ח"כ
בצלאל סמוטריץ' סבור (יום ב', 27.5.19), כי יש לסגור את התיקים נגד ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, בנימוק שהאינטרס הציבורי גובר במקרה זה על ההליך הפלילי. "ההליך הפלילי נועד לשרת את האינטרס הציבורי, ולא פעם הוא נסוג מפני אינטרסים אחרים. הכף נוטה לעבר כיבוד ההכרעה של רצון העם ומתן היכולת למי שנבחר לנהל את ענייני הציבור. משהעם אמר את דברו, יש לכבד את רצונו", הוא טוען.
סמוטריץ' הרחיב את הדיבור על הרפורמות שהוא מבקש להוביל במערכת המשפט. "דיאלוג אמיתי לא יכול להתקיים כאשר צד אחד בטוח בצדקתו, ומתעקש לראות בכל ביקורת משום איום על קיומו. יש אוסף של קלישאות על טוהר המערכת ואפוקליפטיקה על קץ הדמוקרטיה, ואף לא נכונות להטיל ספק. הדיאלוג שמערכת המשפט מצפה לו בצדק, הוא חד-צדדי. לא ראינו אותו כאשר מרכז הכובד של קבלת ההחלטות עבר למערכת המשפט. נעשה שם דו-שיח מדומה, כאשר את הכנסת והממשלה מייצג היועץ המשפטי לממשלה, שבדרך כלל רואה עין בעין עם בית המשפט.
"המסורת המשפטית, בה היועץ המשפטי מבקש לכפות את עמדתו על המדינה ולמנוע ממנה ייצוג, נוצרה כאשר הוגשה עתירה בנוגע לסמכותו של היועץ המשפטי, מוגשת עמדת המדינה - בידי היועץ עצמו, ובדרך פלא הוא מזדהה עם העותר, ואז כמובן כוחו מתחזק. מתי לאחרונה ביקשה המדינה לטעון נגד סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה? אין זה פלא, שכמעט כל היועצים המשפטיים התמנו לבית המשפט העליון.
"הצינון של אלוף הרוצה לעבור לפוליטיקה כפול מזה המוטל על יועץ משפטי שרוצה להתמנות לעליון - ואחת משתיים: או שאנחנו מייחסים למשפטנים תכונות בל אנושיות, או שהתרגלנו לזהות האינטרסים בין היועץ המשפטי לבין בית המשפט. הממשלה היא כיום הגורם היחיד במדינה שאין לה יומה בבית המשפט".
סמוטריץ' הכריז: "אין בדעתנו לנהוג באותה צורה. בכוונתנו לנהל דו-שיח כן ואמיתי עם כל מי שיחפוץ בכך, על הרפורמות שבכוונתנו להנהיג. אבל זה יהיה חייב להיות מבוסס על כבוד הדדי, ולא על קלישאות שיראו בכל שינוי איום על הדמוקרטיה והפיכת הכנסת לעיר מקלט לעבריינים, ולא איומים ילדותיים בהתפטרות קולקטיבית. אי-אפשר לנהל דיאלוג כאשר צד אחד בטוח בצדקת דרכו, מציב סימני קריאה ומייחס מניעים זרים לכל מי שמבקש להכניס שינויים.
"השלטון כפוף לחוק - וכך גם בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה. לכן, כללי הדיאלוג אינם כוללים הדלפות לעיתונאי חצר מצד שופטים, ולא כוללים פרסום מאמר פוליטי של היועץ המשפטי לממשלה בעיתון
ידיעות אחרונות, וגם לא קול קורא של ועד הפרקליטות נגד יוזמות פוליטיות".
