חברת החשמל תרכוש ממאגר לוויתן גז טבעי בשווי 535 מיליון דולר. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ארז יקואל, דחה (יום א', 7.7.19) עתירה שביקשה לקבוע שהגז יירכש ממאגר תמר.

המאגרים מצויים בבעלות צולבת חלקית: ישראמקו, תמר פטרוליום, דור ואוורסט מחזיקות ב-53% ממאגר תמר; דלק, רציו ונובל אנרג'י מחזיקות ב-85% ממאגר לוויתן וב-47% ממאגר תמר. שתי הקבוצות הגישו במארס השנה הצעה זהה לחלוטין בהליך התחרותי שניהלה חברת החשמל ושתיהן סירבו לשפר את הצעותיהן. החברה בחרה בלוויתן, בנימוק שמאגר זה מגדיל את זמינות אספקת הגז ומבטיח יותר ביטחון אנרגטי.

בעלי תמר ביקשו לבטל את ההחלטה, בטענה שהיא הביאה בחשבון שיקולים נוספים פרט למחיר - בעוד החברה הודיעה מראש שהשיקול היחיד יהיה המחיר. חברת החשמל טענה, כי ההצעות הזהות מלמדות על חוסר נקיון כפיהם של בעלי שני המאגרים וכי מדובר למעשה בתיאום מחיר פסול. דלק ונובל אנרג'י טענו, כי לנוכח תנאיו של מתווה הגז, אין לצפות לתחרות של ממש בין שני המאגרים.

יקואל אומר, כי למרות שחברת החשמל ניהלה הליך תחרותי ולא מכרז, עדיין חלים עליו דיני המכרזים. בהתאמה לכך, התערבותו של בית המשפט בהחלטות המקצועיות תהיה מוגבלת למקרים של סטייה מדיני המכרזים ופגיעה באינטרס הציבורי - מה שאיננו קיים במקרה הנוכחי. "המניע להגשת שתי הצעות זהות נותר לוט בערפל", הוא מוסיף, ותוהה מדוע בעלי המאגרים לא מסרו מראש לחברת החשמל שזו כוונתם.

במצב זה נוצר מבוי סתום, אותו יכלה חברת החשמל לפרוץ באחת משלוש דרכים: ביטול ההליך ועריכתו מחדש, לבטל את התנאי הדורש האוסר לפצל את הרכישה בין המאגרים, או להכריז על זוכה תוך התחשבות בגורמים נוספים מלבד המחיר. החברה בחרה בדרך השלישית, ומדובר בהחלטה סבירה העולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי - קובע יקואל. אומנם מוטב היה שהחברה תודיע מראש אלו שיקולים נוספים היא עשויה להביא בחשבון, אך לא מדובר בפגם המצריך את ביטול המכרז - בפרט כאשר מכרז נוסף עשוי להביא לאותה תוצאה ואולי אף לעליית המחיר שיידרש בו. בעלי תמר חויבו בתשלום הוצאות חברת החשמל בסך 50,000 שקל.