יש לאחד את התביעה המשטרתית עם הפרקליטות. המצב כיום, בו יש למשטרה יחידת תביעות משלה, החל לפני 20 שנה כפתרון זמני, אך הפך לקבוע בלא כל בדיקה - ובניגוד להחלטת ממשלה משנת 2001 ומסקנותיהם של ועדות ציבוריות,
מבקר המדינה בעבר וגורמים מקצועיים. כך קובע (יום ב', 6.5.19) מבקר המדינה,
יוסף שפירא. המצב הנוכחי לכל הפחות מעלה חששות לניגודי עניינים של התובעים.
הפעולות הארגוניות שביצעה המשטרה, שעיקרן הפרדת התביעה המשטרתית מהמערך החוקר, על-מנת להגביר את עצמאות התביעה, לא הושלמו. עד סיום הביקורת באוגוסט 2018 לא יושמו כל ההחלטות שאמורות היו לתרום להבטחת עצמאות התביעה המשטרתית, והמערך הארגוני והתפקודי כיום, עדיין מעלה חשש בנוגע להבטחת פעולה עצמאית ובלתי תלויה של כלל גורמי התביעה.
ההחלטה בדבר איחוד המערך המשפטי במשטרת ישראל, הכולל את התביעות על סוגיהן (פלילי, תעבורה, רישוי והגנת הסביבה), עם גופי הייעוץ והחקיקה השונים תחת פיקודו של גורם משפטי עצמאי לא יושמה, אף שדווחה לוועדת החוקה של הכנסת. ההחלטה בדבר קיום פעולות שנועדו להגביר את שיתוף הפעולה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית לא יושמה במלואה, וכן ההחלטה בדבר הפיקוח של הפרקליטות על מערך התביעות במשטרה. בפועל, הפרקליטות אינה משמשת גורם מפקח או מבקר על עבודת התביעה המשטרתית.
הימצאותו המוסדית של מינהל התביעות כחלק מארגון המשטרה, משפיעה על תוכנית העבודה השנתית של המינהל ועל קביעת היעדים בתוכנית זו. גם לאחר ניתוק חטיבת התביעות מכפיפותה לאגף החקירות והמודיעין, והפיכתה בשנת 2018 למינהל תביעות, המשטרה ממשיכה לעודד פיתוח ממשקים הדוקים בין ראשי היחידות והשלוחות של מינהל התביעות ובין הדרגים הפיקודיים של יחידות השטח. המשטרה לא קבעה עקרונות שמטרתם להבטיח שגורמי התביעה יוכלו למלא תפקידם תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי ומקצועי.
פסילת רשיונות כחלק מהניקוד
תהליכי הקידום והשיבוץ במשטרה אינם מאפשרים יצירת הפרדה של תובעים מן המארג הארגוני של המשטרה. אפשרויות הקידום בתוך מינהל התביעות מוגבלות, ותובעים מעוניינים להתפתח מהבחינה המקצועית גם מחוצה לו. מטבע הדברים, מצב כזה מעיב על ההפרדה הנדרשת בעבודת התובעים, ומעלה חשש שחלק מהחלטותיהם עשויות להיות מושפעות משיקולים הקשורים למידת התערותם במשטרה או רצונם להתקדם במשטרה.
שילוב התובעים בתגבורים ופעילות מבצעית עלול לפגוע ביכולתם להבטיח את הניתוק ביניהם לבין גורמי השטח. מיקום חלק מיחידות התביעה במתקנים משטרתיים ובתוך תחנות משטרה לצד יחידות השטח פוגע בנראות עצמאותה של התביעה המשטרתית.
בשנת 2018 הוסיפה ראש מחלקת תביעות דאז באגף התנועה, שרית פיליפסון, יעד ולפיו יקבלו יחידות התביעה ציונים לפי מספר הבקשות לפסילת רישיון נהיגה עד גמר הדין שהוגשו. ואכן, בשנת 2018 גדל באופן מובהק מספר הבקשות לפסילה עד תום ההליכים שהוגשו לבתי המשפט בתיקים שבהם הטיפול בעבירות תעבורה חמורות מועבר להליך אכיפה שיפוטי מהיר.
בנובמבר 2016 החליט המפכ"ל דאז,
רוני אלשיך, כי תובעי רישוי עסקים יישארו בכפיפות לחטיבת אבטחה ורישוי - וכך נפגעת עצמאותם. חרף ההחלטה של אלשיך על ניתוק כפיפות תובעי הרישוי מקציני הרישוי, תובעי הרישוי עדיין כפופים לגורמי הפיקוד המבצעיים, בניגוד לכל התפיסה של עצמאות התביעה והגברת אמון הציבור במשטרה. תובעי רישוי מעורבים בתהליכי שיטור ואכיפה של יחידות השטח. עקב זאת, קיים חשש לפגיעה ביכולתם לקיים בחינות משפטיות נטולות השפעה.
להיות מדינה מתוקנת
שפירא מסכם: "על-מנת לחזק את עצמאות התביעה המשטרתית עד ליישום הסדר קבע, נדרשת המשטרה לבצע עוד צעדים ארגוניים, ובהם ניתוק כפיפותם של התובעים המשטרתיים בתחומי התעבורה, הרישוי והגנת הסביבה מהיחידות המבצעיות והמקצועיות שהם פועלים בהן. הפרקליטות נדרשת להגביר את מידת מעורבותה בפעילותה של התביעה המשטרתית, תוך יצירת מנגנונים מוסדרים של הנחיה מקצועית ובקרה.
"יש מקום, כי הממשלה תקים ועדה ציבורית-מקצועית בלתי-תלויה שתשוב ותידרש לשאלות היסוד המבניות בכל הנוגע לאיחוד מערך התביעה המשטרתית עם הפרקליטות. בחינת הדברים ראוי כי תיעשה, בין היתר, באמצעות עבודת מטה מקיפה בראי התקופה הנוכחית, בשים לב לתמורות שחלו מאז ועד היום ולאור המסקנות העולות מדוח ביקורת זה. משרד האוצר, נציבות שירות המדינה, המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל הביעו נכונות לבצע בחינה כזו.
"מוצע, כי משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה ישמשו בנושא זה חלוץ לפני המחנה באמצעות אימוץ גישה שלפיה יש להעמיד את מדינת ישראל בשורה אחת עם מרבית המדינות המתוקנות, בעולם המשפט המקובל. לנוכח ההשלכות הנגרמות מהמשך המצב בו המשטרה היא הגורם שאמון הן על החקירה והן על התביעה, עליהם לבחון את שיוכו הארגוני של מערך התביעה המשטרתית ועצמאותו מהבחינה העובדתית, הרעיונית, תפיסתית וחוקתית, משום שמדובר בנושא בעל היבטים עקרוניים מן המעלה הראשונה".
