|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אסור לעו"ד בשירות הציבורי לייצג באופן פרטי
|
בפסיקה עקרונית קבע בית הדין האזורי לעבודה בירושלים כי עורך דין המשמש בשירות המדינה אינו רשאי לעסוק בייצוג פרטי אפילו לא בהתנדבות
|
|
עורך דין אחד, שני כובעים - נגד המדינה ובעדה. ניגוד עניינים? כן!
|
|
|
|
|
|
|
|
| מאחר וכבר הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון הלגיטימיות שבהגבלת שכיר לעבודה במקום אחד בלבד בשל חשש לניגוד עניינים, מובן שנציבות שירות המדינה רשאית אף היא להגביל את עובדיה ולחייבם לעבוד אך ורק עבור הנציבות. משנה תוקף לחוקיות ההגבלה מוצאת השופטת בכך שעבודת חוץ של עובד מדינה עלולה לערער את אמון הציבור במערכת בראותו עובדי מדינה עושים כרצונם כדי חשש כבד שמא הם מנצלים לצורכיהם את מעמדם ואת המידע שישנו ברשותם מתוקף היותם עובדי ציבור. | |
|
|
|
|
חופש העיסוק
|
|
ענבל בר-און
|
|
חופש העיסוק נועד להגשים את האוטונומיה האישית * איסור תחרות חופשית או תניית הגבלת עיסוק סותרים את חופש העיסוק * חופש העיסוק מעוגן בחוק יסוד אך בכל זאת ניתן לפגוע בו באופן לא מידתי מכוח חוק בזכות 'פסקת ההתגברות'
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
איסור ניגוד עניינים
|
|
ענבל בר-און
|
|
בכדי להגן על האזרח מפני פקידי רשות אשר מנצלים את סמכותם לרעה לצורך האינטרסים האישיים שלהם נוצר במשפט המנהלי כלל איסור ניגוד העניינים
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
"... נקבע בהלכה אותה אנו מאמצים, כי כאשר נאסר מטעמים ראויים על אדם לעבוד בעבודה נוספת, הרי שלא נפגעת זכותו ל חופש העיסוק, אלא זוהי מניעה העומדת במגבלות שנקבעו בסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק", כותבת (13.09.2009)השופטת אורנית אגסי בדחותה את ערעורו של עורך דין המשמש בסנגוריה הציבורית שננזף על-ידי נציבות שירות המדינה בשל כך שייצג משפטית אזרחים פרטיים בהתנדבות. החל משנת 2003 עובד עו"ד אלי פוקסברומר בשירות המדינה, בתחילה כעורך דין במחלקה המשפטית של משרד הפנים. לאחר מכן בסנגוריה הציבורית. במקביל לעבודתו בשירות המדינה קיבל על עצמו עו"ד פוקסברומר את ייצוגם המשפטי, בהתנדבות, של אזרחים פרטיים. במהלכה של תביעה נזיקית, שהגיש אזרח כנגד פרקליטות מחוז המרכז באמצעות עורך הדין פוקסברומר, נוכח פרקליט מחוז ירושלים באותה העת, עו"ד משה לאור, שעו"ד פוקסברומר, פרקליט העובד בשירות המדינה מנהל תביעה כנגד מעסיקתו, המדינה. הוא פנה לנציבות שירות המדינה על-מנת שתבדוק את התנהלותו של עו"ד פוקסברומר. לאחר בדיקה שערכה המליצה הנציבות לסמנכ"ל משרד הפנים להתרות בעו"ד פוקסברומר לחדול מייצוגיו הפרטיים. הסמנכ"ל מצידו, זימן את עו"ד פוקסברומר ל שימוע. הוא ננזף והותרה שמכאן והלאה אל לו לעסוק בייצוג פרטי. מכאן הערעור. לדברי עו"ד פוקסברומר, תקנות נציבות שירות המדינה אוסרות על עובד מדינה, ובכלל זה על עו"ד העובד בשירות המדינה, לעסוק בעבודה נוספת בהתקיים אחד משני אלה: - העבודה מבוצעת למטרת רווח.
