי עבודתו - הזכאי לפיצויים, אלא הוא בגדרי אדם שהתכונן לצאת את ביתו כשנפגע - שאינו זכאי לפיצויים. משכך, הערעור נדחה.

עובדות המקרה

כשם שלו שכיר שלקח עבודה אל ביתו, אם הוא היה נפגע לאחר שאסף את מסמכיו ובא לצאת מביתו, לא הייתה פגיעתו בגדר תאונת עבודה – כך אין לראות בפגיעת התובע, שאירעה לאחר איסוף מסמכיו וטרם יציאתו מביתו תאונת עבודה, כך השופט סופר בהנמקותיו. מאידך, כותב השופט שלו היה התובע שוהה בחדרו כשעתיים טרם הנפילה ניתן היה לראות בפגיעתו תאונת עבודה הזוכה לכיסוי מאת הביטוח הלאומי, שכן או אז המדובר היה בתאונה שאירעה תוך כדי עיסוקו.

התובע, מר יעקב ילינק, עוסק בביקורת פנים וייעוץ לחברות שונות. את עסקיו הוא מנהל מביתו שבישוב עומר. ביום ה-29.4.07, עם שחר, בסביבות חמש לפנות בוקר, התכונן מר ילינק לנסוע לישיבה עסקית בתל – אביב. הוא אכל ארוחת בוקר, לקח ממשרדו שבקומה השלישית של הבית את מסמכיו, בהם גם עיין קמעא על-מנת לוודא שאלו הם אכן המסמכים הנצרכים לו לישיבה, הניח את התיק על כתפו, ירד במדרגות הפנימיות של הבית, וכשהגיע אל המדרגה האחרונה ממש – מעד, איבד את שיווי משקלו ונפל.

תוצאות רפואיות : נקע בקרסול ושבר בעצם הכתף. כתוצאה מהנפילה הפסיד מר ילינק ימי עבודה רבים.

מאחר וחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה 1995 קובע בסעיף 79 שאם עובד עצמאי נפגע תוך ו/או עקב עיסוקו במשלח ידו, הרי הוא זכאי לפיצויים, והיות והתובע סבר שפגיעתו אירעה כדי עיסוקו – הוא תבע מהמוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעתו כתאונה בעבודה ולפצותו. הביטוח הלאומי סירב להכיר בתאונה כתאונת עבודה, ומר ילינק תבע את המוסד בבית הדין האזורי לעבודה בבאר – שבע.

בית הדין דחה את התביעה. שופט בית הדין, השופט אילן סופר (כדן יחיד) ראה בתאונה אירוע שאינו קשור לעבודה אלא להכנות יציאה מן הבית - שאינן בגדר הזמן והמקום שאם אירעה בו פגיעה היא תיחשב כתאונת עבודה. כשם שלו שכיר שלקח עבודה אל ביתו, אם הוא היה נפגע לאחר שאסף את מסמכיו ובא לצאת מביתו, לא הייתה פגיעתו בגדר תאונת עבודה – כך אין לראות בפגיעת התובע, שאירעה לאחר איסוף מסמכיו וטרם יציאתו מביתו תאונת עבודה, כך השופט סופר בהנמקותיו. מאידך, כותב השופט שלו היה התובע שוהה בחדרו כשעתיים טרם הנפילה ניתן היה לראות בפגיעתו תאונת עבודה הזוכה לכיסוי מאת הביטוח הלאומי, שכן או אז המדובר היה בתאונה שאירעה תוך כדי עיסוקו. מדבריו:

"ערים אנו לכך שמשרדו של התובע נמצא בביתו, ואף שיצא מהחדר בו היה המשרד, למדרגות שם נפל. אך השהייה בחדר, המשמש כמשרד בבית התובע, לא הייתה יציאה שונה מזה של שכיר, אשר עובד במשרד מחוץ לביתו, ובביתו יש חדר עבודה, או להבדיל, בחדר השינה שלו יש שולחן ועליו מונחים תיקים ומסמכים, שאותם הוא אוסף לתוך התיק. מבחינה זו, ההכנות של התובע לקראת העבודה היו יותר מתאימות למי שנמצא במעונו ויוצא ממנו. לשון אחר, לו היה התובע יוצא בשעה מאוחרת יותר ולא 05:45 אלא 09:45, ולאחר כל פעולות ההשכמה, היה הולך לחדרו שוהה שם בחדר לצורך עבודה שעה או שעתיים ולאחר מכן יוצא, היינו קובעים כי אכן התאונה אירעה בדרך ממקום עבודה אחד למשנהו. שכן, כאן המעון לובש את כסותו הדו תכליתית הן כמעון והן כמקום עבודה. דבר זה לא קרה במקרה שלפנינו. התובע קם בבוקר, אכל, אסף את מסמכיו, ויצא לדרכו – בכך עשה פעולות אשר אופייניות ליציאה ממעון".

