|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"לא ניתן להסוות תביעה כספית בבקשה לסעד הצהרתי"
|
כך קבעה השופטת מרים נאור מבית המשפט העליון ● בקשה לסעד הצהרתי פוטרת את מבקשה מאגרה ● אולם מקום בו מהותה האמיתית של התביעה הינה כספית, לא יופטר המבקש מאגרה
|
|
בקשתו של ששון כי מניותיו לא תשועבדנה, נדחתה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| תביעתם של מסמכים רלוונטיים ותביעה למתן צו לעריכת חשבונות אפשריות, כמובן, במסגרת תביעה כספית, ואין בהן כשלעצמן כדי להצדיק הגשת תובענה לסעד הצהרתי. אלא, הסעד העיקרי המבוקש בתביעתו של ששון הוא למתן צו הצהרתי לפיו ששון אינו חייב לבנק דבר. ממאי נפשך? אילו כל חפצו של ששון שיינתן צו הצהרתי כזה, הרי זו ממילא הגנתו בתביעת הבנק, ואין כל טעם לאפשר כפל הליכים; ואילו תביעתו למתן סעד הצהרתי מהווה שלב ראשון, שלאחריו מתעתד הוא להגיש תביעה כספית, אין הצדקה לפיצול כזה | |
|
|
|
|
"תביעתם של מסמכים רלוונטיים ותביעה למתן צו לעריכת חשבונות אפשריות, כמובן, במסגרת תביעה כספית, ואין בהן כשלעצמן כדי להצדיק הגשת תובענה לסעד הצהרתי. אלא, הסעד העיקרי המבוקש בתביעתו של ששון הוא למתן צו הצהרתי לפיו ששון אינו חייב לבנק דבר. ממאי נפשך? אילו כל חפצו של ששון שיינתן צו הצהרתי כזה, הרי זו ממילא הגנתו בתביעת הבנק, ואין כל טעם לאפשר כפל הליכים; ואילו תביעתו למתן סעד הצהרתי מהווה שלב ראשון, שלאחריו מתעתד הוא להגיש תביעה כספית, אין הצדקה לפיצול כזה". כך קבעה ( יום א', 6.09.09) שופטת בית המשפט המחוזי, מרים נאור, בערעור שהגיש עזרא ששון על החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא ליתן למבקש צו מניעה כנגד שיעבוד מניותיו על-ידי המשיב, הוא בנק מזרחי טפחות.
באותה פרשה הגיש הבנק תובענה בסדר דין מקוצר כנגד עזרא ששון, בגין יתרת חוב שלא שולמה, תוך שהוא מבקש לשעבד את מניותיו של ששון. ששון ביקש לעכב את ביצוע השיעבוד, וקיבל צו מניעה זמני אשר אסר על הבנק לערוך כל דיספוזיציה במניות. ששון הבהיר לבית המשפט כי לא במניות 'מסחריות' רגילות עסקינן, אלא במניות שליטה, וכל דיספוזיציה בהן תגרום לו נזק מרחיק לכת, מעבר לנזק הכלכלי, שכן אלו הן מניות שבשלן יש לו - עם בעלי המניות האחרים בחברה, הסכמי שליטה.
המבקש גרס כי הבנק לא ינזק כי המניות ממילא ברשותו, וכי בכל מקרה, משנתקבלה בקשת הרשות שלו להתגונן - הרי שאין מעמד הבנק כמי שלרשותו פסק דין חלוט אלא מעמדו כבעל דין רגיל אשר מבקש שתביעתו תתברר.
צו המניעה ניתן בהסכמת הצדדים תוך שהמבקש מבטיח כי ימציא ערובה חלופית לחוב, אך כזאת כשל מלהמציא חרף מספר ניסיונות רציניים מצדו. עקב כך חודש צו המניעה בחלוף זמן, ועל החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. במקביל, בעקבות דחיית בקשתו לצו מניעה הגיש כנגד הבנק תובענה נפרדת, בה טען לנזקים שנגרמו לו בידי הבנק כמו גם חיובי יתר שהבנק חייבו, ובמסגרת תובענה זו ביקש צו מניעה כנגד שיעבוד מניותיו.
