מערכת "נט המשפט" - המשמשת לניהול ההליכים בכל בתי המשפט (למעט בית המשפט העליון) - תירשם כמאגר מידע, ויחולו עליה כל הכללים המתחייבים לגבי שמירת המידע והגנת הפרטיות. כך מגלה (יום ג', 30.4.19) פסק דין של בית המשפט העליון.

עורך דין שהיה בעבר עוזר משפטי, ואשר שמו נאסר בפרסום, עתר לבג"ץ לפני שנתיים נגד הנהלת בתי המשפט והרשות להגנת הפרטיות, וטען שמשתמשים מזדמנים ב"נט" - להבדיל מבעלי הרשאות ועובדי בתי המשפט - יכולים להיחשף לפרטים אישיים של מי שמעורבים בהליכים. הוא אף ביקש להשבית לחלוטין את המערכת ולחזור לניהול ידני של ההליכים.

לאורך הדיונים בעתירה מסרה הנהלת בתי המשפט לבג"ץ, כי היא ביקשה בחודש שעבר לרשום את ה"נט" כמאגר מידע, וכי ביצעה בשנה האחרונה מספר פעולות שנועדו להגביר את שמירת הפרטיות ואבטחת המידע. בין אלו: מניעת כניסתם של גולשים מזדמנים לתיקייה בה מופיעים פרטיהם של הגורמים המעורבים בתיק (להבדיל מן הצדדים), הטמעת מנגנון חדש לשליטה על ההרשאות שניתנו לצפייה בתיקים, ושדרוג ההגנה מפני התקפות סייבר. היא גם ציינה, כי ה"נט" קיבלה תקן בינלאומי המעיד שרמת ההגנה בה היא גבוהה ביותר.

השופטת דפנה ברק-ארז אומרת, כי העתירה תרמה בצורה משמעותית לביצוע עבודת מטה ששיפרה את אבטחת המידע ב"נט", והיא מיצתה את עצמה. לצד זאת, היא מותחת ביקורת על לשונו הפוגענית של העותר לאורך ההליך, ובשקלול של שני גורמים אלו פסקה לו הוצאות בסך 15,000 שקל.

השופט יוסף אלרון מוסיף, כי כלל אינו מקבל את עמדתו העקרונית של העותר נגד ה"נט". "מאז הטמעתה ועד היום שונתה מערכת 'נט המשפט' לבלי היכר, והביאה למהפכה של ממש בעבודת בתי המשפט", הוא אומר. לדבריו, המערכת ייעלה בצורה משמעותית ביותר את עבודת בתי המשפט ואת הנגישות אליה מצד הנזקקים לשירותיה, כולל במתן שירותים דחופים.

"במהלך כהונתי כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, עמדתי על יתרונותיה של מערכת 'נט המשפט' ככלי ניהולי מהמעלה הראשונה, הן ברמת המחוז והן ברמה הארצית של הנהלת בתי המשפט לבחון בזמן אמת את פעילותם ותפקודם של בתי המשפט במחוזות השונים - ואף לתת מענה לצרכי המערכת", אומר אלרון. "הנהלת בתי המשפט אינה קופאת על שמריה - וממשיכה לפעול לשיפור ולייעול המערכת, ולהתאמתה לסטנדרטים הנדרשים".

השופט ג'ורג' קרא הסכים עם ברק-ארז ואלרון. את המדינה ייצגה עו"ד ערין ספדי-עטילה.