|   15:07:40
דלג
  שאול דישי  
משורר ויוצר קולנוע
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
תמר פטרוליום: חברה עסקית או בית חרושת לג׳ובים?
קבוצת ירדן
כל מה שרציתם לדעת על קנביס רפואי

מדינת אכזיב, מקום של אהבה

סיכום התרשמות מן הסרט התיעודי של הבמאית אתי ויזלטיר, "מדינת אכזיב, מקום של אהבה", שהשתתף בפסטיבל הסרטים בחיפה ומשודר בערוץ 8 של הכבלים
11/10/2009  |   שאול דישי   |   מאמרים   |   תגובות
פארק אכזיב [צילום: פלאש 90]

במסגרת פסטיבל הסרטים ה-25 שהתקיים השנה בחיפה, ראיתי מחוץ לתחרות (משום מה?!) את הסרט התיעודי "מדינת אכזיב, מקום של אהבה" - סרטה של הבמאית והעורכת הוותיקה אתי ויזלטיר, בהפקה משותפת עם מפיק הטלוויזיה הוותיק אהרון גולדפינגר.

הסרט בן 55 הדקות הוקרן הרחק ממרכז הפסטיבל – במוזיאון לאמנות יפנית "טיקוטין" שנמצא בסמוך למלון דן כרמל – חבל שהפסטיבל החיפאי לא משכיל לרכז את החומרים הקולנועיים הישראלים החמים והמעניינים יותר סמוך למרכזו, בכך הוא מרחיק אותם ממוקד הזרקורים וההתעניינות, שלא לדבר על השעה המוקדמת (והמוזרה!) בו נערכה בכורתו של סרט זה – שלוש וחצי אחר-הצהריים, אומנם ביום שהוא חול-המועד, אבל בכל זאת זוהי עדיין שעה שקטה של מנוחה.

רציתי לשאול ושאלתי את הבמאית ויזלטיר על מה הסרט – והיא השיבה שהוא על השנים היפות של האהבה, על מקום שהיו נוסעים ובאים אליו על-מנת להרגיש את החופש ואת המוזיקה של אותן שנים נאיביות בהיות המדינה צעירה ורכה, וחוץ-לארץ יקרה ורחוקה.

הגיבור בשר-ודם של הסרט (מלבד "הגעגוע לאותן שנים" שהוא גיבור בפני עצמו) הוא אלי אביבי מייסדו וממציאו של כפר הנופש אכזיב שהוקם בדרך לא דרך על חורבותיו של הכפר הערבי א-זיב שתושביו התבקשו לעזוב למספר ימים במהלכה של מלחמת השחרור.

במשך השנים, אלי אביבי – רובינזון קרוזו או טרזן צפוני מקומי, שהצטיין תמיד ברוחו המיוחדת ובשליטתו המיומנת בהתעניינותם של כלי התקשורת במעשיו – הפך את המיזם הנופשוני שלו לכפר של חופש, מוזיקה, שתייה ועישונים – שמיטב סליבריטאי המדינה לא יכלו שלא להשתתף בחגיגותיו וגלגוליו הרבים, עד להפיכתו של הכפר למדינה ושל אביבי עצמו לנשיאה הבלתי מעורער של אותה מדינה.

הסרט מציג בעזרת חומרי ארכיון, שירה וזמר, ובנוכחותם של אביבי בן השמונים ורעייתו רינה הצעירה ממנו בחמש עשרה שנה, את רוחה וכוחה של אותה תקופה שעברה, פגה והתמוססה.

מה שנשאר שם היום בכפר הנופש הם חורבותיו של הכפר הערבי הנטוש, המבנים שאביבי הקים, האוסף הגדול של העתיקות שהוא אסף או שלה מן הים, והמאגר העצום של צילומי הבחורות בעירום שהוא צילם במשך כל אותן שנים מתוקות ורחוקות.

לבמאית ויזלטיר, חשוב להציג ולהתרפק על אותן שנים ועל אותה תקופה בעוד לבני הזוג אביבי חשוב שמפעל "מדינתם" ימשיך איכשהו גם אחריהם, בעוד שידוע שהקרקע אינה שלהם והיא רכושה של "מדינה אחרת" ורשומה במינהל מקרעי ישראל ורשות הגנים הלאומיים כנכס נדל"ני השייך לציבור.