השופטת מרים נאור קבעה כי בנסיבות שבהן המבקש כשל שוב ושוב בהמצאת ערובה לחובו, אין לקבל את בקשתו לסעד זמני לאיסור על כל דיספוזיציה במניותיו. עוד קבעה השופטת נאור כי אין המבקש זכאי להנות מפטור מאגרה במסגרת התובענה הנפרדת שהגיש כנגד הבנק במקביל, היות וחרף הצהרת המערער כי בתובענה לסעד הצהרתי עסקינן, מדובר בתובענה כספית לכל דבר אשר הוצגה כתובענה לסעד הצהרתי, אך ורק בכדי לזכות את המערער בפטור מאגרה, אך לא כך היא.
שתי בקשותיו של המבקש נדחו, איפה.
|
|
ביום 5.4.2006 הגיש בנק מזרחי טפחות לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו כנגד המבקש תביעה בסדר דין מקוצר, בגין יתרת חובה בחשבונו, ובגין יתרת הלוואות שששון פיגר בפירעונן. ששון, מצידו, הגיש בקשה למתן רשות להתגונן. כמו כן, ביום 26.6.2007 הגיש ששון בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר ימנע מהבנק לעשות כל דיספוזיציה במניות ששועבדו לטובת הבנק, להבטחת חובותיו.
ביום 28.6.2007 נעתר בית המשפט המחוזי במעמד צד אחד לבקשה למתן סעד זמני. ביום 15.7.2007 נערך דיון במעמד הצדדים בעניין הסעד הזמני. במהלך הדיון, הביע הבנק הסכמתו למתן צו מניעה זמני, זאת בתנאי שהמבקש יעמיד ערובה שתפצה את המשיב על הנזק שיגרם לו ממתן הצו. לאור הסכמה זו, החליט בית המשפט להותיר את הצו הזמני על כנו, בכפוף לבטוחות שהוסכם עליהן במהלך הדיון, קרי, שעבוד דירת המבקש ואשתו לטובת המשיב, בתוך פרק זמן מוגדר. המבקש גילה כי אינו יכול לשעבד דירה זו, וניסה באופן רציני, במשך מספר שבועות, להמציא נכס חלופי (תוך שהוא מבקש מספר ארכות), אך לשווא. בנסיבות אלו בוטל צו המניעה הזמני ביום 15.07.07.
בית המשפט המחוזי דחה את צו המניעה הזמני אשר ביקש המבקש, בין היתר בנימוק ולפיו נתנו למבקש די והותר ארכות להסתיר ערובה חליפית להבטחת קיום הצו אך הוא לא עשה כן. ביהמ"ש ציין כי בנסיבות שבהן המבקש הינו הנתבע - ממילא לא נהוג ליתן צו מניעה זמני, ואם ברצונו של הנתבע, המבקש, בצו כזה, עליו להגיש תובענה שבה יעלה את כל טענותיו כנגד הבנק ואשר במסגרתה יבקש צו מניעה זמני.
המבקש אכן עשה כן, וביום 9.04.08 הוא הגיש תביעה כנגד הבנק, בה טוען הוא לנזקים כספיים שנגרמו לו על ידי הבנק, בעיקר משום שזה האחרון כפה עליו לטענתו למכור ניירות ערך וכן כפה עליו נטילת הלוואה בניגוד למוסכם, וכן טענות נוספות הקשורות לחיובי יתר של ריביות, עמלות וכדומה. בתביעתו, עתר ששון למתן סעד הצהרתי לפיו אינו חייב לבנק מאום, ובהיעדר חוב - בטלים כתבי משכון מניות שבהחזקת ששון המופקדים בחשבונות ששועבדו לטובת הבנק להבטחת חובותיו של ששון כלפיו. בד בבד עם הגשת תביעתו, הגיש ששון בקשה למתן סעד זמני האוסר על הבנק לעשות כל דיספוזיציה במניות. הבנק מצידו הגיש בקשה לסילוק על הסף של תביעת ששון. ביום 10.4.2008 ניתן צו מניעה עד למתן החלטה אחרת.
