גילוי נגד סוג אלים של סרטן השד

חוקרים באוניברסיטה העברית הצליחו לאתר גן שמסוגל להשפיע על התפשטות גרורות בסוג סרטן השד TNBC, לו יש אחוזי תמותה גבוהים במיוחד.

המחקר בוצע על-ידי הדוקטרנט סאלח ח'ואלד מצוות המחקר של פרופ' רמי עקילאן במכון למחקר רפואי ישראל-קנדה שבפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.

החוקרים מסבירים: בין הסוגים השונים של סרטן השד קיים "סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים" (Triple-negative breast cancer, או בקיצור TNBC) שנחשב לאלים במיוחד עם פוטנציאל גרורתי גבוה ואחוזי תמותה גבוהים במיוחד, כשהוא נוטה להיות אגרסיבי בהשוואה לסוגי סרטן שד אחרים, בעיקר בשל חוסר טיפול מכוון, התפשטות בגוף וחזרת המחלה, עם הופעה בגילאים צעירים ודורש טיפולים כימותרפיים קשים.

במסגרת קבוצת המחקר של עקילאן, נחקרת מעורבות הגן מדכא הסרטן WWOX בבקרת התפתחות גרורות בסרטן השד מסוג TNBC. החוקרים גילו, שגן זה משפיע על ביטוי ופעילות החלבון החשוב בהתפתחות הסרטנית, c-Myc, השפעה שמצליחה לשחרר את עצירת הפעילות של microRNA-146a שידוע כמסוגל להוריד את הפוטנציאל הגרורתי של תאי הסרטן. כלומר, על-פי תפיסת החוקרים, פעילות על הגן WWOX, תצליח להשפיע על מנגנון התנועה של התא הסרטני בגוף, כך שלא יוכל להגיע מהגידול הראשוני לאיברים חשובים בגוף.

המחקר בוצע ברובו בחיות מעבדה מסוג עכברים. ממצאי המחקר הראו, כי החזרת הגן WWOX לתאים בהם הוא היה חסר, עיכבה באופן משמעותי את יצירת הגרורות ולהפך - כאשר מורידים את WWOX מתאים שמבטאים אותו, הייתה עלייה ביצירת הגרורות.

לדברי ח'ואלד, "WWOX הוא גן מוכר לחוקרים מעולם הרפואה, אך הוא התגלה לפני זמן לא רב, בתחילת שנות ה-2000. מדובר בגן משמעותי שמשפיע על גורמים רבים בהתפתחות הסרטנית ולכן חשוב לחקור אותו. בבסיס העבודה שלנו ניצבת ההנחה שגנים דוגמת WWOX הולכים לאיבוד בתחילת התהליך הסרטני ולא מקבלים התייחסות ראויה. מחקר זה מאמין כי החשיבות שלהם נובעת מכך שהם משפיעים לא רק על התחלת התהליך הסרטני, אלא גם על שלבים מאוחרים יותר".

"מעבר לכך, הטיפול היחיד שקיים היום נגד סרטן השד מסוג TNBC הוא באמצעות כימותרפיה קלאסית, שלא תמיד עוזרת למטופלות החולות בסרטן מסוג זה. חיפשנו במחקר זה דרך אחרת, ביולוגית יותר", הוסיף.

בהקשר למציאת דרכים ביולוגיות והיות והשימוש בתרופות ביולוגיות הולך ותופס תאוצה רבה עם השנים, החוקרים ממליצים שהשימוש ב-microRNA-146a יוכל לעמוד בעתיד כטיפול עצמאי או כטיפול משלים עם הכימותרפיה שבה משתמשים כיום. מחקרי המשך יבחנו, בין היתר, אם הזרקה של microRNA אל תוך גידולים קיימים עוזרת להגביל את הפוטנציאל הגרורתי שלהם.