1. בנק המזרחי נ' מגדל התנ"ך של המהפכה החוקתית הסטטיסטיקה רק מחזקת את מה שכבר ידענו: פסק הדין בעניין בנק המזרחי נ' מגדל הוא התנ"ך של המהפכה החוקתית, הטקסט המכונן שלה.
ייתכן כי מיקומו הגבוה של פסק דין זה בדירוג פסקי הדין הנקראים ביותר במאגר המשפטי של נבו נובע מהיותו טקסט חובה לכל סטודנט למשפטים בשנת הלימודים הראשונה.
פסק הדין ניתן בהרכב של תשעה שופטים, ענקי בית המשפט העליון ובהם הנשיאים מאיר שמגר ואהרן ברק, והשופטים מישאל חשין, יצחק זמיר, צבי טל, אליהו מצא, דב לוין, גבריאל בך ואליעזר גולדברג. יותר מ-300 העמודים שבפסק דין זה מתווים את המשפט החוקתי בישראל שאחרי חקיקת שני חוקי היסוד המשמעותיים ביותר - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק.
בפסק הדין נקבע מעמדם החוקתי של חוקי היסוד ונפתחה הדרך לכל בית משפט לבטל חוק של הכנסת הפוגע בחוקים אלה.
פסק הדין אקטואלי גם במובן הכלכלי. במרכזו עמדה שאלת החוקיות של תיקון לחוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, שנועד להתמודד עם משבר עמוק במשקים אלה. התיקון לחוק נועד להתמודד עם התמוטטות משקים משפחתיים בגלל נטיית הבנקים הנושים להעדיף פירוק של המשקים כדי לגבות את החובות, על פני הסדר חובות ומתן ארכה לשיקום.
התיקון לחוק יצר איזון חדש: קודם הסדר חוב ורק בלית ברירה - פירוק. הבנקים הביאו את המחלוקת עד לפתחו של בית המשפט העליון. שופטי העליון דחו את טענת הבנקים כי החוק פוגע בזכויות החוקתיות שלהם כנושים, וקבעו כי הפגיעה משרתת מטרה ראויה - הצלת המגזר החקלאי. (ע"א 6821/93).
2. אוניברסיטת חיפה נ' אברהם עוז לא כל פרוטוקול של ועדה הוא חסוי גבולות החיסיון המשפטי וחשיבותה של
הזכות לגילוי ולעיון במסמכים לצורך ניהול הליך משפטי עומדים במרכזו של פסק הדין בעניין אוניברסיטת חיפה נגד פרופ' אברהם עוז.
עוז, מרצה בחוג לתיאטרון ושני מרצים נוספים נאלצו לסיים את עבודתם בחוג לאחר שוועדת בדיקה קבעה כי השלושה מנהיגים בחוג "שלטון טרור".
השלושה תבעו את האוניברסיטה בבית הדין לעבודה וביקשו לקבל את המסמכים שהוצגו בפני הוועדה ואת הפרוטוקולים של דיוניה. האוניברסיטה סירבה למסור להם פרוטוקולים המתעדים את ישיבות הוועדה, וטענה לחיסיון בהתבסס על ההתחייבות לסודיות שנתנה הוועדה לעדים.
השופטת אסתר חיות קבעה כי העתירה מעוררת סוגיה משפטית נכבדה, "שאינה מצומצמת בהכרח לתחום יחסי העבודה". פסק דינה מתווה גישה מצמצמת בכל הנוגע לקביעת חסיונות הלכתיים חדשים - כמו זה של פרוטוקולי ועדות בדיקה.