השנים והנשים הרבות חלפו, והאורות המעטים שהיו כבים והולכים – מה יהיה על המפעל הציוני, החלוצי האוונגארדי של אלי אביבי ורינה רעייתו?! מי ייכנס לגלבייה הלבנה שלו?! – אפילו בן אחיו, השחקן החביב בעל הקסם האישי שי אביבי ("החמישייה הקאמרית", "אדמה משוגעת") מסרב בנימוס להצעה להיות הממשיך, היורש הטבעי – הוא פשוט לא בנוי לגורל הזה שגוזר על האדם להתנתק כליל משלל התחברויותיו האורבאניות. אבל לסרט – שי אביבי תורם מהלצותיו, מגעגועיו, ומאהבתו שאינה תלויה בדבר לדודו המוזר שכה הרחיק לכת במשובותיו וביצר אספנותו. תוך שהוא מדפדף במגירות העמוסות בצילומי הבחורות העירומות מכל רחבי העולם הוא אומר, בערך כך: "האמת דוד, לא ראיתי הרבה אמנות בתוך כל החרמנות".

מדינת ישראל הצעירה איפשרה לאביבי המרדן הנון-קונפורמיסט להשתלט על הלוקיישן הצפוני ולהפוך אותו ל"אי אישי שלוֹ" ולמקום מפלט לכל המי ומי, ולאלה שבאו אחריהם. מליצי יושר של התופעה הם העיתונאי והסופר יגאל סרנה, הסופר ואיש התובנות הציוניות יורם קניוק, עורך העולם הזה המיתולוגי אורי אבנרי, השחקנית והשדרנית רבקה מיכאלי, ועמנואלה עמיחי – בתו הנחמדה של המשורר הידוע שכתב שם במדינה הצפונית רבים משירי האהבה שבתו מתענגת בקריאתם.

במאית הסרט לא שופטת את הנשיא אביבי על משיכתו האובססיבית והתעסקותו עם כל-כך הרבה נשים, היא לא נכנסת לפן המאצ'ואיסטי שלא מוצא היום חן בעיניהן של נשים וגברים כאחד, היא לא שואלת אותו במישרין, למשל: למה הוא חושב שהאתר הוא לגמרי שלו?! ולמה הוא חושב בכלל שהוא צריך להוריש אותו לבן משפחה?! היא צודקת בדרכה שלה, שכן היא רוצה להזכיר, להבליט ולהציג את התופעה של מדינת אכזיב כפי שהיא השתקפה בעיקר בעיתוני "העולם הזה" של אותן שנים ובגעגועיהם של חלק מן המבקרים הקבועים בכפר שמופיעים על המסך.
.
נוף הכפר ובעיקר הים על מגוון השתקפויות שקיעותיו, מצולמים יפה על-ידי אמנון זלאייט ואיתן חריס המיומנים.

האמרגן מאיר קוטלר והזמר והשדרן השובב דורי בן זאב מספרים על פסטיבל המוזיקה שהתקיים בשנות השבעים של המאה הקודמת בכפר, פסטיבל בו נפרצו ונפלו כל הגדרות כיוון שהפקקים למופע התחילו אי-שם ליד נתניה – בעוד התושבים הערבים המקוריים של הכפר נמצאים עוד מאז הקמתה של המדינה – הרבה יותר צפונה, באזורים היותר לבנוניים שבשליטת חיזבאללה.

כפי שהבמאית ויזלטיר מעידה, צילומי הסרט ועריכתו נמשכו למעלה משלוש שנים – אבל כפי שאמר אלי אביבי בתום ההקרנה: "אחרי שצפיתי בתוצאה על המסך, הסבל והנדנודים של החמש שנים – היו שווים!" – אז למי נאמין?! (התשובה שולית ואינה חשובה, כמובן).

במסגרת הסרט היפה והרהוט מבחינת קצבו, משולבים הרבה קטעי ארכיון שנקנו בממון רב הן מן הטלוויזיה והן מאולפני הרצליה, והם שמוסיפים ונותנים לסרט את ערכו הוויזואלי, יותר מדיבוריהם של האישים והנשים הנזכרים והמהרהרים בקול.

שאלתי את ויזלטיר הנעימה והסבלנית, אם היה משהו בתוך ים החומרים שהם רצו והם לא השיגו לסרט?! והיא ענתה "כן, רצינו קטעים מן הסרט 'יהודית' עם סופיה לורן שצולמו בחורבותיו של הכפר הערבי הנטוש ואותם לא הצלחנו לרכוש ולהכליל בסרט". אולי חבל ואולי לא חבל, אבל גם הם בעצם, לא שייכים ממש למדינת האהבה הצפונית והזעירה שבקושי שייכת לעצמה, כך יוצא – שבכל זאת ישנם עדיין בחלד "דברים טובים" הרחוקים מהשגה מהירה וקלה.

