הממשל האמריקני מגביר את הלחץ נגד הטלת מיסים מחוץ לארה"ב על ענקי הטכנולוגיה האמריקנים. לאחר שדרש מצרפת (ללא הצלחה) להימנע ממס כזה, מאיים כעת הממשל שלא לחתום על הסכם סחר עם בריטניה, אם זו תותיר בעינו את המס שהיא מתכננת. צעדים אלו עלולים להעמיד בספק את כוונתה של ישראל להטיל מס דומה.
דיילי טלגרף חשף אתמול (שבת, 2.8.19) את האיום האמריקני, המגיע בנקודה רגישה במיוחד מבחינתה של בריטניה - לקראת האפשרות של פרישה ללא הסכם מ
האיחוד האירופי ב-31 באוקטובר. במקרה כזה, תצטרך בריטניה לחתום על הסכם סחר פרטניים במקום ההסכמים של האיחוד האירופי, וברור שהסכם עם ארה"ב יעמוד בראש סדר העדיפויות שלה. לדברי העיתון, האיום הגיע הן מכיוונו של ממשל טראמפ והן מצידם של כמה מחוקקים; הסכם הסחר מחייב את אישורו של הקונגרס.
המיסוי המתוכנן הוא בשיעור של 2% ממחזוריהם של מנועי חיפוש, מדיה חברתית וסחר אלקטרוני - דהיינו גוגל, פייסבוק, טוויטר ו
אמזון. שר האוצר הקודם, פיליפ המונד, הודיע עליו בהצעת התקציב שהגיש באוקטובר שעבר, הוא אמור להפוך לחוק בחודשים הקרובים במסגרת הצעת התקציב הקרובה ולהיכנס לתוקף באפריל 2020 - תחילת שנת התקציב הבאה. משרד האוצר הבריטי צופה, כי ההכנסות ממס יגיעו בשנת 2022 ל-400 מיליון ליש"ט לשנה.
שר האוצר החדש, סג'יד ג'ייוויד, טרם הודיע מהי עמדתו בנושא. השרה החדשה לסחר בינלאומי, ליז טראס (שהייתה סגניתו של המונד בממשלתה של תרזה מיי), הביעה בשיחות פרטיות חשש שהקשחת הכללים בנוגע לחברות ההיי-טק האמריקניות, תקשה על השגת הסכם סחר עם ארה"ב. ראש הממשלה החדש, בוריס ג'ונסון, נחשב למיודד עם
דונלד טראמפ יותר מאשר מיי - מה שאינו מונע את הפגנת השרירים האמריקנית כלפיו, שבוע בלבד לאחר שנכנס לתפקידו.
לפני שלושה שבועות הודיע הממשל האמריקני, כי הוא פותח בחקירה שתבחן האם הצעת החוק הצרפתית להטלת מס מחזור על ענקי ההיי-טק, אינה מהווה תחרות בלתי הוגנת נגדן. ההודעה נמסרה יממה לפני שהאסיפה הלאומית אישרה סופית את החוק, והנשיא
עמנואל מקרון חתם עליו למרות ההודעה האמריקנית. החוק הצרפתי הוא המודל עליו מבוססות הצעות דומות במדינות נוספות, ובהן ישראל.
רשות המיסים הישראלית מתכוונת להציע לשר האוצר הבא לגבות מס מחזור של 5%-3% מחברות כמו גוגל ופייסבוק. נכון להיום, החברות הבינלאומיות אינן משלמות מס כלשהו על הכנסותיהן בארץ - מצב שגרר ביקורת ציבורית וגם עתירה לבג"ץ. מס מחזור נגבה מכלל ההכנסות ולא מן הרווח, והוא פשוט יותר לגבייה. ההערכות הן, שההכנסות ממנו יהיו מאות מיליוני שקלים בשנה.
חברות ההיי-טק הגדולות - גוגל, אמזון, פייסבוק, אפל ודומותיהן - משלמות מיסים נמוכים מאוד בארה"ב, וכמעט שאינן משלמות מיסים ביתר חלקי העולם. הן מצליחות ליצור מבני מס מורכבים, בהם הכתובת הרשמית שלהן היא במדינות בעלות שיעורי מס נמוכים, כגון אירלנד, והשלוחות ברחבי העולם הן חברות-בנות המעבירות את רווחיהן לחברת-האם. הממשלות במדינות המובילות שמחוץ לארה"ב טוענות שמדובר במצב פגום מיסודו ובהתחמקות פסולה ממס, על הכנסות המסתכמות במאות מיליארדי דולרים בשנה.
העובדה שארה"ב מוכנה להפעיל לחץ שכזה על שתיים מבעלות בריתה הקרובות ביותר - בריטניה וצרפת - מלמדת שאין לפסול לחצים דומים גם על ישראל. מאחר שבישראל הנושא מצוי רק ברמה של הצעה בדרג המטה לדרג המדיני, ארה"ב טרם התייחסה אליו רשמית. אולם שר האוצר הבא יצטרך לבחון האם לקדם את הנושא ולהסתכן בתגובה פומבית תקיפה דומה.