נקבע כי "קיים אינטרס חברתי כבד משקל במתן אפשרות לעובדים למצות את זכויותיהם, ועל-רקע זה האינטרס בקיומן ובתפקודן היעיל של ועדות בדיקה מן הסוג שבו עסקינן, חשוב ככל שיהיה, אין בו כשלעצמו כדי להצדיק הכרה בחיסיון החומר". (בג"צ 844/06)
3. מועצה אזורית חוף עזה נ' הכנסת תוכנית ההינתקות פוגעת בזכויות המפונים - אך חוקית שופטי בית המשפט העליון ישבו צפופים ומתוחים על בימת השיפוט במועד הקראת פסק הדין באולם בית המשפט. "ימים קשים הם אלה. העם מפולג. מרחף חשש של אלימות. ניתוק קשה ומכאיב של אלפי מתיישבים ישראלים מחבלי ארץ בהם חיו שנים רבות עומד להתרחש. הכנסת והממשלה קיבלו הכרעות מדיניות קשות שהינן בעלות אופי היסטורי ממש", פתחו השופטים את פסק דינם.
עשרה שופטים הסכימו כי חוק יישום תוכנית ההינתקות פוגע בזכויות האדם של המפונים, אך הפיצוי המובטח בחוק והעובדה שהשטח המפונה הוחזק בתפישה לוחמתית מביאים לכך שפגיעה שכזו בחוקי היסוד היא מותרת. השופטים הרחיבו את הזכויות לפיצויים ואת אפשרות התביעה בעתיד.
שופט המיעוט היחיד, אדמונד לוי, קבע כי ההינתקות מהווה פגיעה בלתי ראויה ובלתי מידתית בעקרונות השיטה הדמוקרטית. "פסק דיננו עתיד להיות סמן דרך בשאלת זכותם של יהודים להיאחז בחבלי הארץ", כתב מנימי נפשו. (בג"צ 1661/05)
4. דן רייכרט נ' יורשי משה שמש כיצד לפצות משקיע מרומה בניירות ערך פסקי דין העוסקים בתביעות ייצוגיות זוכים לייצוג משמעותי ברשימת פסקי הדין הפופולריים, אך פרשת רייכרט נ' שמש עולה על כולם.
בפסק דין זה שוטחת נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש את משנתה באשר לחשיבות חוק תובענות ייצוגיות כמכשיר להגנה על הציבור, ובפרט על משקיעים בניירות ערך. מדובר בתביעה ייצוגית של משקיעים לפיצויים בגין נזקים עקב מעשי מרמה שבוצעו בחברת רייכרט תעשיות, ופרטים מטעים שנכללו בתשקיף ההנפקה ובדוחות הכספיים שלה.
רייכרט עסקה בייצור ובשיווק מוצרי בטון וב-1993 הוצעו ניירות הערך שלה לציבור. היא גייסה כ-28.5 מיליון שקל. כשנה וחצי לאחר מכן הודיעה כי בכירים בה נעצרו בחשד לעבירות מס, מניות החברה צנחו והיא קרסה.
בפסק הדין מסביר השופט יהונתן עדיאל כיצד לחשב פיצוי בתביעות ייצוגיות וקובע כי ככלל בניירות ערך, השיטה לחישוב הנזק תהיה לפי ההפרש בין שער המניה ששילם המשקיע לבין השער הריאלי אילו לא היה מידע מטעה בשוק. (ע"א 345/03).
5. יוסף ברזני נ' בזק תביעה ייצוגית היא נשק "בלתי קונוונציונלי" האם אדם יכול להגיש תביעה ייצוגית נגד חברה שפירסמה מבצע צרכני אך לא עמדה בו, אף שהוא עצמו לא נחשף לפרסום? הרכב של שבעה שופטים נחלק בדעותיו.
ארבעה מהשופטים - ברק, אור, חשין וביניש - הסכימו כי פרסום אינו מקנה לכשעצמו זכות פיצוי לצרכן. חשין, שכתב את פסק הדין, קבע כי חייב להיות קשר סיבתי בין הפרסום המטעה לבין הנזק שנגרם לצרכן. בדרכו קובע חשין כי "כוחה הסינרגטי של התובענה הופך אותה לנשק בלתי קונבנציונלי, ואין פלא שמהלכת היא אימים על עוסקים למיניהם. בשל כך שומה עלינו לטפל בתובענה הייצוגית בזהירות יתרה משל הייתה רימון יד שנצרתו נשלפה מגופו".
