בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
"סרטונים תיעדו את ההברחות"
|
|
|
אישום: הברחת גאורגים בנתב"ג
|
דודי כהן מואשם שבמשך שנתיים הבריח לפחות 20 אזרחים גאורגים, אשר השתמשו באישורי מעבר שניתנו לחברי הרשת שהפעיל ● חלק ממשתפי הפעולה גויסו תחת לחצים
דודי כהן ניהל במשך שנתיים רשת להברחת אזרחים גאורגיים לישראל, ובתקופה זו הצליח להכניס ארצה שלא כחוק לפחות 20 בני אדם. כך טוענת המדינה, בכתב אישום נגד כהן שהוגש (יום ב', 8.7.19) לבית משפט השלום בראשון לציון. לדברי המדינה, כהן שכנע אחרים לשתף עימו פעולה, חלקם תמורת תשלום של 1,000-500 דולר לכל נוסע וחלקם תחת שכנועים ולחצים. הוא הזמין טיסות ושהייה במדינה זרה לעצמו או לאחד ממשתפי הפעולה, לשהות של לכל היותר יומיים. הוא תיאם את החזרה ארצה יחד עם הגעתם של האזרחים הזרים אותם רצה להבריח. כאשר הגיעו הישראלים לנתב"ג וקיבלו את אישור המעבר מביקורת הגבולות ("gate pass"), היה עליהם למסור אותם לאזרחים הזרים שלא קיבלו אישור שכזה. המוברח השתמש באישור, ולאחר מכן החזיר אותו למבריח. הלה התקדם לעבר נקודת הביקורת, לרוב כשהוא מעמיד פנים של משוחח בטלפון, נצמד לנוסע תמים ועבר יחד איתו. במקרה של תקלה, היה על המבריח לפנות אל הבקר ולשכנע אותו שהתרחשה טעות בתום לב. כתב האישום מפרט 20 מקרים של הברחת אזרחים גאורגים בשיטה זו בין יוני 2017 לבין מעצרו של כהן בחודש שעבר. המדינה מייחסת לו ריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע ועוד. בסעיף האישום האחרון נטען, כי כהן איים על כמה ממשתפי הפעולה לבל יפלילו אותו, ובשל כך הוא מואשם בהדחה בחקירה ובשיבוש מהלכי משפט. המדינה אינה אומרת בכמה הסתכמו הכנסותיו של כהן מן העבירות המיוחסות לו. בבקשתה לעצור את כהן עד תום ההליכים אומרת המדינה, כי ברשותה סרטונים המתעדים את הברחת האזרחים הזרים. עוד נאמר בבקשה, כי לחובתו של כהן עשר הרשעות קודמות, רובן בעבירות אלימות, וכן בעבירות רכוש וקשירת קשר. את המדינה מייצגים עוה"ד טל פרג'ון ואלעד אשכנזי.
|
תאריך:
|
08/07/2019
|
|
|
עודכן:
|
08/07/2019
|
|
איתמר לוין
|
אישום: הברחת גאורגים בנתב"ג
|
|
בית המשפט העליון אומר, כי ככלל - יש לאפשר לתקשורת לסקר הליכים משפטיים ולהימנע ככל האפשר מניהול הליכים בדלתיים סגורות. לדברים יש חשיבות רבה, כאשר יותר ויותר שופטי שלום מוציאים צווי איסור פרסום על שמותיהם של חשודים. העליון מדבר בצורה כוללת על כל סוגי ההליכים.
|
|
|
שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה (יום ב', 8.7.19) עתירה נגד האופן בו מנוהל תל שילה שבדרום השומרון. הוא קבע, כי מבחינה מינהלית אין מקום להתערב בנושא, וכי שאלות אחרות - פוליטיות ותרבותיות - אינן מעניינו של בית המשפט.
|
|
|
שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, דחה על הסף (יום ב', 8.7.19) את עתירת התנועה לאיכות השלטון, בה ביקשה לפרסם את חוות דעתו והמלצותיו של פרקליט המדינה, שי ניצן, בעניינו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתיקי המתנות (תיק 1000) ונוני מוזס (תיק 2000). עמדתו של ניצן בתיקים אלו הייתה מחמירה מזו שעליה החליט לבסוף היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
|
|
|
ירידה מתמשכת באכיפה הפלילית בתחום ניירות הערך לצד קיפאון במספר התיקים שטופלו באכיפה מינהלית. כך מעלים נתונים שמפרסמת (יום ב', 8.7.19) רשות ניירות ערך.
|
|
|
רשות ניירות ערך מפרסמת (יום ב', 8.7.19), לראשונה, מסמך המציג את הקווים המנחים של מדיניותה בכל מישורי האכיפה. פרסום המסמך הינו כחלק מערכי הרשות ורצונה לקדם שקיפות ושיתוף של פעילותה למול שוק ההון. מסמך המדיניות כולל קווי המדיניות של הרשות בשלושת תחומי האכיפה: אכיפה פלילית, אכיפה מנהלית ומעורבות בהליכי אכיפה פרטית.
|
|
|
|