"ההחלטה אותה קיבלתי, לפני חודשיים, על כך שאני שוקל להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בגין עבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים, בגין ממצאי שלושת תיקי החקירה בהם נחקר כחשוד, מבוססת על הראיות ועל הוראות הדין, ועליהן בלבד". כך אומר (יום ב', 29.4.19) היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט.
בכינוס של פרקליטות מחוז הצפון בנצרת עילית, הוסיף היועץ: "כאשר הדין והראיות הצביעו על כך שיש מקום לחקור את ראש הממשלה כחשוד - הוא נחקר כחשוד. כאשר הדין והראיות הצביעו על כך שאין מקום לחקור את ראש הממשלה כחשוד - הוא לא נחקר כחשוד. וכאשר בתיקי החקירה בהם ראש הממשלה נחקר כחשוד נמצא כי הראיות מצביעות על אפשרות סבירה להרשעה, לפי הוראות הדין, החלטתי כי בכוונתי לשקול הגשת כתב אישום, כפוף ל
שימוע. הדברים הם מאוד פשוטים וברורים".
מנדלבליט טען כי החלטותיו מקצועיות וענייניות וכי "אין פה שום הטיה - לא לצד כזה ולא לצד אחר. אין פה חלילה שום רדיפה. בוודאי שאין שום 'תפירת תיקים'. כל הטענות על כך הן הבל הבלים ונועדו לעשות דה-לגיטימציה למערכת אכיפת החוק".
הוא הוסיף כי הוא רואה חשיבות רבה בקיומו של הליך השימוע, וציין כי "כבר בשלב זה ניתן לומר דבר חשוב: החקירות שהתנהלו בעניינו של ראש הממשלה והליך קבלת ההחלטות כפי שהתנהל עד כה - הם עדות ניצחת למעמדו העליון של עיקרון שלטון החוק בשיטת המשפט הישראלית, שבליבו עומדת הדרישה לשוויון הכל בפני החוק. אין אדם מעל לחוק. עיקרון זה הוא יקר מפז ונדרש למנוע כל פגיעה או כרסום בו".
באשר לזהותו של שר המשפטים החדש, והשאלה האם יהיה זה
בצלאל סמוטריץ' או
יריב לוין, אמר מנדלבליט: "בחודש הקרוב, כך ניתן להעריך, תוקם ממשלה חדשה, וימונה שר משפטים חדש. אנו נקבל אותו בברכה, ונפעל יחד עמו לקידום מדיניות הממשלה בגבולות הדין. אני מבקש לנצל הזדמנות זו כדי להביע תקווה לכך שמדיניות זו גם תכבד את מעמדן של מערכות החוק והמשפט, ואת תפקידן החיוני בשמירת אופיה של המדינה כיהודית ודמוקרטית. אנחנו, מצדנו, נמשיך לעמוד על המשמר כדי להגן על מעמד זה".
באשר לאופן התנהלותו במערכת הבחירות, אמר היועמ"ש: "בהקשר זה נטען שעשויה להיות זיקה כביכול בין הליך הבחירות ותוצאותיו לבין ההליכים הפליליים המתנהלים. אומר את הברור בעיני: ההליך הפלילי איננו משיק להליך הבחירות. הוא גם אינו מושפע ממנו. כפי שקבע בית המשפט העליון פה אחד בהרכב של חמישה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז,
מאיר שמגר: 'דין הבוחר אינו בא במקום דין המשפט ואין הוא יכול להחליפו'. מלאכת אכיפת החוק מסורה בידי אנשי מקצוע, עצמאיים וא-פוליטיים, האמונים על שלטון החוק, והיא מבוססת, כפי שהבהרתי, אך ורק על הדין ועל הראיות.
"תקופת הבחירות לוותה, לצערי, גם בהתבטאויות חסרות תקדים בחומרתן נגד מערכת אכיפת החוק ונגד גופי המשפט במדינה. ככלל, נמנעתי בתקופה זו מתגובה או מהתייחסות לדברים שנאמרו, ונהגתי באיפוק, כדי שלא להיתפש כמעורב בתהליך הפוליטי. אולם חשוב לי להבהיר כי איפוק זה אין משמעו קבלה או הסכמה שבשתיקה, חלילה, עם אמירות המכרסמות בלגיטימיות של מערכות המשפט ואכיפת החוק. חשוב להבין כי הפגיעה בסמכויותיהן של מערכות אלו משמעותה היא פגיעה בכוחו המחייב של המשפט. 'לית דין ולית דיין'. המשמעות היא החלשת ההגנה על זכויותיהם של אזרחי המדינה, בדגש על האוכלוסיות החלשות. המשמעות היא החלשת היכולת למנוע ניצול לרעה של הכוח השלטוני. המשמעות היא החלשת ההגנה על נכסי הציבור".