שופטי המיעוט מצא, שטרסברג-כהן ודורנר סברו כי די בגביית יתר מהצרכן לעומת התשלום שהתחייבה החברה לגבות לפי הפרסום כדי להוכיח נזק ולהקים זכות תביעה. את הפופולריות של פסק הדין ניתן להסביר בגל התביעות הייצוגיות בשנים האחרונות. עורכי הדין של התאגידים הנתבעים עושים בו מן הסתם שימוש תכוף. (דנ"א 5712/01)
6. נפתלי שוורץ נ' רמנוף את האגרה שילמתם? בררו בדיוק מה הנזק שנגרם לכם, תבעו את כולו ואל תשכחו לשלם את האגרה לבית המשפט - זה המסר החבוי של פסק הדין בעניין שוורץ נ' רמנוף, פסק דין חשוב בעבור כל עורך דין.
מה קורה כאשר אדם תובע את חברו על הפרת חוזה או עוולה אחרת, טוען כי נגרם לו נזק בסכום מסוים אך מגלה בסופו של המשפט כי הנזק שנגרם לו גבוה יותר מכפי ששיער? השופט סלים ג'ובראן קבע במקרה זה כי לא ייפסק לאדם סכום כספי גדול יותר מזה שנקב בתביעתו, גם יתברר כי הנזק גדול יותר.
ג'ובראן גם קבע כי לא יינתן לתובע כל סעד אם לא שילם את האגרה בגינו. ומי שהאגרה גבוהה מדי מבחינתו ומחליט לשלם רק חלק ממנה? יוכל לקבל רק את הסעד שעבורו שילם. החריג: אם ביקש מראש פטור מאגרה ולא קיבל. (ע"א 9656/05)
7. אילן אלנקווה נ' ועדה מקומית י-ם כשהנזק נמשך, התביעה אינה מתיישנת אילן אלנקווה ביקש לבנות בניין מגורים בן ארבע קומות. לרוע מזלו גבלה הקרקע שבבעלותו בשטח שנועד לבניין עיריית ירושלים. העירייה יזמה שינויים תכנוניים אשר חייבו את הקפאת תוכניות הבנייה של אלנקווה, עיכוב שנמשך ארבע שנים וחצי.
בסופו של דבר הגיש אלנקווה תביעה נגד העירייה, אך זו טענה כי התביעה התיישנה. חוק ההתיישנות קובע כי הזכות לתבוע במקרה כזה מתיישנת לאחר שבע שנים. האם התיישנה זכותו של אלנקווה ביום הראשון שבו הוקפאה הבנייה או בסוף ארבע השנים וחצי שבהם נמשכה ההקפאה?
פסק דינה של השופטת איילה פרוקצ'יה הוא ניתוח מלומד של עקרון ההתיישנות. בסופו היא קובעת כי פגיעה מתמשכת כבמקרה זה יוצרת עילת תביעה מתחדשת בכל פעם. כך זכה אלנקווה לתבוע חלק מהנזקים שנגרמו לו. (ע"א 9413/03)
8. יששכרוב נ' התובע הצבאי הרגע בסרט שבו השוטר אומר "זכותך לשמור על שתיקה" בהרכב של תשעה שופטים אימץ בית המשפט העליון את דוקטרינת "הפסילה החוקתית היחסית" - האפשרות לפסול ראיה במשפט פלילי שהושגה באמצעי פסול. בפסק הדין הוחלט לפסול הודאה של החייל רפאל יששכרוב, שהודה בשימוש במריחואנה רק משום שלא הוסברה לו זכותו להיוועץ בעורך דין.
מעט לפני שמונתה לנשיאה קבעה השופטת דורית ביניש כי בעידן חוק יסוד כבוד האדם וחירותו יש להעדיף לעתים שמירה על זכות הנחקר להליך הוגן על פני חשיפת האמת וקידום החקירה.
