מרכז טאוב מפרסם (יום ד', 5.6.19) את דוח "תמונת מצב המדינה 2019" ממנו עלה תמונה מדאיגה על מצב המשק בישראל. במרכז טאוב מתריעים כי העלייה בגירעון ל־3.8% עלולה להוביל להורדת דירוג האשראי העולמי של ישראל. הפגיעה בדירוג תייקר את עלויות החוב מה שעלול לפגוע בצמיחה העתידית".

פערים במיומנות העובדים במגזר ההיי-טק לעומת שאר העובדים במשק בישראל

הפער בין כישורי העבודה של עובדי ההייטק בישראל לשאר עובדי המשק עומד על כמעט סטיית תקן שלמה (0.9) והוא הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות בהן הממוצע עומד על 0.6 בלבד. מיומנותם של עובדי ההיי-טק בישראל דומה לזו של עמיתיהם במדינות מפותחות אחרות, ואילו בקרב עובדים ביתר ענפי המשק המיומנות נופלת ממרבית מדינות ההשוואה. הנתונים מסבירים את הקושי של המעסיקים במגזר ההיי-טק לאייש משרות, אפילו בשכר הגבוה שהם מציעים – למרבית העובדים בענפים האחרים פשוט אין המיומנויות הנדרשות להשתלבות בתחום

שיעורי התעסוקה של נשים ערביות עולה; בקרב גברים חרדים יש פיגור גדול

בקרב נשים ערביות שיעור התעסוקה כמעט הוכפל מאז 2003 והגיע לרמה של כ-40 אחוזים,לאחר שעלה ב-8 נקודות אחוז מאז 2016 . שיעור זה מתקרב ליעד שהוגדר בוועדה לבחינת מדיניות התעסוקה של משרד התמ"ת (2010) לתעסוקה של נשים ערביות ב-2020: 41 אחוזים. לעומת זאת, בקרב גברים חרדים נעצרה בשנים האחרונות מגמת העלייה בשיעורי התעסוקה, לאחר עלייה של יותר מ-15 נקודות אחוז עד 2015, ושיעור התעסוקה התייצב על כ-49 אחוז .

בריאות: העומס בבתי החולים הוא מהגבוהים ביותר

ההוצאה הלאומית על בריאות עומדת על 7% במשך שני עשורים, בעוד ממוצע המדינות המפותחות עומד על 9% ובמדינות שלהן יש ביטוח בריאות ממלכתי או מערך קופות חולים מפותח כמו בישראל הוא מגיע ל־11%.

מספר מיטות האשפוז בישראל נמוך במיוחד ועומד על שלוש מיטות על כל אלף בני אדם. זאת לעומת 4.8 מיטות על כל אלף בני אדם במדינות ה OECD ו-5.6 מיטות במדינות בעלות מערכת בריאות דומה לשלנו.

ישראל היא מדינת ה-OECD שתפוסת המיטות בה היא הגבוהה ביותר למעט אירלנד. בשנת 2016 עמדה התפוסה במחלקות האשפוז הכללי על 94%, לעומת 75% בלבד במדינות ה-OECD. משך האשפוז הממוצע בישראל עומד על 5.2 ימים למול 6.7 בממוצע המדינות.

עוד עולה מהדוח כי בפריפריה הדרומית והצפונית מספר המיטות הוא הנמוך ביותר ואילו בירושלים הוא הגבוה ביותר. חולים בפריפריה נאלצים לנסוע מרחק רב לבתי החולים בהשוואה לתושבי המרכז. כך ממוצע המרחק ממוסד האשפוז הארצי הקרוב ביותר למקום מגורים בצפון הארץ, עומד על 132.9 קילומטר, זאת לעומת 29.7 קילומטר בלבד בתל אביב.

מחירי הרפואה עלו הרבה יותר ממדד המחירים הכללי, בשל הביטוחים הרפואיים המשלימים. בין 2011 ל-2017 עלה מדד מחירי הבריאות בתשעה אחוזים, לעומת עלייה של 4% בלבד במדד המחירים לצרכן. הסעיף המרכזי שתרם לעלייה הוא שירותים רפואיים הכולל השתתפות עצמית ותשלום בעבור ביטוחים משלימים וכן תשלום בעבור ביטוחים פרטיים ורפואה פרטית.