התובע, שסבר שהתאונה היא כן תאונת עבודה ושבית הדין התעלם מנזקיו הרפואיים, הגיש ערעור לבית הדין הארצי לענייני עבודה.

טענות הצדדים

לדברי התובע, יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה מאחר והיא אירעה, לדבריו, בדרך מביתו למקום עיסוקו, שהיה באותו היום תל – אביב. זאת היות והחוק מכיר בפרק זמן ומקום זה – של הדרך שבין מעון העובד למקום עבודתו – כפרק זמן ומקום שאם אירעה בו תאונה יכוסה הניזוק בביטוח מטעם המוסד. עוד הוא טען כי בית הדין התעלם מנזקיו הרפואיים.

לדברי המוסד לביטוח לאומי, הנזק שאירע אינו בגדרי דרכו של עובד ממעונו אל מקום עבודתו המכוסה בביטוח, אלא מדובר בהכנות ליציאה מהבית, שאינן מכוסות בביטוח. מעצם כך שהתובע אסף את מסמכיו טרם נפל אין, לדברי המוסד, לראות בתובע כמי שנפגע תוך כדי עיסוקו אלא מדובר בהכנות סתמיות ליציאה מהבית.

קביעות בית המשפט

בבית, כותב השופט, עלולים שני התחומים, מגורים ועבודה, להתערבב עד שקשה להבחין בין נזק שהוא תאונה ביתית לבין נזק שמהווה תאונת עבודה. מכאן שעל העובד להוכיח ביתר שאת שכדבריו התאונה היא תאונת עבודה ולא תאונה ביתית.

לדברי שופט בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, על עובד המעוניין לתבוע פיצוי בשל תאונת עבודה מהמוסד לביטוח לאומי להוכיח כי קוימו בו שני יסודות:

  • התאונה אירעה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו.
  • התאונה אירעה בגלל העיסוק במשלח היד.

עוד כותב השופט פליטמן, כי כאשר מדובר בעובד שנפגע בין כותלי ביתו נטל ההוכחה החל על העובד כי הנזק אירע בעת ובשל עיסוקו כבד יותר. הסיבה – כאשר התאונה היא בין כותלי הבית לעתים רבות אין היא בגדר תאונה הקשורה למשלח היד אלא מדובר בתאונה שהייתה באה לעולם גם לולא העבודה. בבית, כותב השופט, עלולים שני התחומים, מגורים ועבודה, להתערבב עד שקשה להבחין בין נזק שהוא תאונה ביתית לבין נזק שמהווה תאונת עבודה. מכאן שעל העובד להוכיח ביתר שאת שכדבריו התאונה היא תאונת עבודה ולא תאונה ביתית.

לדברי השופט, הפרמטר על פיו ייקבע אם עובד עצמאי הניזוק בביתו נפגע עקב עיסוקו - ואזי הוא זכאי לפיצויים, או אם הוא נפגע פגיעה סתמית בביתו - ולכן אינו זכאי לפיצויים יהיה מבחן "מה עשה האיש לפני שנפל". על-פי מבחן זה, אם האיש (העובד התובע) עסק באיסוף חפציו טרם ניזוק – הוא לא יהיה זכאי לפיצויים. אם האיש טרם נפילתו עסק בעבודה ממשית – הוא יהיה זכאי לפיצויים. מאחר והתובע לא הוכיח ואף לא טען כי טרם הנפילה עסק באופן ממשי בעבודתו, הרי שלא עמד בדרישות המבחן, ודין הערעור להידחות. מנימוקי פסק הדין:

"... לגבי העובד עצמאי המבחן יהיה- מה עשה האיש לפני שנפל, שכן לא ייתכן שכל עצמאי המנהל משרד בביתו ויוצא למקום עבודה אחר לאחר פעולות ביתיות רגילות, יוכר כנפגע בעבודה... ... אם נקבל את גרסתו של המערער לעניין זה, צריך שהקשר לא יתנתק על-ידי פעולה ביתית רגילה. כאן לא הוכח שהמערער עבד בבוקר המקרה, אלא שביצע פעולה טכנית רגילה של איסוף המסמכים הדרושים לו לישיבה והכנסתם לתיק, כפי שעושה שכיר שלוקח עבודה לביתו, בטרם יציאתו למקום עבודתו... ...לאור האמור, אין מדובר בתאונה שאירעה במהלך העבודה או בדרך מן המעון למקום העבודה, שכן המערער מצוי היה עדיין בתחומי ביתו בשעת הנפילה, וגם אין מדובר בתאונה שאירעה בדרכו של המערער ממקום עבודה אחד למשנהו, שכן המערער לא הוכיח שעבד בביתו בבוקר המקרה, טרם יציאתו לישיבה".

