מחירי מוצרי החלב שבפיקוח יתייקרו ב-3.4% - קובע בג"ץ. השופטים קיבלו את עתירת תנובה ודחו את עמדתו של שר האוצר, משה כחלון, לפיה יש להימנע מהעלאת המחירים.

ועדת המחירים החליטה בינואר שעבר על ההעלאה, בשל עליית מחירי החלב הגולמי. שר החקלאות, אורי אריאל, חתם על צו בהתאם אך כחלון סירב לחתום עליו. בחודשים הבאים התנהל מו"מ על רפורמה מקיפה בענף הרפתות, שאמורה הייתה למנוע את רוב ואולי את כל ההתייקרות, אך הקדמת הבחירות מנעה את החקיקה למימושה.

כיוון שכך הודיעה הפרקליטות לבג"ץ, כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, סבור שיש לקבל את העתירה. הפרקליטות ציינה, כי כחלון מתנגד לעמדה זו. השופט עוזי פוגלמן אומר, כי עמדתו של מנדלבליט היא רק נדבך נוסף בהחלטה, המבוססת בעיקרה על כך שאין נימוק ממשי שלא לקיים את החלטת ועדת המחירים. הוא גם מדגיש, כי אין מדובר בהתערבות במדיניותו הכלכלית של כחלון, אשר יכול להשיג באמצעים אחרים את היעד של מניעת הכבדת הנטל על השכבות החלשות.

בשולי פסק הדין התגלעו חילוקי דעות עקרוניים בין פוגלמן - שהיה מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות - והשופט מני מזוז, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, לבין השופט אלכס שטיין, המינוי הטרי ביותר של איילת שקד לבית המשפט העליון. פוגלמן ומזוז חזרו על העמדה הקבועה בפסיקה, לפיה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא המחייבת את המדינה, וכי ככלל - אין לאפשר לגורם אחר כלשהו, כולל שרים, להציג עמדה שונה, אלא רק במקרים חריגים ובאישורו של היועץ עצמו.

שטיין הביע דעה שונה, דומה לזו של השופט נעם סולברג: "מקום יש עימנו לקבוע חריג לעיקרון של 'קול אחד' אשר יחול במקרים של חילוקי דעות לגיטימיים בנוגע ליישומם של כללי משפט שונים, ובפרט לגבי יישומם של עקרונות משפטיים גמישים ומושגי
שסתום כגון 'סבירות', 'מידתיות', וכיוצא באלה. במקרים אלו, מן הדין שהרשות תורשה להציג בפני בית המשפט את עמדתה באמצעות עורך דין משל עצמה, אשר יציג עמדה זו במיטבה וללא כחל וסרק".

המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל. את תנובה ייצגו עוה"ד אנדרי ניקל, נגה רובינשטיין ורועי בלכר; עו"ד שי נידם; את המדינה ייצג עו"ד רועי שויקה; ואת החברה המרכזית למשקאות - עוה"ד אמיר ונג, בועז סיטי ומעין ברונשטיין.