|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות
קבוצת ירדן
איך רוכשים ביטוח נסיעות לחול הכי זול ?

קרקע לאומית - אבן יסוד ציונית

כשמדברים על הרפורמה, ראוי גם לעסוק לא רק במה שיש בה אלא גם במה שאין בה, או אין בה במידה מספקת
03/10/2009  |     |   מאמרים   |   קרקע   |   תגובות
לשקול את כל הצדדים [צילום: פלאש 90]

   אלעזר לוין
מתנגדי הרפורמה מסכימים למכירת 300 אלף דונם

   אלעזר לוין
גוברת ההתנגדות לרפורמה -גם הקיבוצים נגד

   רשימות קודמות
  חובת קיום החוק אינה בגדר המלצה
  הפרטת מקרקעי ישראל אינה הפתרון

כמי שעוקבת אחר השיח הציבורי בנושא הרפורמה, קשה לי להשתחרר מהתחושה שגורמים שונים בעלי אג'נדות שונות ומנימוקים שונים, נחושים בדעתם שלא לתת לעובדות להפריע להם; לא לתת לעושים במלאכה להפריע לתזה שהם מובילים בביקורת נגד הרפורמה - ביקורת שעיקרה בהתנגדות למה שאין ברפורמה. בעיני, הרפורמה רחוקה מלהיות מהפכה ולהוות גורם להורדת מחירי הדירות, לפחות בטווח הקצר. היא גם אינה, וטוב שכך, הפרטה מסיבית וסיטונאית של מקרקעי ישראל שאמורה להעביר את השליטה בקרקע לידי קרטלים או לידי מעטים, וגם אין בה כדי לפגוע בשטחים הפתוחים ולגרום נזקים סביבתיים.

למרות זאת, וכדברי השיר – בכל זאת יש בה משהו. יש בה את אותו שינוי מבני שחיוני כל כך, את אותו גיבוש של קודקס החלטות מובנה במדיניות קרקעית שאכן יהיה מובן, אבל גם יותר מזה, יהיה מובנה, רהוט, ברור; ישקף איזו אג'נדה מסודרת ולא אוסף של החלטות שלפעמים קשה מאוד ליישב אותן זו עם זו, ויאפשר לגוף שיקום - ואין זה משנה בעיני אם יקראו לו רשות או מינהל ב' - לתפקד ולעבוד באופן שלא יהיה עוד שק החבטות הלאומי, כמקובל, אלא ייתן לפרט את השירות לו הוא זכאי ויאפשר לציבור מימוש יעיל וראוי של המדיניות הקרקעית.

נכון שאין כל מקוריות בקביעות האלה שאותן כבר קבעה ועדת גדיש בשנת 2005, כולל ההמלצה המהותית של העברת בעלות בקרקע למגורים. אבל למרות שהמלצות ועדת גדיש אומצו בהחלטת ממשלה ובהחלטת מועצה, העובדה היא שהיישום כשל. זה היה כשל קולוסאלי בכל הנוגע לשינוי המבני והתקדמות באיטיות בלתי סבירה בכל הנוגע לביצוע העברת הבעלות.

הרפורמה החדשה ממשיכה את הקו של העברת בעלות בקרקע למגורים, דבר שהוא בעיני מובן לחלוטין בהעדר כל משמעות אמיתית להשארת הבעלות הפורמלית של המינהל או קק"ל בקרקע למגורים. יחד עם זאת, הרפורמה צועדת צעד נוסף מעבר להחלטות ועדת גדיש, בכך שהיא מאפשרת העברת בעלות גם בקרקע לתעסוקה, בהיקפים לא גדולים, עד 10 דונם בפריפריה ועד 5% במרכז הארץ. חלקי לא עם אלה שחושבים שההרחבה הזו היא שתביא ישועה למשק, ולא היא שתיצור את השוק החופשי שמשוחרר ממחסומים שידהר בשמחה אל האופק הוורוד; אבל גם אי-אפשר לבוא ולומר שהמתכונת הזו של הרחבה מוגבלת בתעסוקה יש בה כדי לשמוט מידי המדינה את היכולת להשתמש במקרקעי ישראל למילוי היעדים הלאומיים, הצפויים והבלתי צפויים, שככל הנראה יהיו.

