קורבנות ה"פרהוד" - הפרעות ביהודי בגדד בשנת 1941 - אינם קורבנות הנאצים לעניין קבלת פיצוי על-פי החוק העוסק בנושא זה. כך קובעת (יום א', 10.3.19) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז.

הפרעות התחוללו בחג השבועות תש"א (1-2.6.41), נרצחו בהן 179 יהודים ורבים אחרים נפגעו בגופם וברכושם. עירק קיבלה את עצמאותה ב-1932, אך חתמה על הסכם צבאי עם בריטניה. באפריל 1941 נתפס השלטון בידי הקצין הפרו-גרמני רשיד עאלי אל-כילאני, לאחר מספר שנים של פעילות גרמנית נגד השלטון המלוכני הפרו-בריטי ונגד יהודי המדינה. בריטניה פעלה מיד להפלת משטרו של אל-כילאני, אשר אכן קרס ב-29.5.41 - אך בטרם התבסס מחדש המשטר, התחולל ה"פרהוד" שבא אל קיצו כאשר הכוחות הבריטים נכנסו לבגדד.

קרוב ל-2,000 מצאצאי הקורבנות והנפגעים ביקשו לקבל פיצוי בהתאם לחוק נכי רדיפות הנאצים, אך כל הערכאות - כולל כעת בית המשפט העליון - קבעו שאירועי ה"פרהוד" אינם נכללים במסגרתו. חוק זה נחקק בשנת 1957 והוא העתק של החוק הגרמני, כהשלמה להסכם השילומים משנת 1952. ברק-ארז מעירה, כי יש מקום לתהות מדוע 60 שנה מאוחר יותר, אין חוק ישראלי עצמאי - אך אומרת שנכון לעכשיו יש לפסוק על-פי החוק הקיים.

חוק זה מעניק פיצוי למי שלא נכללו בהסכם השילומים, וזאת בתנאי שחרותו נשללה בידי גרמניה הנאצית או גרורותיה. ברק-ארז אומרת, כי המסקנה הבלתי-נמנעת היא שיש לדחות את הערעורים. "מסקנה זו נובעת מן הגבולות הברורים שקבעו החוק וההלכה הפסוקה ומתכליתו של חוק הפיצויים הגרמני, ואשר איננו רשאים להתעלם מהן", היא מסבירה.

תנאי יסוד לזכאות לפיצוי על-פי החוק, היא שהרדיפות התחוללו בגרמניה הנאצית, בשטחים שכבשה או במדינות שהיו בעלות בריתה; עירק הייתה מדינה עצמאית ולא נכבשה בידי גרמניה. לכן, אין משמעות משפטית להסתה הגרמנית שקדמה ל"פרהוד", ולא היה מקום לדיון הארוך עליה בוועדות הערר ובבית המשפט המחוזי בחיפה. אל-כילאני לא היה ראש המדינה, וה"פרהוד" לא בוצע בידי המדינה אלא בידי יחידים - עובדות נוספות המוציאות אותו מתחולת החוק.

בשולי הדברים מביעה ברק-ארז תמיהה על כך שהמדינה מעולם לא תרגמה בצורה רשמית את החוק הגרמני שהיווה כאמור את הבסיס לחוק הישראלי. עוד היא אומרת, כי מדובר במקרה המדגים את הפער בין ההיסטוריה לבין המשפט, וראוי שהמדינה תמצא במהירות את הדרך לפצות קורבנות שהחוק הנוכחי אינו חל עליהם. לבסוף מזכירה ברק-ארז את ההתעלמות ארוכת השנים מחלקם של יהודי המזרח בשואה, אשר השליכה גם על השיח בנוגע לפיצוי המגיע להם.

השופטים עוזי פוגלמן וג'ורג' קרא הסכימו עם ברק-ארז. את המערערים ייצגו עוה"ד דוד ידיד, דורון עצמון ושרית ידיד, ואת המדינה - עו"ד יואב שחם.