תוצאת ההליך

הערעור נדחה. לא ניתן צו להוצאות משפט

פרטי ההליך

- בבית הדין הארצי לעבודה.
- בפני השופטים הנשיא, השופט סטיב אדלר, השופט יגאל פליטמן, השופטת ורדה וירט-ליבנה, נציג עובדים מר שלום חבשוש ונציגת מעבידים גב' רות הורן.
- בא כח המערער יעקב ילינק: עו"ד גדעון נתיב.
- בא כח המשיב המוסד לביטוח לאומי: עו"ד לאה רוזנברג.

עבל 000713/08 יעקב ילינק נ' המוסד לביטוח לאומי
ניתן: 24.8.2009.
תאריך:  18/09/2009   |   עודכן:  18/09/2009
מאיר הילזנרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
עצמאי יקבל פיצויים מבט"ל רק אם נפגע תוך כדי עבודתו
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אבי געזונט
21/09/09 00:54
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"...לא אוכל להימנע מהמסקנה הברורה שהנאשמת עשתה מאמץ קיצוני כדי להתחזות כחסרת תובנה כלשהי וכי התנהגות זו הייתה, לפחות בחלקה הגדול, נשלטת ומכוונת", כותב (24.09.2009) שופט בית משפט השלום בתל – אביב, השופט מוקי לנדסמן, בקובעו שעל-מנת להתחמק מהדין, המתחזה לרופאת שיניים התחזתה שנית – הפעם לחולת נפש.
17/09/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
"...ולמותר לציין כי נוכח הפגיעה בזכויות אדם הכרוכה בהוצאת צו קצין השיפוט הבכיר לפי סעיף 250א לחוק השיפוט הצבאי יש להקפיד כי הוראות אלה תיושמנה ככתבן וכלשונן..." קובעת (6.9.2009) נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, בהנמקות פסק דינה שקובע שאכן ההוראות מולאו ככתבן וכלשונן. כלשונן - כדי שימוש בחידושים מעוררי השתאות בתחום הבלשני.
15/09/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
"עוד יצוין כי הרושם הכללי מהמכתב ומהעדויות מעיד על כך שהמערער חש באמת ובתמים כי הוא נרדף על-ידי המשיב. גם אם המשיב פעל כדין ועשה שימוש בסמכויות הנתונות לו, אין בכך כדי לשנות מתחושותיו של המערער. מכתב התלונה מהווה על כן "זעקה" של המערער והבעת תחושותיו על העוול לו טען. המכתב מתייחס להתנהגות כללית של המשיב ולתחושת רדיפה שנבנתה באירועים רבים ולאו-דווקא באירוע הנדון. כאשר בוחנים את מכתב התלונה במכלול הנסיבות ומתוך איזון בין האינטרסים המנוגדים והרצון להגן על זכותו של אזרח להתלונן על עובדי ציבור, נראה לי כי אין די בראיות שהוצגו כדי לקבוע שהמערער פעל בחוסר תום לב וכדי לשלול ממנו את הגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע". כך קבע (יום א', 6.9.09) שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול, בערעור שהגיש עובד חברת פז-גז על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה.
10/09/2009  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"מסגרת היחסים שבין עורך דין ולקוחו מבוססת רובה ככולה על אמון מלא שנותן הלקוח בעורך הדין בו בחר. כפועל יוצא מכך, ככלל, עומדת ללקוח זכותו להפסיק בכל עת את הקשר שנקשר בינו לבין עורך הדין ולבחור לו עורך דין חדש בלא להיות קשור, שלא מרצונו, לעורך הדין הראשון. בעקרונות אלה בא לידי ביטוי ערך היסוד של אוטונומיית הרצון החופשי של הלקוח לבחור לו את עורך הדין לפי רצונו וטעמו האישי, תוך יישום הקשר המיוחד הנרקם בין עורך דין ללקוח המבוסס על אמון של הלקוח בעורך הדין ועל העמדת עניינו של הלקוח בראש מעייניו של עורך הדין.
09/09/2009  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"מקום שקיום הליכים שיפוטיים נוספים כאמור אינו ברור מאליו, וכאשר מערכת היחסים בין הצדדים לבוררות עומדת לעצמה, ואינה מושפעת בהכרח מהליכים נוספים בין צדדים נוספים, לא קמה עילה לסכל את הליך הבוררות ואין הצדקה להוליך את הצדדים להסכם הבוררות להליך שיפוטי ארוך ומסורבל, תוך סיכול כוונתם המקורית לפנות להליך של בוררות". כך קבע (יום ב', 7.9.09) שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, בערעור שהוגש על בקשה שהגישה עו"ד רחל בכר לבית המשפט המחוזי - לבטל תניית בוררות בהסכם.
08/09/2009  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il