כך גם מעניקה הרפורמה הזו הטבות כספיות משמעותיות בהרבה מאלה שנקבעו בוועדת גדיש. היא מרחיבה את היקף העברת הבעלות במגורים ללא תמורה לכל הבנייה הנמוכה בפריפריה. אם ייאמר שיש בכך משום קידום המטרה עליה החליטה הממשלה, של עידוד הפריפריה, לדעתי יש ממש באמירה זו אלא שאין זו דרך מושלמת או אידיאלית למימוש. אם הייתה כזו ואם אכן הייתה כוונה לעודד פריפריה, נראה לי שנכון היה לעשות דיפרנציאציה בין פריפריה רחוקה לבין נתינת מגרשים ללא הגבלת גודל בבנייה נמוכה, באזורים שהם פנינות נדל"ניות ממש באזור עדיפות לאומית ב'. אינני בטוחה שזה צריך להיות סדר העדיפות הלאומי לעת הזאת.

כך גם קובעת הרפורמה הטבות כספיות מעבר לוועדת גדיש, גם בהעברת בעלות במרכז הארץ. על פני הדברים, אכן מדובר בהסדר המבטא ויתור משמעותי על תמורות שמגיעות לקופת המדינה, ויתור שבעיני הנו מעט מוגזם, אבל קשה לומר שהוא הופך את הרפורמה לדבר שחורג ממתחם הסבירות.

בעייתית בעיני התפישה של הממשלה, כפי שהיא באה לידי ביטוי ברפורמה המוצעת, את תפקיד מועצת מקרקעי ישראל. אותה מועצה, שאילו היו משכילים לאיישה בקשת האנשים אליהם כיוון המחוקק בסעיף 4 בחוק מינהל מקרקעי ישראל, היינו מוצאים בה נציגי ציבור, אנשי אקדמיה, נציגים לירוקים, לגליל ולנגב, נציבי מיעוטים מכוח הפסיקה - הרכב שלכאורה היה לתפארת מדינת ישראל. תביעותיו של המחוקק יצרו תשתית לפורום כזה ולמגוון שמשקף את כל קשת הדעות והאינטרסים הרלוונטיים לקביעת מדיניות קרקעית. נכון שהכפפה הזו לא בהכרח הורמה וכמעט לא ראינו במועצה מינויים של עמודי תווך מעולם האקדמיה ואנשי המעשה של עולם המקרקעין, אבל ברור גם שמעכשיו זה לא יהיה. כלומר, גם הסיכוי להתפתחות כזו נעלם. בכך הרפורמה נסוגה לאחור. היא יצרה מועצה שבה שבעה נציגי ממשלה וחמישה נציגי קק"ל. רוב מוחלט לממשלה, רוב מובטח. המשמעות ברורה: כוונת הממשלה שהמדיניות הקרקעית שתקבע המועצה תהיה בהכרח מדיניות הממשלה. לתומי חשבתי שאולי יש מקום במדינה לגוף מקצועי, מועצת מנהלים אמיתית, כמקובל, שהם לא רק נציגי הבעלים, אלא יש בו גם משהו שהוא כמו דח"צים ו/או גופים אחרים שבאמת יש להם משקל והמחוקק התכוון לגוף שהוא מועצה כזאת, אבל מה לעשות, אין דבר מושלם.

המבחן האמיתי של הרפורמה יהיה בשניים; בעצם יישומה, שזה לא ברור מאליו, ויותר מכך, באופן יישומה. לטעמי, העברת הבעלות בקרקע המיועדת למגורים היא ראויה והעברת הבעלות בתעסוקה היא נסבלת, אבל החלטת הממשלה ברפורמה המוצעת מאפשרת גם הקצאת זכויות בעלות בקרקעות המיועדות בתוכניות מתאר לפיתוח, למרות שאין עליהן תוכניות מפורטות. אלה קרקעות שקרויות "לפיתוח עתידי". ולא רק זאת. בהחלטתה קובעת הממשלה שמתוך היעד של 35,000 יחידות דיור לשנה, 10,000 יחידות דיור תהיינה בקרקע כזו. קרקעות אלה אומנם מיועדות לפיתוח עתידי, אבל מה פשר הלהיטות והדרישה למימוש כל כך מאסיבי בלוח זמנים כל כך קצר? החלטת הממשלה נוקבת את השנים - 2011 או 2010 עד 2014 - למימוש המאסיבי, כשבכל שנה ייבנו 10,000 יחידות דיור. השטחים האלה מהווים את העתודות המיועדות לפיתוח אורבני ארוך טווח. האם לא ברור שמימוש כה מאסיבי שלהם, בטווח קצר, יביא ללחץ לא פחות מסיבי על הקרקע החקלאית ועל השטחים הפתוחים שיישארו בסופו של יום העתודה היחידה לאחר שהפיתוח העתידי נלקח בעתיד הכל כך קרוב?