מאחר, ולדבריו, אין ניגוד עניינים בייצגו אזרחיים פרטיים, אף אם הם תובעים את המדינה - כשם שסנגור ציבורי אינו מצוי בניגוד עניינים כשהוא מייצג את מי שהמדינה תובעת - ומאחר ואת עבודתו ביצע ללא תמורה, טוען עו"ד פוקסברומר שלא קוימו בו התנאים האוסרים את העבודה הנוספת. לכן יש להסיר את הנזיפה ולאפשר לו לעסוק בייצוג פרטי בהתנדבות. בנוסף, טען, כי האיסור על עבודה נוספת מהווה פגיעה בחופש העיסוק. זאת בניגוד לאמור בחוק יסוד: חופש העיסוק. לטענת נציבות השירות הציבורי, כל עבודה חיצונית של עובד בשירות המדינה טעונה אישור הנציבות. אישור שיינתן אם תשוכנע הנציבות, שאכן, אין חשש לניגוד עניינים ושהעבודה היא ללא תמורה. לדבריה, הפגיעה החוקתית בחופש העיסוק מידתית ומותרת. שופטת בית הדין לעבודה האזורי בירושלים, השופטת אורנית אגסי, קיבלה את טענות הנציבות. לדבריה, מאחר וכבר הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון הלגיטימיות שבהגבלת שכיר לעבודה במקום אחד בלבד בשל חשש לניגוד עניינים, מובן שנציבות שירות המדינה רשאית אף היא להגביל את עובדיה ולחייבם לעבוד אך ורק עבור הנציבות. משנה תוקף לחוקיות ההגבלה מוצאת השופטת בכך שעבודת חוץ של עובד מדינה עלולה לערער את אמון הציבור במערכת בראותו עובדי מדינה עושים כרצונם כדי חשש כבד שמא הם מנצלים לצורכיהם את מעמדם ואת המידע שישנו ברשותם מתוקף היותם עובדי ציבור. היות וההגבלה היא לצורך, והיא מידתית, לא מצאה השופטת מקום לפוסלה בשל סתירה מול האמור בחוק יסוד: חופש העיסוק. לדבריה, ההגבלה והאיסור על ניגוד עניינים מעוגנת גם בכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. גם את טענתו של עו"ד פוקסברומר כי נפלו פגמים פרוצדוראליים ומהותיים בדיון הנציבות בעניינו דחתה השופת מאחר ולא הוכחו כאלה, לדבריה. הערעור נדחה ועו"ד פוקסברומר חויב בהוצאות משפט הנציבות בסך-5000 ש"ח. |
|
התובע, עו"ד אלי פוקסברומר, עובד כעו"ד בשירות המדינה. משנת 2003 עד שנת 2006 שימש כעו"ד בלשכה המשפטית של משרד הפנים, ומ-2006 ואילך משמש כעו"ד בסנגוריה הציבורית. בשנת 2003, ימים ספורים לפני שהתחיל לעבוד בשירות המדינה, קיבל על עצמו התובע לייצג בהתנדבות את מר עזר, אזרח שהגיש תביעה נזיקית כנגד פרקליטות מחוז המרכז. הטיפול בתביעתו של מר עזר העסיק את עו"ד פוקסברומר גם לאחר שהחל לעבוד בשירות המדינה, והציב אותו בעימות מקצועי בזירת בית המשפט מול עמיתיו עורכי הדין משירות המדינה. הדיונים בתביעה התנהלו בשעות הבוקר. במקביל קיבל על עצמו עו"ד פוקסברומר את טיפול התנדבותי בעוד מספר תיקים. משנוכח פרקליט מחוז ירושלים באותה העת, עו"ד משה לאור, שעו"ד פוקסברומר, פרקליט העובד בשירות המדינה מנהל תביעה כנגד מעסיקתו, המדינה, הוא פנה לנציבות שירות המדינה על-מנת שתבדוק את התנהלותו. לאחר בדיקה שערכה המליצה הנציבות לסמנכ"ל משרד הפנים להתרות בעו"ד פוקסברומר לחדול מייצוגיו הפרטיים. הסמנכ"ל מצידו, זימן את עו"ד פוקסברומר ל שימוע. עו"ד פוקסברומר ביקש כי טרם השימוע תגיש הנציבות את עמדתה לגבי ייצוג בהתנדבות ("פרו בונו") שמבוצע על-ידי עורכי דין העובדים בשירות המדינה. כתגובה מסרה הנציבות כי כל ייצוג משפטי שאינו במסגרת עבודתו בשירות המדינה, בתשלום או בהתנדבות, שמבצע עו"ד המועסק על-ידי המדינה – אסור. משקרב מועד השימוע ביקש עו"ד פוקסברומר את חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה. זה הגיב שהייצוג אסור, למעט השתתפות בפרויקט לשכת עורכי הדין, "שכר מצוה", המעניק סיוע משפטי ראשוני למיעוטי יכולת. בישיבת השימוע שנערכה לו ביום ה- 29.08.04 ביקש התובע כי תיבחנה נסיבותיו הספציפיות של כל תיק שבו טיפל. הוא נענה כי חל עליו איסור כללי לייצג באופן פרטי. הוא ננזף ונקבע כי אינו רשאי מכאן ולהבא לעסוק בייצוג בהתנדבות. על החלטה זו הגיש עו"ד פוקסברומר ערעור בו ביקש להסיר את הנזיפה. בנוסף, הוא מערער על דרך גיבוש ההחלטה ועל תוכנה. בה בעת המשיך התובע לייצג בהתנדבות.
