בית המשפט העליון פסל (יום א', 30.6.19) הוראה של היועץ המשפטי לממשלה לכונס הנכסים הרשמי, בנוגע לגביית חובות מבני זוג שצברו אותם יחדיו. העליון קבע, כי הגבייה תהיה משניהם ביחד ולא מכל אחד לחוד, ובכך הפחית בקרוב למחצית את הסכום שייגבה.

את ההנחיה הוציא בשנת 2014 היועץ המשפטי דאז, יהודה וינשטיין. היא התייחסה לקביעה בחוק, ולפיה בית המשפט יאשר הסדר נושים בתנאי שייפרעו במסגרתו לפחות 30% מהחובות לנושים הבלתי-מובטחים. וינשטיין הורה, כי אם מדובר בחובות של "ביחד ולחוד", על החייב הראשון לשלם 30% מכלל החובות, ועל זה הבא אחריו - 30% מהיתרה, דהיינו 21% מהחוב. הדבר רלוונטי בעיקר כאשר מדובר בבני זוג, שצברו את החובות במסגרת חייהם המשותפים.

השופט נעם סולברג פסק, כי מדובר בהנחיה פסולה. ראשית, היא עומדת בניגוד ללשון החוק, המדברת על "לפחות 30% מכל חוב" מבלי להתייחס לאופן בו יושג שיעור פרעון שכזה; הדרישה היא כלפי החוב ולא כלפי החייב. שנית, המחוקק קבע רף מינימום של 30% מהחוב כתנאי כניסה להסדר נושים; גישתו של וינשטיין יוצרת רף מינימום של 51%.

שלישית, אומר סולברג, יש להביא בחשבון את חוק חדלות פרעון החדש, שאמנם ייכנס לתוקף רק בעוד חודשיים, אך יש להתחשב כבר בכך שהוא מבטל את דרישת המינימום של 30%. News1 מציין, כי החוק הקיים ימשיך לחול על תיקים שנפתחו לפני החוק החדש - ולכן יש משמעות לביטול הנחייתו של וינשטיין גם לאחר ביטול דרישת המינימום.

השופט יוסף אלרון העיר, כי לדעתו גישתו של סולברג נכונה במקרה בו שני החייבים (במקרה של "ביחד ולחוד") מגישים בקשה משותפת לפשרה או להסדר עם נושיהם, ולא כאשר בקשותיהם מוגשות בנפרד. במקרה השני, סבור אלרון, יש לבחון האם בכל בקשה בנפרד ייפרעו לפחות 30% מהחובות. השופט ג'ורג' קרא, שהסכים גם הוא עם סולברג, אמר שאין צורך להכריע במקרה הנוכחי במחלוקת לגבי שני הסדרים נפרדים.

בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של בני הזוג בנימין וחנה פיינשטיין על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת נועה גרוסמן), וקבע שהסדר הנושים שהציעו יאושר לאחר שהתחייבו לפרוע יחדיו 30% מחובותיהם. הוא דחה את גישתו של הכנ"ר, שכאמור התבססה על הנחייתו של וינשטיין, לפיה עליהם לפרוע 51% מהחובות. את בני הזוג ייצגו עוה"ד שלומי ברדוגו ודורית זולדן, ואת הכנ"ר - עו"ד ענבל קדמי-עברי.