עד אז ההלכה המנחה הייתה שאין לפסול ראיות, אלא לתת להן משקל משתנה בהתאם לבעייתיות שבדרך השגתן.
גם אחרי הלכת יששכרוב, ישראל עוד רחוקה מארה"ב. שם מקובל כלל פסילה קיצוני המוכר כ"פירות העץ המורעל", שלפיו נפסלות גם ראיות אמינות אם הושגו בדרך לא חוקית. (ע"פ 5121/98)
9. מדינת ישראל נ' בורוביץ הגנה מן הצדק לא עזרה למורשעי קרטל הביטוח תיק ההגבלים העסקיים הבולט ביותר, קרטל הביטוח, הגיע למקום התשיעי בדירוג. בתחילת שנות ה-90 חילקו ביניהם מנהלי החברות הגדולות את השוק ותיאמו מחירי פוליסות. רוב הנאשמים הגיעו להסדרי טיעון, ואילו מנהלי חברות הביטוח הפניקס ואיילון נאבקו על חפותם. הם הורשעו בעבירות של הסדר כובל בענף הביטוח.
בערעור לעליון דרשו הנאשמים להשיג זיכוי בגין "הגנה מן הצדק". לטענתם, החקירה של רשות ההגבלים העסקיים התנהלה שלא כדין על-ידי חוקרים פרטיים, ובנוסף, רשות ההגבלים העסקיים אכפה את החוק באופן מפלה כלפיהם.
העליון אומנם זיכה את הנאשמים מכמה עבירות, אך הגדיל את הקנסות. הוא פסק כי ביטול אישום בגין סיבות כאלה של "הגנה מן הצדק" יתרחש רק במקרים קיצוניים. בדרך כלל צריך הנאשם להדגים קשר סיבתי בין התנהגות נפסדת של הרשות לפגיעה בזכויותיו. לגבי טענות הנאשמים, העליון סבר כי גם כשעסקינן בעבירה מרובת משתתפים רשאית התביעה להעמיד לדין רק חלק מהמעורבים משיקולים ענייניים.
כדי שהתחרות במשק תישמר, קבע העליון כללים שמקלים על העמדה לדין בעבירה של הסדר כובל. זו עבירה ייחודית, נקבע, ודי להוכיח שתיתכן אפשרות לפגיעה בתחרות. אדם נחשב צד להסדר כובל כשההסדר חל לגביו והוא שותף לו בדרך זו או אחרת. אין צורך, למשל, בעשיית מעשה כלשהו ליישום הקרטל כדי להיות צד. די אפילו בהסכמה שבשתיקה. אפילו התנהגות עסקית דומה שכל אחד מחליט לגביה באופן עצמאי יכולה להיות ראיה לקיום קרטל. (ע"פ 4855/02)
10. עדאלה נ' שר הפנים הסכסוך הישראלי-פלשתיני פיצל את בג"צ הסכסוך הישראלי-פלשתיני הגיע למקום העשירי. בעתירתו לבג"צ דרש ארגון עדאלה לבטל את התיקון לחוק האזרחות האוסר על "איחוד משפחות" של פלשתינים המבקשים להינשא לערבים ישראלים ולקבל תושבות קבע.
הסוגייה חילקה את 11 השופטים שישבו בהרכב לשני מחנות והותירה את נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט אהרן ברק, יחד עם נשיאת העליון דהיום דורית ביניש בדעת המיעוט.
פסק הדין בוחן נושאים טעונים כמו בטחון המדינה והזכות לביטחון אישי מול זכות לחיי משפחה, לכבוד ולשוויון. "פגיעה קשה", קבע ברק. לעומתו מישאל חשין קבע כי "מדינה המצויה במלחמה רשאית לאסור על כניסת תושביה של מדינת אויב". (בג"צ 7052/03)
