תוכנית המיחשוב של הפרקליטות מקרטעת, 13 שנה אחרי שהחל ביצועה. היא פועלת ביחידות שבהן רק שני שלישים מעובדי הפרקליטות, ויעדים מרכזיים שלה לא הושגו. הגורם העיקרי הוא ניהול חובבני של הפרויקט - קובע (יום ב', 6.5.19) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

בשנת 2005 החל ביצועו של פרויקט שנועד להביא למחשוב הפרקליטות באמצעות מערכת תכנון, ניהול ובקרה - פרקליטות המדינה (תנופ"ה). המערכת תוכננה לאגור את כל המידע הנדרש לצורכי פעילות הפרקליטים ולנהל אותו, ובכך להפוך לכלי העבודה העיקרי של הפרקליט. היעד המרכזי של המערכת היה להעמיד לרשות הפרקליטות תשתיות של מידע, נתונים, טכנולוגיה וכלים ממוחשבים, ובכך לייעל את עבודת הפרקליטים ולשפר את איכותה, להאחיד את שיטות העבודה במחוזות השונים ולבנות יכולת בקרה וניתוח של עבודת הפרקליטות.

במועד סיום הביקורת, 13 שנים לאחר תחילתו, פרויקט תנופ"ה עדיין לא הושלם, שכן המערכת נפרסה במחוזות הפליליים של הפרקליטות, אך לא עלתה לאוויר בכל המחוזות האזרחיים ובמקצת יחידות המטה. חלקים ניכרים מתכולות הפרויקט המצויים בשלב השלישי והרביעי טרם החלו. ב-15 יחידות (בהן 30% מכלל עובדי הפרקליטות) המערכת לא עלתה כלל. הפריסה במחוזות האזרחיים לא הסתיימה, והפריסה ביחידות המטה, אשר החלה בשנת 2012, נעצרה בשנת 2013 לאחר שעלתה בארבע יחידות מטה בלבד מתוך 19 (21%). מערכת תנופ"ה עלתה אפוא לאוויר ביחידות שעובדים בהן כשני שלישים מעובדי הפרקליטות.

עיכובים בין שנה לארבע שנים

תנופ"ה התנהל ומתנהל בשתי תקופות עיקריות: בשנים 2005 2008 נוהל באמצעות ספק חיצוני, ומשנת 2009 מנהל אותו משרד המשפטים. בתקופה השנייה הפסיק המשרד לנהל את משימת פיתוח מערכת תנופ"ה כפרויקט אחוד הכולל הגדרות פרויקטליות של תכולה, משאבים ולוחות זמנים. האגף למערכות מידע במשרד לא פעל לפי תוכנית פרויקט כוללת מוסדרת, ועבר מניהול פרויקט לניהול של משימות פיתוח פרטניות במסגרת תוכנית העבודה השנתית שלו, תוך ויתור על חלק משמעותי ממטרותיו המתוכננות של הפרויקט.

משנת 2009, האגף לא ניהל את הפרויקט לפי נוהל מתודולוגיית פיתוח ותחזוקה, שהיה הנוהל המחייב לצורך פיתוח מערכות מידע ולצורך תחזוקתן עד ינואר 2015. רק במחצית הראשונה של 2018 בחנה רשות התקשוב אם המתודולוגיה של משרד המשפטים לניהול פרויקטים עומדת בדרישותיה. האגף גם אינו מנהל את הפרויקט על סמך תוכנית פרויקט, והאגף והפרקליטות לא הכינו תוכנית עבודה רב-שנתית לביצועו.

הפרקליטות והאגף למערכות מידע לא עמדו בחלק מכריע ממסגרות לוחות הזמנים שנקבעו לפרויקט בשנים 2005 ו-2009. הם גם לא עמדו בקביעה של ועדת ההיגוי משנת 2011, לפיה יש להשלים את הפרויקט בתוך שנתיים. העיכובים בהעלאת תנופ"ה לאוויר בכל אחת מהיחידות נעו בין שנה לארבע שנים. חלק מהעיכובים נגרמו מאילוצים חיצוניים, כמו ביטול ההסכם עם הספק לביצוע הפרויקט ועיצומי הפרקליטים שהשפיעו על הפרויקט השפעה ניכרת. חלק אחר מהעיכובים נגרמו ממחלוקות בין האגף למערכות מידע לבין הפרקליטות, ומהעדר ניהול מסגרת לוחות הזמנים ואבני הדרך של הפרויקט ומהיעדר בקרה עליהם.

הקצבות שנתיות במקום תקציב שנתי

הפרויקט מתנהל כיום ללא מסגרת לוחות זמנים מתכללת הקובעת אבני דרך למסירת יתרת תכולת הפרויקט, והאגף למערכות מידע והפרקליטות לא קבעו מועד לסיומו. בהעדר לוח זמנים פרויקטלי, לא ניתן לקיים בקרה ראויה על התקדמות הפרויקט ועל השלמת תכולתו - אך ברור שהללו יימשכו עוד זמן רב. משרד המשפטים אינו מנהל את עלויות הפרויקט בראייה רב-שנתית ואינו מבצע מעקב מתמשך ופרטני אחר עלויותיו. לאיש במשרד - מהמנכ"ל אמי פלמור ומטה - אין אומדן של העלויות הצפויות להשלמת הפרויקט לפי התכולה שהוגדרה במסמכי היסוד שלו.

