ליצמן: "לא אלך עם גנץ אם לפיד יהיה בפנים גם אם יתהפך העולם"

מאז ומעולם השכילה הפוליטיקה לייצר חיבורים משונים. אנשים בעלי השקפות מנוגדות חברו בעבר ליחידה פוליטית אחת, יריבים מרים ואפילו שונאים ידעו לשלב ידיים, חכמים הצטרפו לטיפשים ועלובים הצטרפו לאנשים כריזמטיים. בכל זה כבר הורגלנו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל בחיוב סיפוח של התנחלויות. במענה לשאלת רינה מצליח (חדשות 12), אמר (מוצ"ש, 6.4.19) נתניהו: "כן, אני אחיל ריבונות. אני לא מפריד בין הגושים לבין הנקודות המבודדות".

מצביעים רבים מגיעים לקלפי לא מבושלים סופית על הפתק שיבחרו. לכן משקיעות מפלגות מכספן וממרצן להשפיע על הבוחרים ממש בסמוך לקלפי. אז בואו נלמד קצת על המגבלות החלות על המפלגות, בסביבת הקלפי.

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, התייחס (שבת, 6.4.19) באירוע בכפר סבא לשביתת האסירים הביטחוניים אשר צפויה להתחיל מחר ואמר כי "השביתה תהיה מדורגת. מחר אמורים להתחיל אותה ראשי ארגון החמאס ולאחר כמה ימים עשרות מחבלים נוספים, כמו אלה שהובילו את הפיגוע במלון פארק. שבוע לאחר מכן יצטרפו עוד מאות אסירים".

הסמן הקיצוני של פלגי השמאל/תקשורת הוא יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג. למעשה היא הגרסה הנשית של ד"ר מיכאל בן-ארי שנפסל מלהיות מועמד לכנסת ושל עו"ד איתמר בן-גביר שפיו נסתם ע"י Facebook. תחת סיסמאות מתנשאות של "נאורות" ו"ליברליות" חוזר השמאל הקיצוני שוב ושוב על שקר "הכיבוש" ומנסה לקדם את "השלום" החזירי, שעיקרו גירוש גזעני של יהודים מבתיהם בלב ארצם בגלל היותם יהודים (ולא בגלל היותם אזרחי ישראל). יש להניח שאם ערבים אזרחי ישראל יבחרו לגור ביהודה ובשומרון, תוכניות הגירוש לא תפגענה בהם. למרבה הבושה, היועץ המשפטי לממשלה, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, בג"ץ, הארץ, Facebook ואחרים אינם רואים פסול או גזענות ב"שלום" החזירי, וכך אין התוכנית מסולקת מסדר היום הציבורי אל פח האשפה של ההיסטוריה. בפועל הזנב (מרצ) מכשכש בכלב (מפלגת העבודה ורשימת כחול-לבן): פינוי-פיצוי לערבים נחשב לגזענות, אבל פינוי-פיצוי ליהודים מוצג כ"נאורות" וכרדיפת שלום. חשוב לומר: לצורך שלום אין הכרח לגרש אדם כלשהו מביתו, יהודי או ערבי. על כן, הצביעו לא לטרנספר!