|
|
לדברי עו"ד פוקסברומר, אין סיבה למנוע מעו"ד העובד בשירות המדינה לייצג בהתנדבות ואין לראות בייצוג מסוג זה עבודה פרטית האסורה על-פי תקנות נציבות שירות המדינה. לדבריו, רק ייצוג בתשלום נכנס בגדרי האיסור. לטענתו, רק במקרה ספציפי, בו ישנה התנגשות ממשית בין עבודתו כעו"ד בשירות המדינה לבין הייצוג הפרטי יש לאסור את הייצוג הפרטי, אולם טענת הנציבות כי כל תביעה כנגד המדינה שמנוהלת על-ידי עורך דין העובד בשירות המדינה מהווה ניגוד עניינים אסור מהווה איסור גורף ושגוי. באשר להחלטה לנוזפו ולאסור עליו לייצג בהתנדבות מכאן ולהבא טוען עו"ד פוקסברומר כי נפלו בה פגמים מהותיים. לדבריו, בעוד שצריך היה לברר את השיקולים האינדיבידואליים שבכל תיק טרם ייקבע אם הוא רשאי לעסוק בו אם לאו ואם לנוזפו בגין הטיפול בו – ניתן איסור גורף על עיסוק בכל התיקים והוא ננזף בשל העיסוק בהם. עוד הוא טוען, כי לא ניתנה לו הזכות להשמיע את כל דבריו. בשולי דבריו אומר עו"ד פוקסברומר כי האיסור על עו"ד העובד בשירות המדינה לטפל בתיקים בהתנדבות פוגע בערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: ערכי צדקה, חירות וחופש עיסוק. לטענת נציבות שירות המדינה, כל עבודה פרטית שמבצע עובד מדינה - הן בשכר הן בהתנדבות - טעונה אישור הנציבות ובאם בוצעה ללא אישור יש בכך משום עבירה משמעתית. בנוסף, תקנות שירות המדינה קובעות איסור גורף על עו"ד העובד בשירות המדינה לעסוק בייצוג פרטי. גם אם ייקבע שאין להטיל איסור גורף על כל ייצוג פרטי שמבצע עו"ד המשמש בשירות המדינה, עדיין, טוענת הנציבות, ביצע עו"ד פוקסברומר עבירה משמעית באשר בתביעותיו כנגד המדינה העמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים. לגבי הפן החוקתי, גורסת הנציבות כי הגבלת חופש העיסוק של עובדי שירות המדינה היא מידתית ולמטרה ראויה : מניעת מצב של ניגוד עניינים. לדבריה, ההחלטות בעניין התובע ניתנו כדין לאחר שנשמעו טענותיו ונשקלו כל השיקולים הרלוונטיים.
|
|
שופטת בית הדין לעבודה בירושלים, השופטת אורנית אגסי, דחתה את הערעור. לדבריה, במסגרת עיסוקו כעורך דין מחוץ לעבודתו בשירות המדינה היפר עורך דין פוקסברומר את הוראות תקנות נציבות שירות הציבור בכמה מישורים: - במישור ההתמסרות לעבודה – סעיף 42.401 לתקנות קובע כי עובד מדינה חייב להקדיש את כל תשומת ליבו לעבודתו בשירות. לדברי השופטת, עבודתו הפרטית של עו"ד פוקסברומר בוצעה בשעות בהן היה מחוייב לעבודתו בשירות המדינה כדי גריעה מתשומת הלב שהיה עליו להקדיש לעבודתו בשירות, מה שמהווה הפרה של חובת ההתמסרות לעבודה.
