הנהלת חברת מעדנות וההסתדרות הכללית שיתפו פעולה בניסיון למנוע מההסתדרות הלאומית להפוך לארגון היציג של עובדי החברה שבבעלות תנובה, המייצרת מאכלים קפואים. הכללית לא פעלה
בתום לב על-מנת לייצג את העובדים, אלא כדי לחסום את הלאומית. כך קובע שופט בית הדין הארצי לעבודה,
אילן סופר.
6,000 עובדי תנובה והחברות-הבנות מאורגנים בכללית, אך לא 200 עובדי מעדנות שבגן יבנה. ב-19.12.18, בשעה 2 לפנות בוקר, הגיעו נציגי הלאומית למפעל והחלו לפעול להחתמת העובדים על טפסי הצטרפות להסתדרות זאת. בהמשך היום הגיעו למפעל נציגי הכללית, ובראשם יו"ר ועד העובדים הארצי בתנובה, אחיאב שמחי, ויו"ר מרחב אשדוד, חיים שייב. באישורו של המנכ"ל, אלי בן-לולו, הם החלו לפעול לסיכול ההצטרפות ללאומית ולצירוף העובדים לכללית.
סופר קובע (19.6.19): "בענייננו פעלה מעדנות בדרך מוטה במובהק לטובת הכללית באופן שהשפיע על ההתארגנות במפעל. מעדנות גרמה לכך כי בין שני הארגונים לא הייתה תחרות שווה, עד כדי כך שהרצון של העובדים לבחור בכללית, הוכתם בהשפעה הפסולה של המעסיק. בנוסף גם לכללית היה חלק בהפיכת התחרות הבין-ארגונית לבלתי הוגנת, עת רתמה את המעסיק לצרכיה וניצלה באופן בלעדי את הזמן הקריטי של ההתארגנות הראשונית להשפעה על העובדים".
סופר מונה בהרחבה את הפעולות המתואמות של הכללית ומעדנות: הכנסת הסעות העובדים לתוך המפעל כדי שלא יעברו ליד דוכן הלאומית מחוצה לו; הכנסת נציגי הכללית לבדם לשטח המפעל; מתן אפשרות לנציגי הכללית לאסוף את העובדים בשעות העבודה; נוכחות רק של אנשי הכללית במפעל ביממה הבאה, לצורך החתמת עובדים על הצטרפות אליה, ועידוד מפורש של ההנהלה להצטרף לכללית.
על התנהגותה של הכללית אומר סופר: "השלב שבו נכנסה הכללית לתמונה מבטא חוסר אותנטיות, באשר פעילותה לארגן את עובדי מעדנות במסגרתה לא נבעה משיקולים טהורים של טובת העובדים, אלא מתוך תחרות בארגון אחר". אומנם ככלל יש לעודד תחרות בין ארגוני עובדים, כמו כל תחרות אחרת, אך "התוויית כללי תחרות הוגנת בין ארגוני עובדים היא אינטרס ציבורי כבד משקל, ויש לחייב את הארגונים לפעול על-פי כללים אלה מכוח חובת תום הלב".
במקרה של מעדנות מדובר ב"גיוס המעסיק לצרכי הכללית על-מנת לסייע לה להפוך את הקערה על פיה בכל הקשור להתארגנות על-ידי הלאומית. קיים קושי אמיתי בראיית צעד כזה שנקטה הכללית כלגיטימי בתחרות בין ארגונית, משהוא פוגע בשוויון ובהוגנות... המדובר בכניסת הכללית לתמונה אך ורק בשל התחלת ההתארגנות על-ידי הלאומית, שלא מתוך מניע יחיד - רצון אמיתי לדאוג לעובדים, אלא גם כדי להתחרות באופן בלתי הוגן בלאומית. בנסיבות שכאלו, כאשר ארגון עובדים רותם מעסיק לטובתו בתחרות עם ארגון אחר, יש יותר מטעם לפגם". סופר גם מעיר, כי במצב כזה - עלולה הכללית למצוא את עצמה במחויבות פסולה כלפי מעדנות ובמעמד חלש יותר בניהול מו"מ איתו.
סופר קבע, כי בנסיבות אלו אין לקיים בחירות לקביעת הארגון היציג, משום שהדבר יהווה פרס לכללית, והכריז שהלאומית היא הארגון המייצג את עובדי מעדנות. סגן הנשיאה
אילן איטח, השופטת
חני אופק-גנדלר ונציגי הציבור יעל רון ואהוד פלד הסכימו עם סופר. את הלאומית ייצגו עוה"ד רן קונפינו, רוית קרן-רוזין וליאת אלזנר; את הכללית ייצגו עוה"ד
אלעד מורג ואורן שרם; ואת מעדנות - עוה"ד דוד משה ואביבה גוטמן.