שקד: "יועץ משפטי צריך לשרת את הבוס שלו"

"היועמ"שים הלכו וצברו יותר ויותר כוח בגלל שכל החלטה היא בגיצה. כל אחד צריך לראות לנגד עיניו איך הוא עוזר לקדם את הארגון. יועמ"ש טוב אומר "כן" ומוצא דרך לעשות. יועץ משפטי גרוע אומר לא. זה הכי קל". כך אמרה שרת המשפטים היוצאת, איילת שקד שהייתה אורחת הכבוד בכנס השנתי של ACC - ארגון היועצים המשפטיים בתל אביב.

לדבריה, "כמו שבמגזר הציבורי כמות היועמ"שים גדלה באופן משמעותי, כך גם במגזר הפרטי. הדבר נובע משלוש סיבות עיקריות: הראשונה היא שישראל חולה במחלקת חקקת. הכנסת מחוקקת הכי הרבה חוקים בשנה. כל חוק גורר גם חקיקת משנה ויש לנו גם את כמות הרגולטורים הגדולה ביותר במדינות OECD. כיו"ר ועדת השרים לחקיקה צמצמתי את כמות החקיקה ב 50 אחוז. כל שבוע היו מגיעות 40 הצעות חוק ואישרתי בממוצע שתיים כך שבאופן יחסי הצלחתי לצמצם את כמות החקיקה".

סיבה נוספת היא כמות עורכי הדין. עוד שיא עולמי מפוקפק של ישראל. בישראל יש למעלה מ-60 אלף עורכי דין פעילים. אוסטריה עם אותו מספר תושבים יש 6000 עורכי דין. זה יוצר הרבה מאוד תביעות והרבה הליכים.

"לקראת סיום תפקידי התחלתי בהקמת ועדה בראשות נשיא ביהמ"ש המחוזי בדימוס דוד חשין. המטרה היא שסטודנט שעומד במבחני מעבר לאחר שנה א' ימשיך במסלול עריכת דין ומי שלא צולח את המבחן יהיה במסלול משפטן. זה כתוצאה מבחינות ההסמכה האחרונות. אני מקווה מאוד שבקדנציה הבאה יהיה אפשר להתקדם עם זה".

סיבה שלישית היא הקביעה שהכל בגיץ ושפיט. כל החלטה מנהלית יכולה להיתקף בבגץ. כתוצאה מכך הייעוץ המשפטי נעשה מאוד דומיננטי וגם במשרדי הממשלה כמות היועמ"שים עלתה בצורה משמעותית. רציתי לשנות את דרך הבחירה של יועמ"שים בין היתר כדי שגם אנשים כמוכם מהשוק הפרטי יוכלו להתמודד לתפקידים. חשוב שתהיה תחלופה וגם מהשוק הפרטי יוכלו להגיע לשוק הציבורי. היה קול זעקה כאילו אם הופכים את דרך בחירת יועצים משפטיים ממכרז לוועדת איתור - אנחנו בקץ הדמוקרטיה. כמובן זה מופרך. בוועדת איתור השר יכול להביע את דעתו אבל אי-אפשר לבחור מי שלא ראוי".

על פסקת ההתגברות: "קונצנזוס שצריך להסדיר את היחסים בין הרשויות"

בנאומה התייחסה השרה לשעבר גם לפסקת ההתגברות ואמרה: "קידמתי את חוק יסוד החקיקה שכולל את פסקת ההתגברות. בעקבות התפתחתות המהפכה החוקתית והעובדה שביהמ"ש נטל לעצמו סמכות לפסול חוקים נוצר קונצנזוס שצריך להסדיר את היחסים בין הרשויות. לכולם ברור שחוק יסוד החקיקה בנוי על שני חלקים: 1. נותן לביהמ"ש סמכות לפסול חוקים. 2. מאפשר לכנסת לחוקק חוק שביהמש פסל ברוב מסוים ל 4 שנים. ולאחר מכן בלי הגבלת זמן. הוויכוח הוא על כמות החכים שצריכים כדי להתגבר. דיברו על 70 חכים. נאמן דיבר על 65 חכים. אני רציתי לקדם עם 61 חכים. זה האיזון הנכון. אני דיברתי על פסקת התגברות על חקיקה לא על החלטות מנהליות. חוק יסוד החקיקה יכול להשלים את כל סריית חוקי היסוד. יש גם סעיף שאומר שבג"ץ לא יכול כלל לפסול חוקי יסוד. זה היה קונצנזוס כל השנים. בשנים האחרונות החלו לדבר בעולם על תיקון חוקתי לא חוקתי. כיוון שבגץ לקח לעצמו את הסמכות לפסול חוקים אין לו כל סמכות לפסול חוקי יסוד. אם נגיע לזה זו תהיה רעידת אדמה משטרית. אני מאמינה שלא נגיע לזה".