- במישור ניגוד העניינים - סעיף 42.403 לתקנות קובע איסור על עובד מדינה לעסוק בעבודה פרטית אף אם היא אינה מניבת רווחים לעובד. זאת באם העיסוק בעבודה הפרטית יעמיד את עובד המדינה במצב של ניגוד עניינים בין עבודתו בשירות לבין עבודתו הפרטית. לדברי השופטת, ניהול תביעות כנגד המדינה, אותה משרת עו"ד פוקסברומר, מהווה מצב של ניגוד עניינים, שנאסר על כלל עובדי המדינה ככלל ועל עורכי דין העובדים בשירות בפרט, גם על-פי סעיפים 14 (א-ב) ו-16 לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין וגם על-פי סעיף 42.414 לתקנות הקובע מפורשות כי עו"ד המועסק על-ידי שירות המדינה לא יעסוק בייצוג משפטי מחוץ לעבודתו בשירות.
לגבי טענת התובע, כי מניעת עו"ד המשמש בשירות הציבורי מלעסוק בייצוג פרטי מהווה פגיעה אסורה ב חופש העיסוק, כתבה השופטת אגסי שדינה להידחות. לדבריה, כבר הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון זכותו של מעסיק להגביל את חופש העיסוק של שכיר באם יש בעיסוק הנוסף משום ניגוד עניינים. מכל שכן שאם מדובר בשכיר בשירות המדינה, שבנוסף למצב ניגוד העניינים עלול עיסוקו הנוסף לפגוע באמון הציבור – שניתן להגביל את חופש העיסוק שלו ולאסור עליו עבודה נוספת, דברי השופטת. מדבריה: לאור כל האמור, סבור בית הדין כי ההגבלה על עיסוקו של עורך הדין בעבודה משפטית (פרטית או התנדבותית) נובעת משורה של שיקולים ענייניים ובראשם, החשש לניגוד עניינים, פגיעה באמון הציבור ואף פגיעה בטיב השרות אותו נותן עורך הדין, אם ייאלץ לעסוק בעבודה הפרטית על חשבון שעות עבודתו הציבורית. בשל כך, אף נקבע בהלכה אותה אנו מאמצים, כי כאשר נאסר מטעמים ראויים על אדם לעבוד בעבודה נוספת, הרי שלא נפגעת זכותו לחופש העיסוק, אלא זוהי מניעה העומדת במגבלות שנקבעו בסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק. השופטת דחתה את טענת עו"ד פוקסברומר כי הנציבות קיבלה את ההחלטה לנזוף בו ולאסור עליו ייצוג פרטי תוך הפרת כללים פרוצדוראליים. לדבריה, לא הוכחה טענתו, ונהפוך הוא – התובע הוביל לכך שהוועדה תקבל חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה בטרם קיבלה את החלטתה, דברי התובע נשמעו מספר פעמים. אלה מורים כי הנציבות עמדה בכללים וקיבלה את החלטתה לאחר הפעלת שיקול דעת ושמירה על זכויות התובע.
|
|
הערעור נדחה. על התובע הושתו הוצאות משפט המשיבה בסך 5,000 ₪.
|
|
- בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
- בפני השופטת אורנית אגסי ונציגת ציבור הגברת דמביץ ניצנית.
- בא כח המדינה : עו"ד יורם הירשברג.
|
|
|
002669/04 פוקסברומר אלי נגד נציבות שירות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, משרד הפנים ולשכת עורכי הדין
ניתן: 13.09.2009.
|
|
| תאריך:
|
24/09/2009
|
|
|
עודכן:
|
24/09/2009
|
|
מאיר הילזנרט
|
|
אסור לעו"ד בשירות הציבורי לייצג באופן פרטי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
yael yuly
|
10/04/10 20:42
|
|
|
"הגבול המפריד בין קשר זוגי הדוק אך נטול מחויבות של ממש, לבין התנהגות היוצרת הבטחה מחייבת לנישואין הוא לעיתים מטושטש, ולפיכך נדרשת זהירות מיוחדת בטרם תוכר עילת תביעה חוזית בגין הפרת הבטחת נישואין. זהירות זו מחייבת הצבת רף הוכחה גבוה ובעל משקל מיוחד להוכחת הבטחה מחייבת, כנדרש בהתאם לאופי העניין... מעיבוד הראיות, התצהירים והעדויות, עולה כי לא התקיימו אותם רכיבים אשר נפסקו בפרשת פלונית, ובפסקי הדין אשר הובאו לעיל. אך לא ניתן להתעלם מרכיב של עוגמת הנפש ואף חוסר תום לב מצד הנתבע כלפי התובעת, כאשר נטש אותה לאחר קיום מערכת אינטימית ממושכת, אשר וודאי הייתה מלווה בהבטחות לעתיד משותף. בנסיבות אלה, ולאור הפסיקה ועקרון תום הלב, אני סבורה כי יש לזכות את התובעת באותו פיצוי על עגמת נפש אשר אינו מצריך הוכחה, בנסיבות ענייננו, ובסך של 50,000 ש"ח". כך קבעה (יום א', 6.09.09) שופטת בית המשפט לענייני משפחה, טובה סיוון, בתביעה שהגישה אישה כנגד מי שהפר הבטחתו להינשא לה.
