נקודת המוצא שממנה אי-אפשר להתחמק, היא הכשלון הצורב של נתניהו להקים ממשלה שהוא קרא לה "טבעית", בעיקר לאחר מה שהוא כינה "נצחון אדיר" שלו ושל הליכוד. נדבך נוסף בדיון הוא אחריותו הבלעדית לכך שמדינת ישראל נגררת לבחירות. גם אם כשלעצמו ייתכן שזה דבר טוב ונכון, הרי שרוב בציבור בישראל, לרבות מצביעי הליכוד - ואפילו נבחריו - חושבים שבחירות הן דבר רע שלא היה לו מקום. בעצם, המשמעות של זה היא שלמעשה, הציבור היה מעדיף שנתניהו יחזיר לנשיא את המנדט שקיבל להרכבת ממשלה - מעשה שבו הוא נכשל, מה שבמילים אחרות אומר היה סיום הקריירה של נתניהו, למרות שרבים עדיין חושבים, משום-מה, שהוא המלך המשיח, אפילו עם קופת השרצים התלוייה סביב צווארו והמאיימת להטביע אותו ולחסל את הליכוד ואפילו עם כל הנזקים שהוא גרם וממשיך לגרום למדינת ישראל.