הרווחים ממסחר במטבעות דיגיטליים דוגמת הביטקוין חייבים במס - קובע לראשונה (יום א', 19.5.19) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, שמואל בורנשטיין. בעקבות פסק הדין, ישלם נועם קופל מס של 3 מיליון שקל על רווחים בסך 8.3 מיליון שקל ממכירת ביטקוין בשנת 2013.

רשות המיסים טענה, כי מדובר בנכס שמכירתו חייבת במס; קופל טען, כי מדובר במטבע חוץ שהרווחים ממכירתו פטורים ממס, או כנייר ערך הצמוד למחיר הביטקוין - שאז התוצאה זהה. בורנשטיין דחה את האיפיון שביקש קופל לתת לביטקוין וקבע שאכן מדובר בנכס, הן מבחינה מהותית והן מבחינה תכליתית.

לעניין הגדרתו של הביטקוין כמטבע חוץ אומר בורנשטיין, כי יש להיצמד להגדרה שבחוק בנק ישראל, ולפיה מדובר במטבע פיזי (שטרות או מטבעות). נכון שרוב כמות השקלים שבמחזור אינה פיזית אלא וירטואלית, אך בבסיס כמות הכסף שבמחזור עומדת ההנפקה הפיזית; ולביטקוין אין ישות פיזית כלשהי, אפילו לא בכמות מזערית. הביטקוין גם אינו עומד בדרישה של הילך חוקי, שהיא חלק מן ההגדרה של מטבע חוץ, שכן כידוע הוא אינו מוכר ככזה במדינה כלשהי.

עוד עוסק בורנשטיין במעמדו הכלכלי של הביטקוין ומקבל גם כאן את עמדת רשות המיסים. הביטקוין אינו נהנה מן האמון הניתן למטבעות רשמיים, אין בנק מרכזי המסדיר אותו, קיימות בו תנודתיות גבוהה מאוד, רוב הכלכלנים סבורים שמדובר בבועה, מעטים מאוד העסקים המקבלים אותו ורוב השימוש בו הוא להימורים ואף לפשיעה.

מבחינת היבט המס מציין בורנשטיין, כי פקודת מס הכנסה מעניקה פטור ממס על הפרשי הצמדה והפרשי שער - ולא על רווחים הנובעים ממסחר במטבעות, המהווים התעשרות שאותה יש למסות. הביטקוין גם איננו נייר ערך, שכן קופל ביקש לטעון שמדובר בנייר ערך הצמוד לשער שלו-עצמו - טענה המזכירה לבורנשטיין את הברון מינכהאוזן, שניסה להוציא את עצמו מן הביצה תוך משיכה בשערות ראשו. קופל חויב בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. את קופל ייצג עו"ד יואב ציוני, ואת פקיד שומה רחובות - עוה"ד שירה ויזל-גלצור וגלית פואה.