בהתייחסו לשאלה האם ההליך הפלילי הפך לכלי חיסול פוליטי, הזכיר סמוטריץ' את תיקי דרור חוטר-ישי,
יעקב נאמן, רובי ריבלין,
אביגדור קהלני, העדות המוקדמת נגד
אהוד אולמרט, התגייסות כל המערכת לטובת מהלך הגירוש, התקדים נגד נתניהו. "כל אלו מעלים חשש שהמערכת אינה פועלת ממניעים טהורים בלבד. אי-אפשר שלא להזכיר את דבריו של
אביחי מנדלבליט על כך שיהודה וינשטיין ניסה לתפור לו תיק כדי למנוע את כניסתו לתפקיד.
"עצם קיומו של החשש והאפקט המצנן שלו על נבחרי הציבור, מצדיקים את החזרת החסינות כפי שהייתה עד 2005. זהו כלי חשוב לנטרול החשש, וגם אם הוא רק חשש, מפני שימוש לרעה של מערכת המשפט בכוחה מול הרשויות האחרות, כחלק מהיחסים ביניהן".
סמוטריץ' הדגיש: "המצב הנוכחי טוב יותר לנתניהו. כיום הוא יכול לקבל חסינות בהצבעה אחת בכנסת, עם חמש דקות לכל חבר כנסת. זאת, לעומת תיקון חוק החסינות, שדורש ארבע קריאות שיאפשר פיליבסטר אחר. חזקה על הכנסת שתדע להסיר את חסינותם של מי שצריך להסיר. מצפונם של נבחרי ציבור מפותח לא פחות משל שופטים ומשפטנים, והם ערים יותר מהם לביקורת ציבורית".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,
רז נזרי, אמר שלא יתייחס לתיקי נתניהו, אך תהה מה היה סמוטריץ' אומר בנוגע לסגירת התיקים נגד
אריאל שרון, שיוחסה בזמנו למניעים פוליטיים. לדבריו, הכרעות שיפוטיות נעשות רק בבית המשפט, ואין להכניס את הפוליטיקה לבית המשפט. "בדברים הנוכחיים אני לא שומע רצון לרסן אלא לרסק", הוסיף נזרי.
"אני חושב שאנחנו צריכים יותר לגלות פתיחות לביקורת. אנחנו צריכים לשים יותר דגש על זכויות חשודים. לפעמים אני חושב שהחלטה כזאת או אחרת היא טהרנית מדי או פלילית מדי. מה שלא לגיטימי הוא שאומרים לנו שאנחנו תופרים תיקים", אמר נזרי. הוא העיר, כי ההתקפות על הפרקליטות ועל אביחי מנדלבליט באה גם מצד שמאל -
זהבה גלאון,
אהוד ברק ואחרים. "זה שטויות וזה שטויות, וזה גורם נזק לטווח ארוך למדינה", הזהיר נזרי את שני הצדדים. עם זאת, נזרי אמר שיש מקום לשקול בצורה רצינית את פסקת החסינות במסגרת דו-שיח רציני בין הצדדים.
נציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן, התייחס למשפטיהם של נאמן וקהלני - בהם הוא זיכה אותם תוך ביקורת קשה על המדינה - אך הדגיש שלא היה בהם שמץ של רדיפה פוליטית. "טעות דרמטית - כן; עשו עוול - כן. אין גוף שלא עושה טעויות. גם אני טועה, גם בית המשפט העליון טועה. בני אדם עושים טעויות. "לא אפול מהכסא אם אגלה שהיו שיקולים זרים, כי בשביל זה הנציבות קיימת. לכן לא אעצור גם אם יטענו בפני שזה שיקול דעת, אם תעלה טענה שהשיקולים היו זרים, למרות שהחוק אומר שאני חייב לעצור כאשר מדובר בשיקול דעת", הוסיף רוזן.
בנוגע לחוק החסינות הזכיר רוזן, כי לכל חבר כנסת יש חסינות מוחלטת על מעשיו במילוי תפקידו, והיא נועדה למנוע מן השלטון להתנכל לחברי הכנסת. "החסינות לא נועדה להגן על השלטון ולא נועדה להפוך את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים", הדגיש. הם דיברו בכנס לשכת עורכי הדין.