מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל לשעבר, בנצי ליברמן, לא יוכל למלא תפקידים בכירים בשירות הציבורי בשלוש השנים הקרובות. כך קבע (25.3.19) בית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה, לאחר שליברמן הודה שפעל בניגוד עניינים בענייניו של חברו, הח"כ לשעבר נחום לנגנטל.

ליברמן הורשע באוקטובר 2018 בפעילות בניגוד עניינים. הוא הועמד לדין משמעתי לאחר שהוחלט שמעשיו אינם מגיעים לכדי עבירה פלילית. בית הדין קבע, כי בשני מקרים פעל ליברמן תוך ניגוד עניינים חמור לטובת לנגנטל, שהוא חברו הקרוב מזה 30 שנה. בכך הפר ליברמן בצורה בוטה את ההסדר למניעת ניגוד עניינים עליו חתם עם כניסתו לתפקידו, פגע במשמעת שירות המדינה, לא קיים את המוטל עליו כעובד מדינה והתנהג בצורה שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה.

ליברמן ניצל בתחילת 2013 את מעמדו על-מנת לקדם בקשה שהגיש לנגנטל, לאשר העברת זכויות בפרויקט רמת אלישיב בלוד מחברת קרדן (לבניית 350 דירות), בה הועסק ליברמן בעבר כיועץ בשכר, לחברת מסיקה-חסון, שלנגנטל היה שותף בה. זאת, למרות שהסדר ניגוד העניינים אסר עליו לטפל בחברת קרדן ובפרט בפרויקט זה.

בית הדין קבע, כי ליברמן פעל בניגוד עניינים בשלבים שונים של הטיפול בפרויקט, וכי כוונתו הייתה לגרום לכך שהכרעת רמ"י תהיה לשביעות רצונו של לנגנטל. "ביצוע פעולות בהשפעה כזו עלול לסדוק את אמון הציבור ברשות... מכלול פעולותיו של הנאשם מלמד, כי נעשו מתוך ניגוד עניינים מובהק", קבע בית הדין.

בית הדין הרשיע את ליברמן בפעילות בניגוד עניינים, גם בכך שבתחילת 2012 לקח חלק במו"מ בנוגע למחלוקת בין חברה קדישא לבין רמ"י ומשרד המשפטים. הוא עשה זאת למרות שלנגנטל ייצג את חברה קדישא ונשכר במיוחד לשם כך. "ראוי היה שיימנע מקיום פגישות בעניין בעל משמעות כספית וציבורית עצומה, שעה שחברו הקרוב מאוד צד להן", קבע בית הדין.

בית הדין דחה את טענות ההגנה כלפי התנהלותה של התביעה ואת טענותיה נגד מהימנותו של עד התביעה המרכזי, עו"ד ינקי קוינט, שהיה יועץ המשפטי של רמ"י וחשף את הפרשות. בית הדין קבע, כי הוא נותן אמון מלא בעדותו של קוינט, שהייתה סדורה ועקבית, ושהוא נהג כראוי וכמתבקש מתפקידו. בית הדין דוחה את הטענות הקשות שהעלתה ההגנה נגד קוינט, ונוזף בליברמן על כך שהקליט בסתר שיחה בין השניים.

עוד נדחתה טענתו של ליברמן להגנה מן הצדק, שהועלתה בטענה לאכיפה בררנית ביחס אל מול בינה שוורץ, שהייתה מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים, הפרה את הסדר ניגוד העניינים עליו חתמה - אך לא הועמדה לדין משמעתי, אלא טופלה בהליך פנימי. בית הדין אומר, כי היה הבדל משמעותי בין הפרשות, משום ששוורץ פעלה בגלוי ולא נאמר לה שהיא מפרה את ההסדר.

התביעה ביקשה לפסול את ליברמן לצמיתות מתפקידים בכירים ועד גיל 67 מכל תפקיד בשירות הציבורי, בטענה שמעשיו היוו שחיתות ציבורית. ההגנה ביקשה להימנע מפסילה בטענה שהדבר יהווה חיסול מוחלט של שמו.

הדיינים אורי כהן, אולגה רזניקוב-גבאי ורחל קלייפלד עומדים בגזר הדין (יום ב', 26.3.19) על חומרת המעשים בשל פגיעתם באמון בשירות הציבורי, ההפרה המודעת של הסדר ניגוד העניינים והעובדה שלא היו חד-פעמיים. הם מדגישים, כי רצונו של ליברמן לקצר הליכים לא הצדיק את מעשיו. אולם, משקל רב יותר נתנו לכך שמעשיו לא הניבו לו רווח אישי, הוא הושפע מלחציו של לנגנטל, סבל מעינוי דין, שילם מחיר בריאותי וכלכלי ולזכותו תרומה ציבורית משמעותית.

את הנציבות ייצג עו"ד יוחאי בן-שמואל, ואת ליברמן - עוה"ד עמית חדד ונועה מילשטיין.