נראה לי שהמבחן האמיתי של הרשות החדשה יהיה, אם היא תשכיל, למרות המנדט הזה שניתן לה בהחלטת הממשלה לפיתוח כל כך מאסיבי של קרקעות לפיתוח עתידי, להפעיל מדיניות זהירה ומידתית ביחס למקרקעין האלה, תוך שהיא מציבה מול עיניה את רשימת התפקידים שלשמם קמה, רשימה שסוף סוף מופיעה באיזה שהוא מקום, והפעם תופיע בחוק, ובכלל זה היא תדון בכובד ראש לפי השיקול שמופיע כמעט אחרון: לשמור את מקרקעי ישראל כמשאב לטובת הציבור ולטובת הדורות הבאים. אם זה פוטנציאל מסוים של כשל ברפורמה המוצעת, הרי המשימה האמיתית בעיני היא לדאוג ולשמור שהרפורמה לא תהפוך למה שבטעות מייחסים לה כבר היום, ל"הפרטת הקרקעות החקלאיות והשטחים הפתוחים", ויחד עם זאת להבטיח כי בחסות השינוי המוגבל יחסית והסביר שיוצרת הרפורמה, לא ייווצר אותו מדרון חלקלק שייצרו, ואין לי ספק שירצו ליצור, אלה שחפצים להפריט הכול. וישנם כאלה.

ברור לחלוטין שהפרטת מאסות של מקרקעין שאינם מבונים, משמעה הצבת האינטרס הציבורי כבן ערובה בידי אינטרסים פרטיים, מעטים למדי. וכאשר יזדקק הציבור, ואין ספק שיזדקק לצרכים שעדיין אף אחד מאיתנו איננו יודע לצפות מתי יתקיימו ומה יהיו, הרי שהמדינה תעמוד בפני שוקת שבורה בהעדר קרקע. ואז תאמר המדינה - "נפקיע". במדינת ישראל של 2009 לא קל להפקיע. במדינה שבה קניין הפרט מקבל מעמד כל כך מוגבר בדין ובפסיקה, הפקעה לא תהיה דבר פשוט. היא גם לא תהיה תהליך קצר. היא בוודאי לא תהיה דבר זול. והשאלה שיש לשאול בהקשר זה היא, האם זו המטרה שאליה יש להגיע. נראה לי שצריך לעשות הכול כדי שזה לא יקרה.

כשמדברים על הרפורמה, ראוי גם לעסוק לא רק במה שיש בה אלא גם במה שאין בה, או אין בה במידה מספקת. כוונתי להיעדר מסרים ברורים ביחס למתן אפשרות לבעלות בבתי המגורים ביישובים החקלאיים. נכון שהחלטה 979 עדיין תלויה בבג"צ ואין לדעת אם תעמוד במבחן הביקורת, אבל ניתן היה לומר ונכון היה לומר, לדעתי, במסר הרבה יותר ברור, כי בהנחה שהחלטת 979 אכן תתקבל, יתאפשר למי שיממש אותה, כלומר למי שירכוש את הזכויות המהוונות בחלקת המגורים, לקבל בה גם בעלות. החשיבות שבמסר הזה כפולה. ראשית, זה יוכל להוות מסר למגזר שמרגיש שהוא כל הזמן מקופח ונשאר מאחור. שנית, כלפי ההבחנה שבעיני היא מאוד חשובה, בין אותן חלקות מגורים בהתיישבות שהן באמת חלקות מגורים, ודינן לעניין שיור הבעלות בדיוק כמו מגרשי המגורים בערים, לבין הקרקע החקלאית הקיימת. צריך לשמור מאוד על ההבחנה הזאת וקל יותר יהיה לחדד אותה ולקיים אותה ככל שתוגבר הזיקה והעיגון בחלקת המגורים.

