100 אסירי חמאס המרצים עונשי מאסר ממושכים, לא יזכו לביקורי משפחות - וזאת כחלק מהלחץ על הארגון להשיב את גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול ואת האזרחים אברה מנגיסטו והישאם אל-סייד. בג"ץ דחה היום (יום ג', 4.6.19) עתירה נגד החלטה זו של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן.

השופט ניל הנדל אומר, כי לאסירים אין זכות מוקנית לביקורים וניתן להגביל אותם ואף למנוע אותם - בכפוף לתנאי פסקת ההגבלה שבחוק כבוד האדם וחרותו. אולם "כל עוד עומדים לרשות האסיר ערוצי תקשורת אחרים, הביקורת החוקתית על מניעת הביקורים באה לקיצה כבר בשלב הראשון - שכן אקט זה אינו עולה כדי פגיעה בזכות חוקתית, ואין צורך להעמידו במבחני פסקת ההגבלה".

לצד זאת, ממשיך הנדל, על מניעת הביקורים לעמוד בתנאים המינהליים המסדירים את שיקול הדעת בנושא זה. בין היתר, רשאי שירות בתי הסוהר להביא בחשבון שיקולים הנוגעים לביטחון המדינה, ומכאן שההחלטה בנוגע לאסירי חמאס התקבלה בסמכות. יתרה מזאת: השב"ס אף מחויב למלא כלשונה הנחיה כזו של השר לביטחון פנים. המדינה יכולה להביא בחשבון גם שיקולי ביטחון שאינם נוגעים במישרין לאותו אסיר, כדי שתוכל להילחם בטרור באמצעות מניעת הטבות מפעיליו.

בנוגע למבחני המידתיות והסבירות אומר הנדל, כי אין מקום להתערב בהחלטה המקצועית של ארדן, אשר התבססה על עמדת גורמי הביטחון. הוא מזכיר, כי מדובר ב-100 בלבד מבין 800 אסירי החמאס ומבין 6,000 האסירים הביטחוניים; הקשר שלהם עם העולם החיצון לא נותק לחלוטין; ומניעת הביקורים נבדקת על סמך חוות דעת עדכניות.

עוד דוחה הנדל את הטענה, כאילו מדובר בהפליה: "נדרשת מידה רבה של עזות מצח כדי לתאר את היחס השונה לאסירי החמאס כהפליה על-רקע 'השתייכות פוליטית' - תוך התעלמות מאופיו הרצחני של הארגון, עליו נאמר כי הוא 'מן הקיצוניים והמסוכנים שבאירגוני הטרור, ומטרתו המוצהרת והברורה היא מלחמת ג'יהאד שתמחה את ישראל מעל פני האדמה'", כלשונו של השופט מישאל חשין. כמו-כן נדחו הטענות לפיהן האיסור מהווה הפרה של הדין הבינלאומי ומהווה ענישה קולקטיבית.

השופט יוסף אלרון מוסיף, כי השבת השבויים וגופות החללים היא אינטרס ביטחוני עליון, ולכן חייב היה ארדן להתחשב בו בבואו לקבל את ההחלטה. השופטת ענת ברון הסכימה עם הנדל. את האסירים ייצג עו"ד ג'ואד בולוס, את המדינה ייצגה עו"ד ערין ספדי-עטילה, ואת משפחת גולדין - עו"ד עודד סבוראי.