הכותב הינו במאי, צלם, משורר ומרצה רב-תחומי.
תאריך:  11/10/2009   |   עודכן:  12/10/2009
שאול דישי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מדינת אכזיב, מקום של אהבה
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מטאטא
11/10/09 11:15
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מניעת האפליה חשובה דווקא משום שהמחוקק השאיר מרווח-החלטה בידי הוועדות לתכנון ולבנייה, והפקיד בידיהן את שיקול הדעת האם לאפשר מתן הקלה אם לאו, ובנוסף, שיקול הדעת האם לפעול או לא לפעול נגד מפירי חוק, ובאילו אמצעים לפעול - אף הוא נתון בידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, הנסמכת בעניין זה על מפקחיה ויועציה המשפטיים.
10/10/2009  |  ד"ר אברהם בן-עזרא  |   מאמרים
מאמרי "לשון והיגיון" נגע כנראה בשאיפתם הכמוסה של כמה ישראלים לשמוע עברית מעט פחות מרושלת וקצת יותר הגיונית מזו שהם שומעים בשיחות חולין ובכלי התקשורת. כמעט כל אחד רגיש לביטוי או לביטויים מסוימים הצורמים לו כשהוא שומע אותם, כמו למשל הברבריזם "זה מרגיש אחרת על כל אשה" (פרסומת לבושם יוקרתי), תיקון היתר "ְעַמדות מפתח" או מבנה הסמיכות המשובש "גָדֵר ביטחון". ועם זאת, מרבית האנשים חדלו מזמן להתנגד לביטויים צורמים ומעדיפים להתעלם מהם, מתוך הנחה שכזאת היא העברית של היום ואין טעם להגיב.
10/10/2009  |  עמוס גורן  |   מאמרים
בארה"ב מתחולל בימים אלו מאבק, שיש המכנים אותו "קרב ווטרלו" של ממשל אובמה, על שם הקרב ששם קץ למסע כיבושיו של נפולאון ביוני 1815. ייתכן כי יהיה זה המאבק הפוליטי בו תיבלם תנופת ה"שינוי", שאותה הוביל אובמה במאמץ להפוך את ארה"ב למדינה סוציאליסטית יותר.
10/10/2009  |  בועז ארד  |   מאמרים
דומה כי בדורנו השפיעה ההשגחה רוב הצלחה וישועה על עמה במאבקיו לתקומה, לקיום ולביטחון. על כן מפליא הדבר, כי שוב נשמעים בקרבנו, בקולות גוברים והולכים, טיעונים שחשבנו כי כבר אבד עליהם כלח: לעם ישראל יאה ההסתגלות לרצון זרים וההכנעה בפני דינן של מעצמות ושליחיהן, אף אם התנהגות זו כרוכה בהשלמה עם השפלה ובכניעה לעריצות. קרובים הדברים לשלילת הזכות להשיב מלחמה שערה למבקשי נפשנו.
10/10/2009  |  דן פון וייזל  |   מאמרים
בליל ה-10 בנובמבר 2002 חדרה חוליית מחבלים לקיבוץ מצר ופתחה באש לעבר קבוצת חברים בכניסה לחדר האוכל. גבר ואישה נהרגו במקום. משם פנו המחבלים לבית מגורים, שבו ישנו אם ושני ילדיה בני ארבע וחמש. השלושה נורו למוות במיטתם. היה זה פגוע מזוויע נוסף בשרשרת פיגועים שבוצעו על-ידי תשתיות פח"ע מאיו"ש.
10/10/2009  |  אלכס נחומסון  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
הפקת לקחי 7 באוקטובר מחייבת להימנע ממדיניות של תגובה, הכלה ומתקפות נקודתיות, ולנקוט במלחמת-מנע ומתקפות מערכתיות ולא רק נקודתיות
רון בריימן
רון בריימן
יש לעודד השתתפות של ארצות הברית ושל "העולם הנאור" בחיסול בפועל של הפצצה האירנית המאיימת על העולם כולו, לרבות על הצ'מברליינים האירופיים, ולא רק על ישראל
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים    או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il