התובע המיוחד בפרשה הרוסית, רוברט מולר, נצמד כצפוי (יום ד', 24.7.19) לדוח שלו בפרשה ומסרב לספק לו פרשנות. מולר מעיד בוועדת המשפטים של בית הנבחרים, ובהמשך הערב יעיד בוועדה המודיעין. הוא אמר, כי לא ניקה את הנשיא דונלד טראמפ מהחשד לשיבוש הליכים, וסירב להגיב לשאלה האם התכוון לומר שבית הנבחרים יכול לפתוח בהליכי הדחה נגד טראמפ.

בדברי הפתיחה שלו, אמר מולר: "מטרתנו הייתה לעבוד בשקט וביושרה, כדי שלציבור יהיה אמון מלא בתוצאות. הדגשתי לצוות שני דברים: לפעול בצורה היעילה ביותר ובצורה הוגנת וישרה לחלוטין. כל ההחלטות התקבלו על בסיס העובדות והחוק".

הוא חזר על הממצאים המרכזיים: הייתה התערבות רוסית בוטה ונרחבת בבחירות 2016 למענו של טראמפ, אך קמפיין טראמפ לא היה שותף לה; אין מסקנה משפטית בשאלה האם טראמפ שיבש את החקירה. מולר הדגיש: "לאורך הקריירה שלי ראיתי איומים לדמוקרטיה שלנו; ההתערבות הרוסית היא מהחמורות ביותר ומצדיקה תשומת לב של כל אמריקני".

מולר שב ואמר: "הדוח לא כלל קביעה שהנשיא לא ביצע שיבוש, והדוח אומר במפורש שאיננו מזכה את הנשיא". יו"ר הוועדה, הדמוקרטי ג'רי נדלר, שאל: "מה זה אומר במילים פשוטות?" מולר גמגם בטרם השיב: "זה אומר שהנשיא לא נוקה מהמעשים שיוחסו לו".

נדלר: "אם היית מסיק שהנשיא ביצע עבירת שיבוש, לא היית יכול לומר זאת בפומבי?" מולר: "ההצהרה הייתה שלא ניתן להעמיד לדין נשיא מכהן, בשל מדיניות משרד המשפטים". הוא אישר שטראמפ סירב להעיד וכי הוא עצמו ניסה במשך שנה לתאם עדות עימו. נדלר שאל האם טראמפ סירב לענות בכתב על שאלות בנוגע לשיבוש, ומולר השיב שעליו לבדוק זאת.

כמה מן הנציגים הרפובליקנים טענו, שההימנעות מההחלטה בנוגע לטראמפ הייתה חריגה מהתקנות החלות על מולר ומדיניות התביעה, שכן עליו לדווח על החלטות שהתקבלו ולא על כאלו שלא התקבלו. מולר לא הגיב, משום שלא הופנתה לו שאלה בנושא. הרפובליקני לואי גומרט טען שהחקירה עצמה הייתה שיבוש הליכים, משום שמולר "שכר אנשים ששונאים את מושא החקיר". מולר הגיב בבוז: "אני מתעלם מהשאלה".

מולר נשאל מדוע חקר את מעשיו של טראמפ, אם ידע מראש שלא יוכל להעמידו לדין. הוא השיב: "אינך יודע לאן החקירה תוביל, והנהלים אומרים שאפשר לחקור גם אם לא ניתן להעמיד לדין את הנשיא". הוא אישר, כי לא השתמש בביטוי "פעולות בנות הדחה" מצידו של טראמפ, משום ש"התמקדנו בליבת החקירה שלנו, וזה לא היה חלק ממנה".

כמה מן הדמוקרטים התמקדו בממצא בדוח, לפיו טראמפ ביקש מפרקליט הבית הלבן דאז, דון מק'גאן, לגרום לפיטוריו של מולר, ולאחר מכן - דרש ממנו להכין מסמך שיכחיש זאת. טד דויטש שאל: "מדוע הנשיא רצה שתפוטר?". מולר השיב: "אני לא יכול לענות". הוא אישר את התיאור של הדמוקרטים, לפיו טראמפ ביקש ממק'גאן ליצור מסמך כוזב בעיצומה של חקירה נגדו בחשד לשיבוש הליכים.

הרפובליקנים מצידם טענו, כי מולר לא העמיד לדין אחרים ששיקרו נגד טראמפ, ובראשם גלן סימסון, שלדבריהם עבד עבור המפלגה הדמוקרטית וקמפיין הילרי קלינטון. סימסון הוצג כמי שעמד מאחורי הדוח של כריסטופר סטיל, לשעבר סוכן בכיר בביון הבריטי, ואשר תיאר את ההתערבות הרוסית וטען בין היתר כי בידי הרוסים תמונות מביכות של טראמפ במלון במוסקבה. מולר השיב, כי דוח סטיל לא היה חלק מן המנדט שלו.

הרפובליקנים הוסיפו, כי חמישה מבין 19 עורכי הדין שהעסיק מולר, תרמו עשרות אלפי דולרים לקמפיין קלינטון. מולר השיב, כי בכל 25 שנותיו ברשויות האכיפה, הוא עסק רק בשכירת האנשים המתאימים ביותר, וגם הבאים חיפש רק את מי שיכולים "לבצע את העבודה במהירות וביושרה". הוא הכחיש את טענותיהם, לפיהם ביקש מטראמפ לשוב ולמנות אותו לראש ה-FBI. הרפובליקני הבכיר בוועדה, דאז קולינס, סיכם באומרו שהחקירה הייתה מוטה מלכתחילה בשל הרכב החוקרים. מולר אמר לאחר מכן, כי לא שאל על הדעות הפוליטיות של איש מהחוקרים. הוא סירב לומר האם לדעתו ניתן להדיח את טראמפ על המעשים המתוארים בדוח.

ככלל, חלק ניכר מחברי הוועדה התמקדו יותר בנשיאת נאומים שהציגו את עמדתם הפוליטית, מאשר בקבלת תשובות מפיו של מולר. האחרון, שיחגוג בחודש הבא את יום הולדתו ה-75, ביקש מדי פעם שיחזרו על שאלות ודיבורו לא היה תמיד רהוט.