במקביל להגשת התובענה הנפרדת, ערער ששון על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את צו המניעה המבוקש על ידו.
|
|
| לטענת המשיב, לא הייתה כל הצדקה להעניק המבקש סעד הצהרתי, שכן הסעד המבוקש מיותר לחלוטין; פסק הדין שיינתן בתביעת הבנק יכלול בתוכו גם הצהרה בדבר קיומו או היעדרו של חוב של המבקש לבנק. לטענת הבנק, התביעה ההצהרתית אינה אלא הקדמה לתביעה הכספית, כפי שמעיד המבקש בעצמו, וכבר נפסק כי אין לבקש סעד הצהרתי כאשר ניתן להגיש תביעה לסעד כספי. | |
|
|
|
טענות המבקש לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי לא קיים כל דיון בבקשה למתן הצו הזמני, אלא הסתמך על ההחלטה בתביעת הבנק באשר לתנאי הערובה. כמו-כן, בית המשפט לא התייחס בהחלטתו למאזן הנוחות, כמתחייב בהחלטות שעניינן סעד זמני. בהקשר זה נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בהתעלמו לחלוטין מחוות דעת המומחה, בה פורטו הנזקים הבלתי הפיכים העלולים להיגרם למבקש, וכן הודגש, כי שוויין של המניות עולה לאין שיעור על כל תביעות כספיות של המשיב, ומכאן שלא ייגרם למשיב כל נזק ממתן הצו הזמני. לשיטתו של המבקש, החלטתו של בית המשפט המחוזי עליה נסוב הדיון, ביטלה צו מניעה זמני אשר היה קיים ברציפות מיום 28.6.2007, וזאת תוך השלכות חמורות למבקש, עקב כך שמדובר במניות שליטה בחברה ציבורית, המגובות בהסכם שליטה ואשר נאספו במשך למעלה משלושים שנים, כאשר אם ימכרו - לא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו. נטען, כי לא מדובר בבקשה חדשה למתן צו מניעה זמני, שמכיוון שצו המניעה היה שריר כל העת, ולכן לא היה כל צורך ב"נסיבות חדשות המצדיקות את מתן הצו" . כן נטען, כי בתגובתו של המשיב לבקשה למתן סעד זמני לא קיימת כל תשתית עובדתית, שכן המשיב לא תמך טענותיו בתצהיר, ולא הגיש חוות דעת מומחה נגדית. המבקש מוסיף וטוען, כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי מדובר בכפל הליכים, משום שבמועד הגשת תביעת המבקש חלק מהסוגיות בין הצדדים לא היו נידונות במסגרת תביעת הבנק, עקב מתן רשות להתגונן חלקית, וכן בשל כך שיש הבדל בין תובענה בסדר דין מקוצר לבין תובענה של לקוח הבנק כנגד הבנק. עוד טוען המבקש, כי קבלת ערעורו בבית המשפט העליון שינתה את מצב הדברים בין הצדדים, מכיוון שכיום המשיב אינו מחזיק בפסק דין כלשהו כנגד המבקש. לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי בקבעו, כי תביעתו למתן סעד הצהרתי הוגשה כמסווה לתביעה כספית. על-פי הטענה, הסעדים העיקריים המבוקשים בתביעתו הינם צווי עשה, שבלעדיהם לא ניתן לקדם התובענה, ואילו הסעד ההצהרתי הינו סעד נלווה וטפל לסעדים עיקריים אלו. לטענת המבקש, גיבושה של תביעה כספית נוספת יכול ויעשה אך ורק לאחר מתן צווים במסגרת התביעה הקיימת. כן נטען, כי אין איסור על הגשת תביעה למתן סעד הצהרתי על היעדר חוב, כפועל יוצא מטענות עובדתיות שנטענו בכתב התביעה. תשובת המשיב - לא היה מקום ליתן צו מניעה מלכתחילה - הבנק גורס כי צו המניעה ניתן בשל הסכמת הצדדים, והותר על כנו במשך תקופה ארוכה אך ורק משום שהמבקש הציג בפני בית המשפט חלקי תמונה בלבד, באופן שיסיע לו במטרתו. הצו לא היה מוצדק מלכחילה, ולראיה, בוטל על-ידי שלושה הרכבים שונים. זאת ועוד, גורס הבנק: התובענה הנפרדת אשר הגיש ששון הוגשה כדי לשמש "קולב" להשגת צו מניעה נוסף, לאחר שהצו הקודם בוטל.
