שני עבריינים מורשעים, פנחס מלחז פטרקצשוילי ורן עמירן, הצליחו להשיג - בצורה חוקית - רווחים של עשרות מיליוני דולרים מטכנולוגיות לתחום האופציות בינאריות. מדובר בתחום מסוכן במיוחד שבשנים האחרונות הוטלו עליו מגבלות רגולטוריות משמעותיות. כך מגלה תביעה שהוגשה החודש לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לפני שנה וחצי אף התייצבו השניים לדיון בנושא בוועדת החוקה של הכנסת, לצידו של ח"כ דוד ביטן - לפני שהחקירה נגדו, בחשד לקבלת שוחד, הפכה לגלויה.

אופציות בינאריות הן השקעה במגמת השער (עלייה או ירידה) של מניות, מטבעות זרים וקומודיטיס, הנעשית בצורה דיגיטלית בלבד וללא קיומה של בורסה מפוקחת. הסיכון הרב נובע הן מכך שקנה המידה היחיד הוא מחיר המימוש של הנכס (בניגוד למגמות ארוכות טווח בניירות ערך רגילים) והן ממה שמוצג למשקיעים כהשקעה קלה שכל אחד יכול לבצע מביתו, ללא צורך בידע ובתשלומי עמלות. מקרים לא-מעטים של אופציות בינאריות התבררו כהונאה או הביאו לאובדן כל כספם של המשקיעים.

פטרקצשוילי (המכונה גם "פיני פטר") הורשע בשנת 2005 בזיוף ובקבלת דבר במרמה בשל חלקו בפרשת הבנק למסחר. הוא היה שותף בחברת מנינט, שעסקה בהמרת מט"ח בשוק האפור, בנכיון צ'קים ובהלוואות. פטרקצשוילי זייף חתימות של מוטבים על המחאות שקיבל בעקיפין מעופר מקסימוב, אחיה של אתי אלון שביצעה עבורו את המעילה בסך 250 מיליון שקל שהפילה את הבנק. הוא נדון לשנת מאסר בפועל, אך בשל נסיבות אישיות חריגות המיר הנשיא דאז שמעון פרס את עונשו לשישה חודשי עבודות שירות. בשולי אותה פרשה, פטרקצשוילי הורשע ונקנס בשל השתתפות בתגרה בבית המשפט בעת הקראת פסק הדין.

ב-2016 הורשעו פטרקצשוילי ורן עמירן בעבירות מין קלות במסגרת פעילותם בחברת טריידרקאס שעסקה במישרין באופציות בינאריות; פטרקצשוילי היה מנכ"ל החברה ועמירן היה מנהל הפיתוח העסקי שלה. הראשון הורשע בהתנכלות מינית, והשני - בהטרדה מינית. העבירות בוצעו כלפי מנהלת מכירות של החברה במגזר הערבי. עמירן הטריד אותה מספר פעמים, ואילו פטרקצשוילי העניק לו גיבוי ולבסוף פיטר את העובדת.

בשנת 2011 הקימו פטרקצשוילי ועמירן את חברת ספוט אופשן, המספקת טכנולוגיה למסחר באופציות בינאריות. באוקטובר 2017 חשף דה-מרקר, כי השניים התלוו חודשיים קודם לכן לביטן, שהגיע במפתיע לדיון בוועדת החוקה על תקנות שמטרתן הייתה למנוע מחברות ישראליות לשווק אופציות בינאריות גם ללקוחות המצויים בחו"ל; השיווק ללקוחות ישראלים נאסר קודם לכן. הייתה זו השתתפותו הראשונה של ביטן בדיוני הוועדה בנושא, והוא הופיע רק לדיון המסכם וביקש לדעת האם התקנות יפגעו בענף ההיי-טק הישראלי.

ביטן אמר אז לדה-מרקר, כי נכנס לדיון משום ש"מישהו במסדרונות הכנסת, שאני בכלל לא מכיר, פנה לדובר שלי וטען, כי עשויה להיות פגיעה בענף ההיי-טק. נכנסתי לחדר שבו התקיים הדיון כדי לברר שאת, וכשאמרו לי שזה לא נכון ואין כל פגיעה - מיד תמכתי בחוק".

ב-16.4.19 הגיש אמיר וקנין, מי שהיה סמנכ"ל הטכנולוגיות של ספוט אופשן, תביעה נגדה ונגד פטרקצשוילי ועמירן לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הוא טוען, כי החברה ובעליה לא קיימו הסכם אופציות שנחתם עימו ואשר אמור היה להעלות את חלקו בחברה מ-1.66% ל-3.65%, אלא אף דיללו אותו ל-1.74%. אגב כך חושף וקנין טפח מרווחי העתק של החברה בשנת 2016 - השנה הרלוונטית לתביעתו.

לדברי וקנין, באותה שנה חילקה החברה לבעליה דיבידנד של 13.1 מיליון דולר בשלושה תשלומים, אשר נבע במישרין מרווחיה. 11.2 מיליון דולר נוספים חולקו כדיבידנד אשר נבע מתיאום מס. החוק מאפשר לחברה לחלק כדיבידנד את כל רווחיה, בתנאי שהיא רווחית ובתנאי שאחרי החלוקה תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. מכאן, שהרווח של ספוט אופשן באותה שנה הגיע לפחות ל-24.3 מיליון דולר - סכום גבוה מאוד לחברת היי-טק בת חמש בלבד.

התביעה אינה מסבירה את סכום הרווח הגבוה. באותו דיון בכנסת אמר נציג המשטרה רב-פקד גבי ביטון, כי חברות המספקות תוכנה וסליקה לסוחרי האופציות הבינאריות "לוקחות לעצמן נתח של 14% מהמחזור, מהלך שעשוי להצביע על חשש להלבנת הון". יודגש, כי בתביעתו של וקנין אין כל טענה לפיה מקור הרווח בפעילות בלתי חוקית כלשהי.

טענה נוספת של וקנין היא, כי לאחר שפנה אל פטרקצשוילי ועמירן בטרוניה על קיפוחו בחלוקת הדיבידנד, סוכם בתחילת השנה שהוא ימכור את מניותיו בספוט אופשן לחברה עצמה ב-990,000 שקל והוא יקבל את הפרשי הדיבידנדים. מדובר בשווי חברה של 57 מיליון שקל. זהו שווי נמוך בהרבה מכפי שאמור היה להיגזר מן הרווחים בשנת 2016, והוא משקף ככל הנראה את הירידה בפעילותה בשל המגבלות הקשות על שיווק אופציות בינאריות בישראל.

בתביעתו הנוכחית מציין וקנין, כי בחודש שעבה הגיש לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב תביעה נפרדת בטענה לקיפוח זכויותיו כעובד סופט אופשן. באותה תביעה טען, כי כבר בשנת 2012 - השנה השנייה לקיומה - היה לה רווח נקי של 1.35 מיליון דולר. בשנת 2013 היה לה רווח של 4.66 מיליון דולר, ובשנת 2014 - רווח של 11.6 מיליון דולר. מדובר בנתונים בלתי שגרתיים בחברות הזנק, שלרוב רושמות מספר שנים של הפסדים - ולעיתים גם של העדר הכנסות - עד שהן מגיעות (אם הן שורדות) לרווח נקי.

שתי התביעות הוגשו באמצעות עוה"ד ניר רוזנר ואילן אקוקה וטרם הוגשו בהן כתבי הגנה.