עו"ד רחל זכאי היא היועצת המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל לשעבר.
תאריך:  03/10/2009   |   עודכן:  03/10/2009
רחל זכאי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
קרקע לאומית - אבן יסוד ציונית
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
של היועצים
4/10/09 11:03
פורום: קרקע כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
פרסום דוח גולדסטון והבעיות הקשות שהציב פרסומו בפני ישראל, שבים ומוכיח את האופן הכושל שבו ניהלה ממשלת אולמרט את מבצע 'עופרת יצוקה' ואת הדוקטרינה השגויה שהיא כפתה על צה"ל בניהול הקרבות ברצועת עזה.
03/10/2009  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
בסיפורו הכמו-אוטוביוגרפי "חמדת" מספר עגנון בשנת תש"ז על שנותיו האחרונות במחוז מולדתו גליציה המזרחית, לפני העלייה לא"י ב-1908. בסוף פרק ז' נאמר בין השאר:
03/10/2009  |  בער (בוריס) קוטלרמן  |   מאמרים
ללא כל אזכור מיוחד נפטר בחודש שעבר האיש, שהיה אחראי להצלתם של כמיליארד בני אדם מרעב: ד"ר נורמן בורלוג - אגרונום וחוקר מחלות צמחים וגנטיקה. בורלוג, שכונה "אבי המהפכה הירוקה", הוא אחד מחמישה אנשים בהיסטוריה, שזכה לקבל את הצירוף הנדיר של פרס נובל, מדליית החירות הנשיאותית האמריקנית, מדליית הזהב של הקונגרס, וגם את אות הכבוד הגבוה ביותר שמעניקה הודו.
03/10/2009  |  בועז ארד  |   מאמרים
דומני שמעולם לא עסקו כל כך הרבה אנשים בחירותם של כל-כך מעט במשך זמן כה רב, והדבר חייב ללמדנו פרק חשוב מאד על שני העמים - העם השובה, והעם הנשבה.
03/10/2009  |  אפרי הלפרין  |   מאמרים
ישראל נקלעה למלחמה על הקו האחרון - על עצם הלגיטימיות של קיומה. בראש החץ של המאבק האנטישמי נגד ישראל עומדת עכשיו הקומוניסטית היהודייה נעמי קליין, ויש לה רעיונות מעניינים על מה שישראלים עושים עם תמונות מהשואה.
02/10/2009  |  אמנון לורד  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
הסבר אפשרי למחדל המבצעי של ה-7 באוקטובר; הניצחון האמריקני במלחמת העצמאות בקרב יורקטאון שבווירג'יניה בשנת 1781; כיבוש גשר הדנובה ליד וינה בשנת 1805; כשלון נפוליאון ברוסיה בשנת 1812;...
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
יואב יצחק
יואב יצחק
אורנשטיין חשוף עתה לבדיקה/חקירה פלילית בשל שיחותיו עם אפי נוה בהן ביקש מנוה לפעול למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב    מידע שהובא ל-News1 מלמד, כי המעשים של גרטלר-גרטנר באפריק...
רוני מזרחי
רוני מזרחי
אם המדינה באמת חפצה בשיקום הפריפריה, בחזרה הביתה של כ-200 אלף עקורים לפחות עליה להעניק פתרונות ישימים גם עבורם, כמו גם עבור אלה שנשאו בנטל הלחימה והקיזו את דמם למען המדינה
ביטחון לכל משפחה [צילום: אבי רוקח/פלאש 90]
גל קסטל
בימים אלה, בהם ישראל נדרשת לחשב מסלול מחדש בכל כך הרבה תחומי חיים, אני זועק אל מקבלי ההחלטות שלא להזניח את התחום הקריטי של ההתחדשות העירונית, חידוש המבנים הישנים ותוספת חדרי ממ"ד ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il