- התנהלותו של ששון הסבה נזקים לבנק - לטענת המשיב, הלכה ידועה היא, כי לאור הפגיעה בזכות הקניינית של בעל המשכון, אין מעכבים ביצועו של משכון, אלא במקרים חריגים. על-פי הטענה, התנהלותו של המבקש הסבה וממשיכה להסב למשיב נזקים כבדים, הן משום שהמניות, שאת מימושן מבוקש לעכב, הן מניות "תנודתיות", שמניעת מימושן גורמת לשחיקת הבטוחה, והן משום שהחוב ממשיך וצובר ריבית, שאינה מובטחת על-ידי המניות.
- מאזן הנוחות נוטה לטובת הבנק - בהיותו מוסד בנקאי, וודאי יוכל המבקש להיפרע ממנו בגין כל נזק שעלול להיגרם לו. מאידך-גיסא, המבקש לא יוכל לשפות את המשיב על הנזק שייגרם לו מעיכוב המימוש, ועל המבקש להוכיח כי הוא מסוגל לשפות את המשיב על הנזקים שייגרמו באם יינתן הצו המבוקש. המשיב מדגיש, כי בעוד שבעבר המבקש הציע בטוחות להבטחת נזקי המשיב, הבטחות שהופרו בסופו של דבר, הפעם אין הוא מציע כל ערובה. נטען, כי לו רצה המבקש להבטיח כי המניות לא תמומשנה, היה עליו להימנע מלשעבדן, או לחילופין יכול היה המבקש, ועודנו יכול, להמציא נכס חלופי, שווה ערך, ולשעבדו להבטחת החוב.
- למבקש לא יגרם כל נזק משיעבוד מניותיו - עוד מציין המשיב, כי המניות המדוברות הן לא "מניות שליטה", בניגוד לטענת המבקש. על-פי הטענה, משפחת ששון כולה מחזיקה בפחות מ-24% מהשליטה בחברה, ואף בית משפט זה עמד על כך בהחלטתו לעניין הסעד הזמני.
- הסעד ההצהרתי המבוקש על-ידי המבקש אינו אלא תכסיס להתחמקות מתשלום אגרה - המשיב מציין, כי כבר ביום 23.4.2006 ניסה המבקש להגיש תביעה כספית נגדו, על סך של כ-5 מיליון ₪, תוך שהוא מבקש לקבל פטור מאגרה. בקשתו זו נדחתה, ועל כן הוא ניסה להמשיך לנהל את אותו ההליך ללא תשלום אגרה; ביום 9.4.2008 הגיש המבקש תביעה נגד המשיב, אלא שהפעם הכתירה, באופן מלאכותי, כתובענה לסעד הצהרתי וצו עשה.
- אין לבקש סעד הצהרתי כהקדמה לתביעה כספית - לטענת המשיב, לא הייתה כל הצדקה להעניק המבקש סעד הצהרתי, שכן הסעד המבוקש מיותר לחלוטין; פסק הדין שיינתן בתביעת הבנק יכלול בתוכו גם הצהרה בדבר קיומו או היעדרו של חוב של המבקש לבנק. לטענת הבנק, התביעה ההצהרתית אינה אלא הקדמה לתביעה הכספית, כפי שמעיד המבקש בעצמו, וכבר נפסק כי אין לבקש סעד הצהרתי כאשר ניתן להגיש תביעה לסעד כספי. נטען, כי אין לקבל את טענתו של המבקש, לפיה הסעד המרכזי הנתבע בתביעתו הוא מסירת מסמכים המצויים בידי המשיב, שכן גם במסגרת תביעה כספית יכול המבקש לקבל מסמכים המוחזקים לטענתו אצל המשיב, במסגרת הליכי גילוי ועיון במסמכים. משקיבל המבקש רשות להתגונן בתביעת הבנק, הוא יכול להעלות כל סוג של טענה במסגרת זו ואינו נדרש להליך נפרד מסוג בקשה לסעד הצהרתי.
