ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא האשראי ללווים גדולים ממליצה (יום ג', 16.4.19) לעגן בחקיקה חיזוק משמעותי של סמכויות האכיפה של הפיקוח על הבנקים, בעיקר במקרים של הפרת הוראות ניהול בנקאי תקין, הן בעניין הבנקים עצמם והן בעניין ממלאי תפקיד בהם. הוועדה קובעת, כי "הפיקוח על הבנקים מתנהל מול המערכת הבנקאית כרגולטור שבוי אשר לא פועל להרתעת מפוקחיו, וכך נפגע האינטרס הציבורי".

הוועדה מצאה, כי לווים גדולים נהנו במשך שנים ממתן אשראי בתנאים מועדפים: חולשות בשיעורי הכיסוי של ביטחונות, מתן אשראי למטרות שאינן ברורות, מתן אשראי בלוח סילוקין "גמיש", המאפשר לגלגל חובות ולא לדרוש את פירעונם בזמן והתבססות על הצהרות הלווה ללא מסמך משפטי שיגבה אותן.

לדעת הוועדה, מצב זה התאפשר בין היתר בשל שורה של ליקויים בפיקוח על הבנקים: הפיקוח אינו נותן משקל ראוי להרתעה, לאכיפה ולשקיפות; הפיקוח לא ביסס הרתעה רגולטורית אפקטיבית מול הבנקים ומנהליהם; והוא מעדיף דיאלוג מתמשך לצורך תיצקון הליקויים במקום אכיפה אפקטיבית. הבנקים מנצלים עד תום את הלקונות וחוסר הבהירות בעקרונות המעוגנים בהוראות ניהול בנקאי תקין כדי ליצור פרשנות נוחה מבחינתם, גם אם פרשנות זו מביאה לתוצאה בלתי סבירה בעליל מבחינה כלכלית, ובתגובה הפיקוח פועל לתיקון באמצעות הוראות מפורשות יותר שוב ושוב - וחוזר חלילה.

המלצות נוספות של הוועדה בנוגע לפיקוח על הבנקים:

• להקים ועדה פרלמנטרית לפיקוח על רשויות הפיקוח הפיננסיות, לה יהיו סמכויות ביקורת נרחבות.

• להגביל את השימוש באכיפה בלתי פורמלית למקרים חריגים שינומקו בכתב, ולקבוע שמהלכי האכיפה העיקריים יבוצעו בהליך פורמלי.

• לעגן בחקיקה חובת פרסום של כל מהלך אכיפה פורמלי, למעט בנסיבות חריגות שבהן נשקפת סכנה של פגיעה ביציבות הפיננסית מעצם גילוי פעילות האכיפה.

• לחייב בחקיקה את בנק ישראל לפרסם בפומבי מסמך מדיניות אכיפה בנוגע לבנקים ומנהליהם.

• להקים מחלקת חקירות ייעודית בפיקוח על הבנקים, כדי לשפר במידה ניכרת את האכיפה וליצור הרתעה אפקטיבית מול הגורמים המבוקרים.

• לשנות את הרכב הוועדה המייעצת לנגיד בנק ישראל ולמפקח על הבנקים, כך שהבנקים ואיגוד הבנקים לא יהיו חברים בה אלא יופיעו על סמך הזמנה נקודתית. ככלל, הוועדה המייעצת תפרסם את הפרוטוקולים של דיוניה אלא אם כן הוחלט אחרת בנסיבות מיוחדות.

• להעניק לראש חטיבת המחקר בבנק ישראל את הסמכות להסדיר גישה לנתונים שבידי הפיקוח על הבנקים, כדי לקדם את המחקר בנושא בנקאות ובנושא הממשק בין המערכת הפיננסית למשק הריאלי.

• לבדוק לעומק אפשרות להיעזר בבודקים חיצוניים לבדיקת חריגות של הבנקים מהוראות ניהול בנקאי תקין.