102 הקלות בלבד בעונש ניתנו במסגרת המתווה המיוחד שנקבע לרגל יום העצמאות ה-70. מדובר אומנם במספר גבוה פי 13 ממספר ההקלות שנתן הנשיא ראובן ריבלין בשנה הקודמת, אך הוא נמוך בהרבה מן המטרות שהוצבו בתחילת הדרך.

מתווה ההקלות הוצג בידי ריבלין ושרת המשפטים היוצאת, איילת שקד, הן כחלק מהאירועים לשנת ה-70 והן כחלק מן הדרך למלא את הוראת בג"ץ ולהרחיב את שטח המחיה של האסירים. המדינה אף הזכירה אותו בהודעותיה לבג"ץ, כאשר פירטה את המהלכים שהיא מבצעת - באיחור ניכר - כדי לעמוד בפסק הדין. לנוכח העובדה ששב"ס אחראי על למעלה מ-20,000 אסירים, הרי שמדובר בטיפה בים - פחות מ-0.5% מכלל האסירים.

על-פי נתוני בית הנשיא ומשרד המשפטים, הוגשו רק 551 בקשות בששת החודשים שאחרי יום העצמאות תשע"ח (אפריל-אוקטובר 2018). נתון זה כולל הן אסירים, הן מי שנדונו לקנסות והן מי שהיה לחובתם מרשם פלילי לפני שירותם הצבאי או הלאומי. לכן, מספר הבקשות המתאימות מצד אסירים נמוך במיוחד.

המגבלות על הגשת בקשות נגעו לחומרת העבירות: רצח, הריגה, ביטחון, מין ועבירות צבאיות. לצד זאת, נקבעו קווים מנחים למתן החנינה: בעלי מחלות קשות או לקויות קשות, מעל גיל 70, מי שילדיהם מטופלים בידי בני משפחותיהם, מאסר ראשון של עד שנתיים ועוד. כללים אלו אמורים היו להחיל את המתווה על מאות רבות של אסירים, אך נראה שהמדינה לא יצרה מודעות מספקת לקיומו. לדברי משרד המשפטים ובית הנשיא, הוגשו אלפי בקשות חנינה שלא עלו בקנה אחד עם המתווה, והן הועברו להליך החנינה הרגיל - בו רוב הבקשות נדחות.

רוב ההקלות - קרוב ל-70 - ניתנו למי שזהו מאסרם הראשון והוא לתקופה של פחות משנתיים. כאן בולט במיוחד כשלונו של המתווה, שכן יש מאות רבות של אסירים העומדים בקריטריון זה. 18 הקלות בלבד ניתנו לאסירים חולים, נכים וזקנים; עוד 12 אסירים קיבלו הקלות משום שילדיהם מטופלים על-ידי מי שאינו הורה. כמו-כן, נמחק הרישום הפלילי של 108 חיילים ואנשי שירות לאומי - פי שלושה מאשר בשנה הקודמת.