למרות שמשרד הבריאות סבור, כי זיהום האוויר במפרץ חיפה גורם לסרטן אצל מבוגרים ולאסתמה אצל ילדים, אין מדידה עקבית ואמינה של נתוני הזיהום, וממילא לא ננקטים הצעדים הנחוצים לשמירת בריאות הציבור. כך קובע (יום ב', 24.6.19) מבקר המדינה היוצא, יוסף שפירא. הוא אומר, כי גם בשנים הקרובות לא יהיו הנתונים הנחוצים.

לדברי שפירא, "גם אם ייתכן שלא זיהום האוויר הוא הגורם העיקרי לתחלואה באזור, הרי שעל-פי נתוני משרד הבריאות שיעורי התחלואה באוכלוסיית האזור, במחלות שונות, גבוהים מהממוצע הארצי. נתונים אלו כשלעצמם מחייבים הקפדה יתרה על איכות האוויר באזור, ונקיטת צעדי זהירות מונעת, לצד מעקב שיטתי וסדור".

יעד מרכזי וחשוב של התוכנית הלאומית מפרץ חיפה - הפחתה משמעותית בפליטת ארבעה מזהמים מהתעשיה - לא הושג בנוגע לשניים מהם עד 2018, היעד המקורי שנקבע בתוכנית, ואין לדעת מתי יושג. על כן ביקש המשרד להגנת הסביבה לדחות את ההפחתות לשנת 2020. אשר לאחד המזהמים שיעד ההפחתה לגביו כבר הושג, תרכובות אורגניות נדיפות, יש לציין, כי אחת הסיבות לכך הייתה החלטתו של אחד מהמפעלים המזהמים המרכזיים במפרץ להפסיק את פעילותו.

מתוך אלפי החומרים המצויים באוויר, מערך הניטור והדיגום הקיים בישראל, מסוגל למדוד בצורה רצופה רק שמונה מזהמים עיקריים ועוד חמישה משניים, וכמה עשרות נוספים באמצעות דיגום עיתי. המשרד להגנת הסביבה מפרסם התרעות לציבור על זיהום אוויר חריג לעיתים נדירות ביותר, וגם בהן הוא ממליץ על דרכי התנהגות רק לאוכלוסיות רגישות. זאת, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הקריטריונים הרחבים יותר המנויים בחוק אוויר נקי.

המפעלים מודדים בעצמם את הזיהום

מדידות הפליטה מארובות המפעלים במפרץ הן חלקיות בלבד, ונעשות בידי חברות ששוכרים המפעלים עצמם - מה שמעלה חשש להעדר אוביקטיביות במדידות. המשרד להגנת הסביבה אינו מרבה למצות את הליכי האכיפה המינהליים (למשל הטלת עיצומים) ואת הליכי האכיפה הפליליים (הגשת כתבי אישום). במחוז חיפה (ברשויות המשויכות למפרץ חיפה) מתבצעת אכיפה מינהלית מועטה, ועם התקדמות ההליך המינהלי היא הולכת ופוחתת במידה רבה עד להימנעות כמעט מוחלטת משימוש בכלי אכיפה מינהליים מחמירים יותר כמו צווים מינהליים.

המשרד להגנת הסביבה נקט אמצעי אכיפה מינהליים או פליליים רק בעניינם של 53% מ-448 המפגעים המהותיים בין 2013 ליוני 2018 ברשויות המקומיות השייכות למפרץ חיפה. בנוגע להליכים מנהליים: המשרד שלח 66 מכתבי התרעה (14%), קיים 26 שימועים (5.8%) והפיק שבעה צווים (1.5%).

בשנים 2018-2014 חל גידול של עשרות אחוזים במספר המפגעים הסביבתיים במחוז חיפה של המשרד, ובכלל זה היה זינוק של מאות אחוזים במספר מפגעי זיהום האוויר שאותרו. אף על-פי כן, מספר תיקי החקירה שפתחה המשטרה הירוקה בנושא פחת ברוב השנים האלה (למעט ב-2016). בשנת 2018 נפתח תיק חקירה אחד בלבד בתחום זיהום האוויר - למרות שאותרו 26 מפגעים.

למרות העיקרון היסודי של "המזהם משלם", מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה מיעט להמליץ בשנים 2018-2014 לפני הנהלת המשרד על הטלת עיצומים כספיים נגד מפעלים המפרים את חוק אוויר נקי. המשרד גם כמעט ואינו משתמש בסמכויות המוקנות לו להפיק צווים המורים על הפסקת פעילותם של מפעלים מזהמים במפרץ חיפה.

