אלוף (מיל.) ישראל זיו טוען, כי בנק לאומי מונע ממנו להשתמש בכספים המצויים בחשבונותיו בבנק. זהו סיבוב נוסף במאבק בין זיו לבין הבנק, לאחר שבית המשפט העליון התיר לבנק לסגור את חשבונותיו של זיו בשל החשד שהם משמשים להלבנת כספים (ראו קישור משמאל). בבקשתו טוען זיו, כי למעשה - המערכת הבנקאית בישראל כמעט ומונעת ממנו לפעול.

זיו שימש כראש אגף המבצעים בצה"ל בשנים 2005-2003, ומאז שחרורו הוא איש עסקים ופועל בין היתר בדרום סודן. בדצמבר 2018 הודיע משרד המשפטים האמריקני, כי זיו וחברות שבשליטתו הוכנסו לרשימה שחורה של חשודים בהלבנת הון ובמימון טרור. בעקבות זאת הודיע לאומי לזיו על כוונתו לסגור את החשבונות שלו ושל החברות. בעקבות מו"מ בין הצדדים נדחתה הסגירה לתחילת אפריל. לאחר מכן הציע לאומי לזיו להסכים להקפאת החשבונות עד סוף 2019 כדי לאפשר לו להידבר עם השלטונות האמריקניים, אך זיו סירב.

זיו פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב וטען, כי הוא עוסק בדרום סודן בחקלאות בלבד ולא בסחר בנשק, הוא אינו מעורב בפעילות בלתי חוקית כלשהי והקפאת החשבונות תגרום לקריסת עסקיו באותה מדינה. הוא ביקש הן למנוע את הסגירה לחלוטין והן לעכב אותה עד לפסק דין בתביעתו. המחוזי דחה את בקשתו, ובית המשפט העליון דחה בחודש שעבר את ערעורו. לדברי העליון, החקיקה בתחום ההלבנות והכללים החלים על הבנקים בנושא זה מלמדים, כי אכן הכללתם של זיו והחברות ברשימה השחורה יוצרת חשד סביר כלפיהם ודי בו כדי שסירובו של לאומי להמשיך ולשרתם לא יהיה בלתי סביר.

כעת טוען זיו, כי לאומי אינו מוכן לאפשר לו להעביר את הכספים שבחשבונות לידי ספקים של החברות שבבעלותו. לדבריו, לאומי דורש ממנו להעבירם לחשבונות באותה בעלות בבנק אחר - למרות שהוא יודע, כי גם בנקים אחרים יסרבו לפתוח לו חשבונות בשל אותן סיבות. זיו מציין, כי כבר ניסה ללא הצלחה לפתוח חשבונות בבנקים אחרים, החשבון הקיים בבנק הפועלים הוקפא והוא אינו יכול לגשת לכספים בו, והחשבון בבנק מזרחי-טפחות משמש אותו באופן מוגבל בלבד.

לטענת זיו, בנסיבות אלו מתעורר החשד, שמא כוונתו האמיתית של לאומי היא להניח את ידיו על הכספים שבחשבונות. עוד הוא אומר, כי הבנק גם מונע ממנו לשלם לעורכי הדין האמריקניים המטפלים בבקשתו ממשרד המשפטים להוציאו מהרשימה השחורה. לדבריו, לאומי טוען שהוא פועל על-פי החלטות המחוזי והעליון - אך החלטות אלו רק אישרו את סגירת החשבונות ולא עסקו באופן הסגירה. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד משה כאהן ורותם חצרוני, וטרם הוגש כתב הגנה.