המשטרה והפרקליטות תפרו תיק לסניגור שייצג חשודים בתיק רצח, הביאו למעצרו ומנעו מלקוחותיו ייצוג משפטי במשך מספר ימים בעיצומה של החקירה נגדם. כך עולה (יום ג', 2.4.19) מהחלטה של נציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן.
הסניגור התלונן, כי הפרקליטה אישרה למשטרה לחקור אותו באזהרה על פעולות שביצע כביכול במסגרת ייצוג שני חשודים בתיק רצח. לאחר החקירה ביקשה וקיבלה המשטרה מבית המשפט החלטה לפיה הוא נשלח לחמישה ימי מעצר בית ונאסר עליו ליצור קשר במשך עשרה ימים עם לקוחותיו - שהיו מצויים, כאמור, בעיצומה של חקירת משטרה בחשד לעבירה הפלילית החמורה ביותר. התיק נגדו נסגר בנימוק של העדר אשמה - דהיינו, לא נפל פגם כלשהו במעשיו.
המשטרה והפרקליטות טענו, כי ההחלטה על החקירה ועל המעצר היו סבירות, שכן התעורר חשד שהסניגור הדליף חומרי חקירה. רוזן דחה טענות אלו. האזנות הסתר - שעליהן הסתמכו המשטרה והפרקליטות - מלמדות רק שהסניגור הביע פרשנות משפטית ולא מסר מידע כלשהו מתוך החקירה. "חשוב לזכור שעורך דין פלילי המייצג חשודים בעבירות פליליות, נדרש שכיחוֹת להביע עמדה משפטית כחלק טבוע מחובתו לפעול בנאמנות לטובת שולחו, וכי תיווי התנהלותו של הסנגור כחשוד בביצוע עבירת שיבוש מהלכי משפט הינו, במידה רבה, מרחיק לכת", קובע רוזן.
רוזן מציין, כי אינו יכול לקבוע שהתלונה מוצדקת בהקשר זה, משום שמדובר בשיקול דעתה המקצועי של הפרקליטות - נושא עליו הוא מנוע מלחוות דעה במסגרת תפקידו. עם זאת, ברור מדבריו של רוזן, כי לדעתו מדובר בטענות כוזבות ובהעדר ביסוס כלשהו לחקירה נגד הסניגור.
רוזן מוסיף: "הדברים שונים בתכלית בסוגית מעצרו של הסנגור ותנאי שחרורו, בה נצטיירה תמונה עגומה וקודרת. מבדיקה שערך הנציב נגלה, כי חומר החקירה שנתגבש במועד קבלת ההחלטה להורות על שהייתו של הסנגור במעצר בית ובתנאים המגבילים הינו זהה, למעשה, לחומר החקירה שנתגבש בסיומה של החקירה בעניינו. קרי אותו מסד ראייתי שעל בסיסו, הורתה הפרקליטות, בסופו של יום, על סגירת התיק נגד הסנגור בעילה של 'חוסר אשמה'.
"כמו-כן, ועל בסיס חומר החקירה המתואר לעיל, החליט בית משפט המחוזי לדחות את ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום שלא להאריך את הגבלת איסור הקשר עם המעורבים בפרשה, תוך שקבע בהאי לישנא את הדברים הבאים: 'אני רואה לנכון להעיר כי התכנים שהוצגו בפני שעל יסודם מיוחס החשד למשיב, רחוקים מלספק. בספק אם הם הצדיקו את המהלכים שננקטו נגד המשיב עד כה'.
"לאמור, סנגור פלילי העושה מלאכתו בייצוג חשודים השוהים במעצר וצפויים להיות מושמים על ספסל הנאשמים כנאשמים בעבירות רצח, נעצר בשל חשדות הכרוכים במילוי תפקידו המקצועי,
באופן שאלה החשודים נותרים במעצר, בעיצומה של חקירת משטרה מאומצת, ללא בא-כוחם [ההדגשה במקור]". רוזן קובע, כי מדובר בהפרת זכותם של החשודים להיוועצות בעורך דין - זכות חוקתית. זו הייתה גם הפרה של הוראות היועץ המשפטי לממשלה, המחייבות קבלת אישור מיוחד לחקור עורך דין בנסיבות כאלו, וזאת כדי להגן על זכות ההיוועצות.
רוזן מסכם: "מעמדו המיוחד של עורך הדין, אשר עוגן בהנחיות שלעיל, וביתר תוקף, הזכות החוקתית להיוועצות עם עורך דין נפגעו בצורה קשה בנסיבות דנן. לא פחות חמור, בעקבות ההחלטה לעניין מעצרו ותנאי שחרורו של הסנגור, הוכתם שמו של הסנגור, קבל עם ועדה, כחשוד בביצוע עבירה פלילית חמורה". רוזן ממליץ בפני פרקליט המדינה,
שי ניצן, ובפני ממלא-מקום המפכ"ל,
מוטי כהן, לנקוט צעדים כדי למנוע פעולות העלולות לפגוע בזכות ההיוועצות.