תגובת המבקש לתשובת המשיב - שינוי הסטטוס בין המבקש למשיב - לדידו של המבקש, קבלת בקשת הרשות להתגונן הפכה את המשיב מנושה המחזיק בפסק דין כספי לבעל דין רגיל שתביעתו אך ורק תלויה ועומדת. על-פי הטענה, בהיעדר חוב, לא קיימת ממילא למשיב זכות לפגוע במניות השליטה. לשינוי נסיבות זה השלכות על מאזן הנוחות ושיקולי בית המשפט בבואו לבחון את שאלת הסעד הזמני, באשר קיים הבדל משמעותי בין נושה המחזיק בפסק דין כספי לבין בעל דין הטוען לתביעה תלויה ועומדת שסיכוייה מעורערים על-ידי טענות שהוכרו בפסק הדין המקבל את הערעור.
- המבקש יפגע משיעבוד המניות - בתשובה לטענת המשיב מציין המבקש, כי יש לו הסכם שליטה והצבעה עם בעלי המניות האחרים, וכתוצאה מהסכם זה שולטים הללו בחברה יחדיו. כל פגיעה במניות השליטה ובשיעור האחזקות תגרום מיידית לפגיעה אנושה גם בהסכם ההצבעה והשליטה עם בעלי האחזקה האחרים. למשיב, לעומת זאת, לא ייגרם כל נזק, שהרי מניות השליטה מופקדות בחשבונות המבקש בבנק ולכאורה משועבדות לו.
- בקשתו של המבקש לסעד הצהרתי הינה בקשה לגיטימית ואינה 'מסווה' לתובענה כספית - לטענת המבקש, הוא זכאי לנהל הליך עצמאי, ואינו כבול לטעון טענותיו רק במסגרת תביעת הבנק. כך, צווים לקבלת חשבונות שהגיש המשיב עלולים להיות מוגבלים לרלוונטיות האמור בכתב התביעה של הבנק, ואין בעל דין אמור להיות מוגבל. כמו-כן, הגשת תובענה למתן סעד הצהרתי בדבר היעדר חוב הינה הליך מוכר כנגד תאגיד בנקאי, ואין כל מניעה לעשות כן. יתירה מזאת - אין דרך אחרת לטעון להיעדר חוב על-מנת למנוע מימוש נכס משועבד. כך למשל, לא ניתן לתקוף את עצם קיומו של החוב במסגרת ההוצאה לפועל. עוד נטען, כי ניהול הליך תביעה אינו דומה לניהול הגנה מפני תביעה, והמקרה דנן מהווה דוגמה מצוינת לקשיים בהם נתקל בעל דין בקבלת סעדים זמניים במעמדו כנתבע.
|
|
- האם יש להטיל אגרה על המבקש? - אכן, תביעתו של המבקש היא במהותה תביעה כספית. במסגרת תביעתו טוען ששון לנזקים כספיים המפורטים בתביעה ונתמכים בחוות דעת מומחה מטעמו. אין ממש בניסיונו של המבקש להציג את צווי העשה כסעד העיקרי המבוקש בתביעתו. זאת ועוד; תביעתם של מסמכים רלוונטיים ותביעה למתן צו לעריכת חשבונות אפשריות, כמובן, במסגרת תביעה כספית, ואין בהן כשלעצמן כדי להצדיק הגשת תובענה לסעד הצהרתי. אלא, הסעד העיקרי המבוקש בתביעתו של ששון הוא למתן צו הצהרתי לפיו ששון אינו חייב לבנק דבר. ממאי נפשך? אילו כל חפצו של ששון שיינתן צו הצהרתי כזה, הרי זו ממילא הגנתו בתביעת הבנק, ואין כל טעם לאפשר כפל הליכים; ואילו תביעתו למתן סעד הצהרתי מהווה שלב ראשון, שלאחריו מתעתד הוא להגיש תביעה כספית, אין הצדקה לפיצול כזה. מדובר בתביעה שהיא במהותה כספית ועל כן על המבקש לשלם את האגרה הנדרשת בה.
