בית המשפט העליון הטיל (יום ג', 13.3.19) הוצאות בסך 40,000 שקל על נחום קרליץ, אותו מגדיר השופט יצחק עמית כ"עותר סדרתי, שלא לומר טרדן, בכל הקשור לבחירות בעיר באר שבע".

קרליץ התמודד בבחירות המוניציפליות באוקטובר שעבר וזכה ב-541 קולות, כאשר הרף לכניסה למועצת העיר היה 2,884 קולות. "מזה שנים רבות, ככל הנראה יותר מ-20 שנה, חוזר המערער ומטריד את בתי המשפט בערעורי סרק הנוגעים להליך הבחירות בבאר שבע", מציין עמית ומצטט כמה מפסקי הדין שניתנו בעניינו מאז 1999. קרליץ ערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לדחות את עתירתו נגד תוצאות הבחירות, בהן ניצח רוביק דנילוביץ ברוב של 92%, ועמית ממשיך:

"הנה כי כן, חלפו שנים, מים זרמו בקישון ובירדן, והמערער עדיין ממשיך בשלו ומתייצב שוב בפני בית המשפט קמא ובפנינו. כאמור, המערער לא 'גרד' את אחוז החסימה, ובעתירתו הוא מבקש סעד 'צנוע' של ביטול הליך הבחירות בבאר שבע שבו זכה המשיב 3 [דנילוביץ] ברוב של למעלה מ-92% מקולות הבוחרים וסיעתו זכתה ל-16 מנדטים במועצה מתוך 27 מקומות.

"רוצה לומר, כי לאור התנאי הנדרש בחוק ובפסיקה, ולפיו יש להצביע על ליקויים שעלולים להשפיע על חלוקת המנדטים, ההליכים בהם נקט המערער הם יומרניים, בלשון המעטה. לא למותר לציין כי מנהל הבחירות טען בתצהירו, כי הוא מכיר את המערער עוד ממערכת הבחירות הקודמת וכי המערער ציין בפניו כבר בתחילת מערכת הבחירות, כי בכוונתו להוביל מהלך שיגרום לבחירות נוספות בעיר".

עמית אומר, כי היו סיבות לדחות על הסף את ערעורו של קרליץ: הוא פעל בניגוד לסדר הקבוע בחוק, הצליח בדרך זו לקבל זכות לערער במקום רשות ערעור בלבד וצירף בערעור ראיות שלא הוגשו למחוזי. גם לגופם של דברים יש לדחות את הערעור, בו "המערער ערך חישובים שונים ומשונים, תוך שהוא מעביר קולות מרשימה אחת לאחרת. התקשיתי לרדת לסוף דעתו של המערער, אך מכל מקום, ניתן להבין כי אין היגיון בטענות אלה שאינן יכולות לגרום לשינוי בתוצאות הבחירות".

קרליץ טען בין היתר נגד טיב מנעולי הקלפיות, אך עמית אומר שהוא "לא הניח
תשתית ראייתית לפגם בנעילת הקלפי ולספקולציות הקונספירטיביות שהעלה בהקשר זה". היו לו גם טענות על הורדת קלפי לקומת הקרקע כדי להקל על קשישים וטענות בלתי מובנות לגבי רכזי הקלפיות ואחד הפתקים. לבסוף אומר עמית, כי מאחר שערעורי בחירות פטורים מאגרה - הדרך היחידה לחסום בעתיד את קרליץ מהגשת ערעורי סרק היא לחייב אותו בהוצאות משמעותיות לטובת המדינה ודנילוביץ וחברי סיעתו.

השופטים ג'ורג' קרא ואלכס שטיין הסכימו עם עמית. את המדינה ייצגו עוה"ד אבי טוויג וסימן שימן, ואת דנילוביץ וסיעתו - עוה"ד דני אליגון והילה ונטורה.