|
|
|
|
|
"עוד ראוי לזכור, כי מדובר בטענה שהשלכותיה אינן דבר של מה בכך. עסקינן בקביעה, שאם נכונה היא, פירושה שהמערער, העוסק בעריכת דין, על כל המשתמע מכך, עבר לכאורה עבירה פלילית, בקבלו שכ"ט ללא תיעוד וללא הוצאת חשבונית, ואף שבכך בלבד בוודאי אין למנוע קביעת ממצא, מקום שהדבר מתחייב מהראיות ומהנסיבות, אך טבעי הוא שיש לנקוט זהירות והקפדה בבחינת התשתית הראייתית והתימוכין שהובאו לטענה מסוג זה". כך קבע (יום ב', 17.8.09) שופט בית המשפט המחוזי, אריאל ואגו, בערעור שהגיש עורך דין על קביעת בית משפט השלום כי לקוחו אינו חייב לשלם לו עוד סך של כ-15,000 ש"ח, שכן שילם לו סכום זה ב'כסף שחור'.
|
|
|
|
|
"בחינת המסמך הלא-מקורי שהציג העותר למשיב ואשר נחזה להיות רישיון של קבע העלתה כי מדובר לכאורה במסמך מזויף. ראשית יש לציין, כי העותר לא הציג כנדרש את הרשיון המקורי, אלא עשה שימוש בצילום סרוק של רישיון ואף לא טרח לצרף לעתירה העתקו של מסמך זה. אולם - וזה העיקר - בחינת המסמך הנושא כותרת רישיון קבוע העלתה לכאורה כי מדובר במסמך מזויף. ראשית, בחלק האחורי של המסמך שהציג העותר חתום אדם אחר, ונתוני הוותק שנקבעו בו אינם מתאימים כלל לנתוניו של העותר. המשיב ציין כי, כעניין של מדיניות, האגף לרישוי מקצועות רפואיים, כמו גם לשכת הבריאות באשקלון, אינם שולחים (ללא יוצא מן הכלל) רשיונות באמצעות הפקס, דבר המעלה תמיהות ומעמיד בספק את גרסתו של העותר.
|
|
|
|
|
"... לגבי העובד העצמאי המבחן יהיה- מה עשה האיש לפני שנפל, שכן לא ייתכן שכל עצמאי המנהל משרד בביתו ויוצא למקום עבודה אחר לאחר פעולות ביתיות רגילות, יוכר כנפגע בעבודה... " כותב (24.8.2009) השופט יגאל פליטמן בדחותו את תביעתו של עצמאי שעובד מביתו שלאחר שאסף את מסמכיו ובא לצאת לישיבה עסקית מעד בגרם מדרגות ביתו ונפצע.
|
|
|
|
|
"...לא אוכל להימנע מהמסקנה הברורה שהנאשמת עשתה מאמץ קיצוני כדי להתחזות כחסרת תובנה כלשהי וכי התנהגות זו הייתה, לפחות בחלקה הגדול, נשלטת ומכוונת", כותב (24.09.2009) שופט בית משפט השלום בתל – אביב, השופט מוקי לנדסמן, בקובעו שעל-מנת להתחמק מהדין, המתחזה לרופאת שיניים התחזתה שנית – הפעם לחולת נפש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה  האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
|
|
|
|
|
עדנה ויג
משוררים רואים בשירה דרך לבטא את הדיוקן העצמי שלהם ואת חלומם כאן המשורר מבטא זאת כבר מראשיתו כעוּבּר, שגדל להיות משורר
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