הפרויקט נוהל ללא תקציב ייעודי, כולל ומאושר המאפשר מעקב ובקרה אחר ההוצאות ואחר חריגות ממנו. בפועל מדי שנה הוקצו לפרויקט תקציבים, בעיקר מתקציב האגף למערכות מידע וכן מתקציב הפרקליטות, שלא על בסיס תכנון תקציבי רב-שנתי, וללא יכולת להעריך את ההוצאות בכל שנה אל מול מסמך תקציבי לביצוע הפרויקט על כל מרכיביו.

האגף למערכות לא ביצע ניהול סיכונים מלא של הפרויקט, אף שמוטלת עליו החובה לעשות זאת. הדיונים המועטים שעסקו בסיכונים היו נקודתיים ועסקו רק בסיכונים הקשורים לליבת העשייה של האגף ולא במכלול הסיכונים שעולים בפרויקט. ניהול סיכונים מתודי, כמקובל בפרויקטים מסוג זה, ובקרת סיכונים ראויה על מכלול היבטי הפרויקט, היו חושפים את הקשיים הרבים שעלו במשך השנים, את הדרכים שננקטו כדי להתגבר עליהם ואת הבעיות הצפויות לשנים הבאות - סבור שפירא.

אף שבמסמכי היסוד הוגדרה תנופ"ה כמערכת אחודה שתספק את הצרכים המחשוביים לכל מערכות התפקוד שבפרקליטות, אין היא עושה זאת. יחידות שונות בפרקליטות משתמשות בד-בבד במערכת תנופ"ה ובמערכות מקבילות; המערכת אינה ממלאת את כל צורכיהם של כלל הדרגים בפרקליטות ושל כלל יחידותיה. מהלך פריסת רשת אלחוטית (Wi-Fi) בבתי המשפט עדיין לא החל, ורק בשנת 2018 הופעל פתרון זמני המאפשר לפרקליטים גישה מקוונת לתנופ"ה באמצעים שסיפקה הפרקליטות.

אין סינכרון עם גורמים חיצוניים

מערכת תנופ"ה הביאה לשינוי בתהליכי העבודה של המזכירות ביחידות בהן עלתה ותרמה לקידום האחדת דפוסי העבודה של הפרקליטים. אולם המטרה הבסיסית שהציבה הפרקליטות - מעבר לניהול תיק אלקטרוני באופן מלא ומחייב - הושגה חלקית בלבד. תנופ"ה אינה יכולה למלא את כל הצרכים הנדרשים לניהול התיק האלקטרוני, מאחר שלא פותחו בה יכולות מסוימות כמו שמירת קובצי קול ווידאו או ניהול מסמכים רבים וקבצים גדולים מאוד, דבר שנדרש לעיתים בתיקים מורכבים.

פיתוח ממשקי עבודה ממוחשבים לפרקליטות עם מערכות המידע של גורמי אכיפת החוק - כמעט שאינו מקודם זה שנים. למשרד המשפטים תפקיד משמעותי בהובלת יוזמות דיגיטליות המצריכות סנכרון בין גורמי אכיפה שונים ובקידומן, אולם קשיים ברתימתם של גורמי האכיפה ויצירת שיתוף פעולה ביניהם, מהווים חסם בפני קידומן של יוזמות אלו.

12 שנים לאחר שהמשטרה והפרקליטות החלו לדון ביצירת ממשקים ממוחשבים ביניהן, עדיין לא הסתיימו הדיונים וטרם פותחו ממשקים משמעותיים. תהליכי העבודה של הפרקליטות והמשטרה והדיונים בנוגע לממשקים ביניהן לא היו רציפים ונקטעו לתקופות ממושכות, ומחלוקות מקצועיות בנושא הממשקים עדיין לא יושבו.

התיק הדיגיטלי מחכה 15 שנה

באוקטובר 2018, יותר מ-15 שנים לאחר ייזום הממשקים הממוחשבים בין גורמי האכיפה השונים, השלב הראשון בהם - שימוש בתיק החקירה הדיגיטלי, עדיין נמצא בשלבים מוקדמים. במשך השנים לא גובשה תוכנית יישום מקצועית של פרויקט הממשק הממוחשב הכוללת תכולות ולוחות זמנים; סוגיות יסוד עדיין שנויות במחלוקת זה שנים וטרם הוכרעו; החסמים ביישום הפרויקט לא הובאו לפני השרים היוצאים, גלעד ארדן ואיילת שקד.

הצורך בפיתוח ממשק ממוחשב בין הפרקליטות לבין הנהלת בתי המשפט עלה כבר בשנת 2003, אולם 15 שנה מאוחר יותר טרם החל הליך הפיתוח שלו. הפרקליטות והנהלת תבי המשפט התקשו לגשר על נקודות המחלוקת ועל פערים מקצועיים ביניהן, ובהם על מחלוקות משפטיות הנוגעות לתחומי האחריות של גורמי אכיפת החוק ולחלוקת התפקידים ביניהם.

לא הוקמו שום ממשקים בין מערכת תנופ"ה ובין מערכות המידע של גופים שהמערכת יועדה לאפשר ממשקי עבודה עימם, כמו שירות בתי הסוהר; רשות המיסים; רשות ניירות ערך; יחידות במשרד המשפטים כמו הרשות לאיסור הלבנת הון, מחלקת ייעוץ וחקיקה והסיוע המשפטי; משרד האוצר; נציבות שירות המדינה; יועצים משפטיים במשרדי ממשלה ועוד.