דניאל קרול תובע 15.8 מיליון שקל מ
אמיר כבירי ומני ויצמן, בטענה שלא החזירו לו כספים שהשקיע והלווה כאשר השניים היו בעלי מועדון הכדורגל הפועל תל אביב (עד קריסתו בינואר 2017 ומכירתו לאחר מכן).
בתביעה, שהוגשה (23.6.19) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נאמר כי כבירי היה איש קש של ויצמן במועדון. לטענת קרול, ויצמן נוהג באופן קבוע להציב אחרים בחזית של עסקיו השונים: בנו, ניר ויצמן, בחברת המלונות בראון; בנו, לירן ויצמן, בעסקי הנדל"ן והמלונאות שלו באירופה; ובן שלישי, תמיר ויצמן, בעסקי הקנביס של חברת תיקון עולם. לדברי קרול, מני ויצמן הוא המשווק את העסקות השונות, אך כאשר מתעוררות בעיות - הוא נסוג וטוען שהאחרים (בניו או כבירי) הם האחראים.
במרכז התביעה עומדת השקעה של 2.5 מיליון אירו, שהשקיע קרול לטענתו בחברת סופרמטיסט שהקים ויצמן ואשר זכתה במכרז להקמת אצטדיון כדורגל ושטחים מסחריים בבת-ים; בתמורה הוא קיבל 12.5% ממניותיה. לדבריו, ויצמן העניק לו אופציית PUT, לפיה יוכל לקבל בחזרה את כספו בתוספת ריבית בתוך שנה (מאפריל 2016). אולם כאשר ביקש לממש אותה - כאשר התברר שהפרויקט לא יתממש בעתיד הקרוב, בשל קריסת הפועל תל אביב וחובותיו האישיים של כבירי - סירב ויצמן להחזיר לו את כספו.
בא-כוחו של ויצמן, עו"ד יואב שניצר, טען שהאופציה פקעה משום שהמניות לא נרשמו על שמו של קרול, אלא הוחזקו בידי כבירי. הלה טוען בתגובה, כי אחזקתו של כבירי הייתה בנאמנות עבורו וכי הרישום הטכני אינו גובר על המהות העסקית והמשפטית, לפיה הוקצו לו המניות ולכן הוא רשאי לממש את האופציה. עוד אומר קרול, כי אפילו אם טענתו של שניצר נכונה - אזי ההסכם הופר ויש להשיב לו את כספו.
עוד תובע קרול 246,000 אירו שלדבריו הלווה לכבירי (עבור ויצמן) לשם רכישת הכדורגלן קלאודיו בובמה, וכן 220,000 אירו ו-200,000 שקל שהושקעו בפרויקט בבת-ים ואשר לדבריו הובטח לו בידי ויצמן וכבירי שיוחזרו אם ייצא מהפרויקט. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד
יצחק יונגר ויואב זטורסקי, וטרם הוגש כתב הגנה.