מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, חש מחויב לניצבים מני יצחקי ורוני ריטמן, משום שהם סיכלו את מינויו של גל הירש למפכ"ל. בשל כך, הוא נתן הוראה - עוד לפני שנכנס לתפקידו - למנות קצין בודק בעניינו של תת-ניצב גיא ניר, שהיה אז ראש חטיבת המודיעין. כך טוען ניר בתביעה שהגיש נגד רב-פקד ליאת קילנר-פדן מחטיבת החקירות.

ניר הושעה מתפקידו והוא עומד כעת לדין משמעתי. מאז השעייתו, הוא העלה טענות קשות נגד בכירים במשטרה ובין היתר טען, כי יצחקי פעל לסיכול מינויו של הירש. המשטרה דוחה בתוקף את טענותיו של ניר, ומציינת שהיא מסרב למסור את הראיות שלדבריו יש בידיו.

התביעה הנוכחית, שהוגשה אתמול (יום ג', 2.4.19) לבית משפט השלום בפתח תקוה, עוסקת במכתב אנונימי ששלחה קילנר-פדן בפברואר 2015 לראש אגף משאבי אנוש דאז, גילה גזיאל. במכתב העלתה קילנר-פדן טענות על התנהלותו המקצועית והאישית של ניר, הטוען שמדובר בלשון הרע ותובע פיצוי של 280,000 שקל. לדבריו, קילנר-פדן קשרה קשר עם יצחקי וריטמן כדי להביא להדחתו מן המשטרה, ושני הניצבים הביאו לכך שאלשיך יפתח בהליכים נגדו.

לטענת ניר, יצחקי - שהיה אז ראש אגף החקירות והמודיעין - התנגד למינויו לראש חטיבת החקירות והעדיף למנות את מקורבו, תת-ניצב קובי זריהן (אשר החליף את ניר לאחר השעייתו). ואילו ריטמן - אז מפקד להב 433 - נטר איבה לניר מאז טיפל בעבירות משמעת של רעייתו, מיכל ריטמן, כאשר היה מפקד יחידת אתג"ר. עוזרתו של ניר הייתה רב-פקד צ', אשר התלוננה על הטרדות מיניות מצידו של ריטמן והביא לפרישתו מן המשטרה, למרות הגיבוי שקיבל מאלשיך, וזאת בעקבות פסק דין חריף של בג"ץ.

בתביעתו אומר ניר, כי מח"ש בדקה את מכתבה של קילנר-פדן מיד עם הישלחו, ובמסגרת זו אישרה קילנר-פדן שהיא אשר כתבה אותו; מח"ש קבעה שאין ממש בתלונות והמכתב נגנז במארס 2015. חמישה חודשים מאוחר יותר הטיל יצחקי על קילנר-פדן - באמצעות עוזרתו, ניצב-משנה שלומית לנדס - לחפש מידע על הירש לאחר שזה יועד לתפקיד המפכ"ל; ניר טוען, כי כך סיכל יצחקי את המינוי.

באוקטובר 2015, לאחר שפורסם מינויו הצפוי של אלשיך למפכ"ל אך שלושה חודשים לפני שנכנס לתפקידו, פנו אליו יצחקי וריטמן וביקשו לקיים בדיקה מעמיקה נגד ניר ורב-פקד צ', בהתבסס על מכתבה של קילנר-פדן - נטען בתביעה. "ברי כי המפכ"ל המיועד, אשר היה מודע לסיכול המתואר מעלה של המועמד שקדם לו, חש מחויב לבקשת שני הקצינים הבכירים ביותר במערך החקירות במשטרת ישראל", אומר ניר. לאלשיך לא הייתה אז כל סמכות להתערב בענייני המשטרה, אך למרות זאת הוא הורה לגזיאל למנות קצין בודק - ובאותו חודש מונה ניצב דוד ביתן לתפקיד זה.

לדברי ניר, ביתן ביקש וקיבל מחקרי תקשורת שלו ושל רפ"ק צ' - צעד המשמש בטיפול בפשיעה חמורה ולא בהליך בדיקה משמעתי פנימי. הבדיקה נמשכה חודשיים וכללה גביית עשרות עדויות, והסתיימה בכתב האישום המשמעתי שהוגש נגד ניר. האחרון טוען שמדובר בעבירות פעוטות, שאין כל קשר בינן לבין טענותיה של קילנר-פדן. למרות זאת הוא אומר, כי היא נושאת באחריות לנזקים שנגרמו לו, משום שמכתבה הוא שהחל את התהליך נגדו. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד יוסי צור וטרם הוגש כתב הגנה.