IBM ישראל תובעת 185 מיליון שקל מקונצרן כי"ל, בטענה שלא קיבלה את המגיע לה תמורת פרויקט איחוד מערכות המידע של החברות בקונצרן. מדובר בתביעה שכנגד, לאחר שבדצמבר אשתקד הגישה כי"ל תביעה בסך 1.1 מיליארד שקל נגד IBM, בטענה שהציעה לה להעלות לאוויר מערכת כושלת, שהייתה עלולה לגרום לקריסתו של הקונצרן.

כי"ל מייחסת ל-IBM "עבודה לקויה ומרושלת; חוסר ידע, ניסיון ומיומנות מקצועית; מחסור במשאבים ובכוח אדם מיומן, מנוסה ומקצועי; הסתרה שיטתית ביחס למשמעותם האמיתית של קשיים שהתעוררו לאורך חיי הפרויקט; הסתרה שיטתית ביחס לרכיבי מערכת, להתאמת המערכת לכי"ל ולמוכנות המערכת; החתמה שיטתית על בקשות לשינויים בפרויקט, אשר חייבו דחיות בלוחות זמנים וביצוע פיתוחי תוכנה ואשר השיתו על כי"ל עלויות משמעותיות מיותרות נוספות".

בכתב ההגנה שהגישה (3.3.19) לבית המשפט המחוזי בתל אביב טוענת IBM, כי מדובר בתביעה שנועדה להוות משקל נגד לתביעתה שלה, לאחר שהגישור ביניהן נכשל וכי"ל ביקשה לצייר את עצמה כצד הנפגע. כי"ל פיקחה מקרוב על פרויקט המחשוב ודיווחה לציבור בצורה סדירה שהוא מתקדם בהצלחה, כפי שאכן היה המצב, ולכן אינה יכולה לטעון כעת שלכל הדרך היו בו כשלים עליהם לא ידעה.

עוד אומרת IBM, כי את הפרויקט יזם בשנת 2012 מנכ"ל כי"ל דאז, סטפן בורגס, במטרה לייעל בצורה משמעותית את הקונצרן. אולם בשנת 2016 נאלץ בורגס להתפטר, ושבועיים בלבד לאחר מכן החליט דירקטוריון כי"ל לבטל את הפרויקט. באותה ישיבה נאמר במפורש, כי הביטול נובע מההרעה במצבה של כי"ל ומכך שהפרויקט אינו מתאים לסדרי העדיפויות העדכניים שלה, מוסיפה IBM. לדבריה, באותה ישיבה לא השתתף אף אחד מאנשי המקצוע בתחום המחשוב, וההחלטה התקבלה על סמך מידע שגוי ומוטה שמסרה ההנהלה לדירקטורים.

בתביעה שכנגד אומרת IBM, כי כי"ל הפסיקה את הפרויקט בצורה חד-צדדית וללא כל התראה, ונותרה חייבת לה 123.3 מיליון שקל. עוד היא תובעת 54.8 מיליון, שאמורה הייתה לקבל תמורת תוספת לפרויקט שביצועה אמור היה להתחיל ביום הפסקת ההתקשרות, ו-7.6 מיליון שקל ששילמה לבקשת כי"ל לקבלני-משנה בתקופה שלאחר הפסקת הפרויקט. IBM מיוצגת בידי עוה"ד רלי לשם, אור בר-און גיל ונטע ארבל.