רק בשנת 2017, יותר משש שנים לאחר שהמשרד להגנת הסביבה מצא ששיעור מזהמי האוויר שנפלטו מארובות מפעלי קבוצת בתי הזיקוק חרג במידה ניכרת מהשיעור המותר, הסתיים טיפולו בנושא בהסדר טיעון. בשנים 2016-2012 שוב נמצאו בארובות בז"ן עשרות חריגות ניכרות בפליטות לאוויר של מזהמים שונים, שחשיפה אליהם עלולה לגרום בטווח הארוך למגוון רחב של נזקים ואף לסרטן. רק בינואר 2019, הועבר תיק החקירה בנושא לתובע חיצוני לצורך הכנת כתב אישום.

הממשלה לא ידעה שהכישלון בדרך

עוד מגולל שפירא את הסאגה של מיכל האמוניה. באוקטובר 2013 החליטה הממשלה לקדם במהירות האפשרית, באמצעות מכרז להחכרת קרקע, הקמה של מפעל לייצור אמוניה באזור מישור רותם שבנגב. הפרויקט נועד ליצור, החל משנת 2017, חלופה למיכל במפרץ חיפה. בנובמבר 2016, ולמרות שינוי משמעותי במהות המכרז, מתן התחייבות להשתתפות כספית של המדינה בפרויקט ובסיכונים הנובעים ממנו שלא נכללה בהחלטתה והשקעה של מאמצים ומשאבי מדינה רבים וניכרים - לא הוגשה כל הצעה במכרז, והפרויקט נכשל.

עבודת המטה וההכנה שביצעו הגורמים הממשלתיים, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, לפני החלטת הממשלה, לרבות בדיקת החלופות, לקו בחסר. השינויים המהותיים שנעשו במתווה שנקבע לביצוע הפרויקט, בעלותו ובלוח הזמנים לביצועו לא הובאו מבעוד מועד לידיעת הממשלה ולאישורה, וזו לא ידעה עד נובמבר 2016 שהמכרז עומד להיכשל. מובילי הפרויקט לא גיבשו מבעוד מועד דרכי פעולה אפשריות ותוכניות ליישומן במקרה שהמכרז ייכשל ותופסק פעילותו של המיכל, ועשו זאת רק בסמוך למועד הסופי של קבלת ההצעות, כאשר כבר היה חשש כבד שהוא יכשל.

שפירא קובע: "עבודת המטה החסרה לקראת החלטת הממשלה, שהצריכה ביצוע שינויים מהותיים במתווה שקבעה הממשלה, הייתה אחד הגורמים העיקריים לכישלון הפרויקט, וכפועל יוצא גרמה לבזבוז של זמן רב ויקר ושל משאבים ציבוריים וכספיים ניכרים ביותר וכן לנזקים נוספים".

אין סקר סיכונים לחומרים מסוכנים

בספטמבר 2015 החליטה הממשלה להטיל על השר להגנת הסביבה להכין עד סוף דצמבר 2016 סקר סיכונים בנוגע למפעלים ולמתקנים העוסקים בחומרים מסוכנים במפרץ חיפה. בפועל, כי הסקר המלא יושלם לא לפני מסוף 2020. אחת הסיבות לכך היא, שהמשרד מנהל מזה שנתיים הליך אינטנסיבי של שיתוף המפעלים במפרץ חיפה והיוועצות בהם. הליך זה, שרק בתחילתו שולבו נציגים המייצגים את האינטרס הציבורי, מעלה סימני שאלה לגבי מידת האיזון שנוקט המשרד בין התחשבותו בעמדותיהם של המפעלים ובין מילוי חובתו לקבל החלטה מקצועית עצמאית ובלתי תלויה.

התמשכותו הבלתי סבירה של תהליך הכנת סקר הסיכונים גורם לדחיית קבלת ההחלטות בנוגע לפעולות שיידרשו לנוכח ממצאיו והמלצותיו, ולדחיית ביצוען של פעולות להפחתת הסיכונים שיפורטו בו. הדבר אינו תקין, ויש בו כדי לפגוע ביכולתם של הגורמים השונים הנוגעים לנושא להיערך למניעת אירועי חומרים מסוכנים במפרץ חיפה ולטיפול בהם בעת התרחשותם. רשות הכבאות וההצלה עדיין אינה ערוכה לאירוע חומרים מסוכנים, שעלול לגרום להיווצרות תגובת שרשרת במפעלים באזור מפרץ חיפה ולשריפות שיפרצו בהם.