- סעד הצהרתי ינתן אך ורק בהיעדר אפשרות ליתן סעד אופרטיבי - הלכה היא, כי סעד הצהרתי הוא סעד בשיקול דעת. בבואו לשקול אם ליתן סעד הצהרתי, על בית המשפט לבחון, בין היתר, אם יש בידי המבקש לעתור לסעד אופרטיבי; ואם התשובה לכך היא בחיוב, משמע שהסעד שנתבקש הוא חלקי, ובית המשפט יטה, בדרך כלל, שלא לתיתו (ע"א 4076/00 חברת נצחון צפורה בראשון בע"מ נ' חברת מירם זמברובסקי בע"מ, פ"ד נו(3) 41) .
- אין עילה לעכב את מימוש מניותיו של המבקש - משלא עמד המבקש בתנאי צו המניעה, גם לאחר שניתנו לו ארכות חסד פעמים מספר, ומשלא הציע כל ערובה חלופית להבטחת חובו בהליך הנוכחי, מה לו כי ילין על רצונו של המשיב לממש מניות שהמבקש בחר לשעבד להבטחת חובו? כידוע, פגיעה בזכות הקניינית של בעל משכון על-ידי עיכוב מימושו תיעשה רק במקרים חריגים, אשר המקרה שבפניי וודאי אינו בא בגדרם. על אחת כמה וכמה, כאשר לא הוצעה כל ערובה חלופית להבטחת חובותיו של המבקש לבנק.
|
|
בקשת רשות הערעור נדחית. המבקש ישא בשכר טרחת עו"ד המשיב בסך 10,000 ש"ח.
|
|
- בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
- בפני השופטת מרים נאור
- בשם המבקש: עו"ד אליהו נאמן
- בשם המשיב: בנק מזרחי טפחות
|
|
|
רעא 5321/09 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו, 2009).
|
|
| תאריך:
|
02/10/2009
|
|
|
עודכן:
|
02/10/2009
|
|
ענבל בר-און
|
|
"לא ניתן להסוות תביעה כספית בבקשה לסעד הצהרתי"
|
|
|
"יש לראות בנתבע על כל אגפיו ומחלקותיו בבחינת גוף אחד שבין יתר תפקידיו - לספק מידע אמין לאזרח. לשיטתי למיצער, מן המועד בו נרשמה הפרצלציה בלשכת רישום המקרקעין היה הנתבע מודע לשטחו המעודכן של המגרש וכי המידע שמסר לתובעת באישור הזכויות כלל היצג בלתי נכון של שטח המגרש". כך קבע (יום ה', 10.9.09) שופט בית משפט השלום, מרדכי בן-חיים, בתביעה שהוגשה על-ידי מוכרת מקרקעין, אשר לטענתה - מכרה את המגרש שבבעלותה במחיר נמוך משוויו האמיתי, עקב הטעיה של מינהל מקרקעי ישראל. את ההפרש בין מחיר המכירה לבין שוויו האמיתי של המגרש - לו רק ידעה על השטח הנוסף שנספח אליו - היא תובעת מן המינהל. המינהל מצדו גורס כי התובעת ידעה כי קביעת המינהל באשר לשטח המגרש טרם הושלמה הפרצלציה אינה סופית, וכי היה עליה לברר גם במרשם המקרקעין באשר לגודלו האמיתי של המגרש או למדוד את המגרש בעצמה.
|
|
|
|
|
מנהל חשבונות בחברת התיירות אוניברסל הורשע בעבירות של גניבה בידי מורשה ורישום כוזב במסמכי תאגיד לאחר שכספים ששולמו במזומן לחברה חולקו על ידו בינו לבין החברה, דבר שניסה להעלים על-ידי ניהול פנקסי חשבונות כוזבים. בדיון על גזר הדין טענה הפרקליטות כי במתן גזר דין בשל גניבה ממעביד נוהג בית המשפט להחמיר היות ועבירה זו מסכנת את יציבות המשק ומשכך יש להחמיר אף במקרה דנן ולגזור על הנאשם 42 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 40,000 ש"חופיצוי כספי לטובת חברת אוניברסל בסך- 200,000 ש"ח.
|
|
|
|
|
"בסיום הדברים אומר כי אין לי ספק שתחושותיו של חובב בעקבות פרשה זו הינן מובנות לכל בן אנוש. חובב, אדם ועובד ללא רבב, אשר גאוותו בין היתר על קריירה תעסוקתית מוצלחת, מרשימה, מוערכת ורבת שנים - עבר תקופה לא פשוטה שארכה שנים ארוכות עד אשר זוכה מכל אשם, עקב מהימנותו הבעייתית של מפלילו העבריין. אין ספק כי החרדה בה היה נתון מובנת, נוכח העובדה שמשך זמן רב חי כשהחרב המתהפכת של הדין הפלילי מרחפת מעל לראשו, אשר איימה לפגוע לא רק בחירותו ובחפותו, אלא גם לגדוע את מטה לחמו. יחד עם זאת, אף שתחושותיו הסובייקטיביות של חובב מובנות, אין הדבר מצמיח בהכרח גם אחריות משפטית של החברה לנזקיו הנטענים". כך קבע שופט בית משפט השלום בראשל"צ, רפי ארניה (יום א', 28.06.09), בפסק דין שניתן בתביעה שהגיש חובב שמואל כנגד חברת החשמל, בגין עוולת הנגישה.
|
|
|
|
|
"... נקבע בהלכה אותה אנו מאמצים, כי כאשר נאסר מטעמים ראויים על אדם לעבוד בעבודה נוספת, הרי שלא נפגעת זכותו לחופש העיסוק, אלא זוהי מניעה העומדת במגבלות שנקבעו בסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק", כותבת (13.09.2009)השופטת אורנית אגסי בדחותה את ערעורו של עורך דין המשמש בסנגוריה הציבורית שננזף על-ידי נציבות שירות המדינה בשל כך שייצג משפטית אזרחים פרטיים בהתנדבות.
|
|
|
|
|
"הגבול המפריד בין קשר זוגי הדוק אך נטול מחויבות של ממש, לבין התנהגות היוצרת הבטחה מחייבת לנישואין הוא לעיתים מטושטש, ולפיכך נדרשת זהירות מיוחדת בטרם תוכר עילת תביעה חוזית בגין הפרת הבטחת נישואין. זהירות זו מחייבת הצבת רף הוכחה גבוה ובעל משקל מיוחד להוכחת הבטחה מחייבת, כנדרש בהתאם לאופי העניין... מעיבוד הראיות, התצהירים והעדויות, עולה כי לא התקיימו אותם רכיבים אשר נפסקו בפרשת פלונית, ובפסקי הדין אשר הובאו לעיל. אך לא ניתן להתעלם מרכיב של עוגמת הנפש ואף חוסר תום לב מצד הנתבע כלפי התובעת, כאשר נטש אותה לאחר קיום מערכת אינטימית ממושכת, אשר וודאי הייתה מלווה בהבטחות לעתיד משותף. בנסיבות אלה, ולאור הפסיקה ועקרון תום הלב, אני סבורה כי יש לזכות את התובעת באותו פיצוי על עגמת נפש אשר אינו מצריך הוכחה, בנסיבות ענייננו, ובסך של 50,000 ש"ח". כך קבעה (יום א', 6.09.09) שופטת בית המשפט לענייני משפחה, טובה סיוון, בתביעה שהגישה אישה כנגד מי שהפר הבטחתו להינשא לה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה  ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
|
|
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
|
|
|
אראל סג"ל
המשטרה והפרקליטות הפכו לציידות ראשים פוליטיות במקום שומרות החוק ויש להקים ועדת חקירה עצמאית לחשיפת התנהלות המשטרה והפרקליטות במשפט נתניהו. מכתב אזהרה נוקב לנשיא המדינה
|
|
|
|
|
עמנואל בן-סבו
יין הגיבורים נמזג בטיולי טבע, בחניוני לילה, על גשרים תלויים, בתוככי הכותל המערבי, בסמטאות ובשבילי צפת העתיקה, בשערי ירושלים על רובעיה, בשביל ישראל, בפסגת הר מירון ובמרומי המצדה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
