בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כן, אנחנו לא בדיוק יכולים...
|
אין ספק שכוונותיו של הנשיא השחור הראשון של ארצות הברית כנות ונכונות מאוד, אך על-מנת להצליח לשנות את מצב ארה"ב והעולם יש צורך בהישגים, ומהר
|
נשיא במעצמה שעניינה הוא כבוד. אובמה [צילום: AP]
|
|
|
|
נצחון העטיפה
|
איתמר לוין
|
הענקת פרס נובל לשלום לברק אובמה היא עוד הידרדרות של התרבות העולמית מן התוכן אל העטיפה, מן המהות אל היחצ"נות
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לאחר שניסה לשכנע את הוועד האולימפי לערוך את האולימפיאדה הבאה בשיקאגו וכשל כישלון חרוץ, ברק אובמה יכול לסמן עוד איקס ברשימה הארוכה של האיקסים. נשיאות היא לא דבר פשוט, אבל הפצת סיסמאות דווקא כן. לפני יותר מתשעה חודשים פרסמתי מאמר על אופן התנהלותה של התקשורת האמריקנית ושיפוטה את המציאות, ובוודאי שאת הנשיא השחור הראשון שלה, שהצליח לעלות למעמד הזה בזכות תקוות רבות שהפיח בעמו, שנמצא עכשיו באחד מרגעי השפל הגדולים שלו: משבר כלכלי חריף ביותר המשמיד כל חלקה אמריקנית גאה, כמו תעשיית הרכב שהייתה לסמל הגאווה הגדול ביותר של ארצות הברית; משבר אינטרסים צבאי חריף מול הרוסים ועכשיו גם הפסד צורב לוועד האולימפי שהדיח את שיקאגו מלהיות המקום החם הבא שיארח את האולימפיאדה. חוץ מעניינים אלו, הקשורים קשר הדוק ליחסים הבינלאומיים, אובמה לא מצליח להעביר את רשימת המשימות שתכנן גם מבית, כמו ניעור מערכת הבריאות ובוודאי שאת הרפורמות בביטוח הרפואי כפי שהבטיח לפני היבחרו. סיסמאות לחוד ומציאות לחוד אובמה מנסה להיות בסדר עם כולם. זו טעות קריטית. הוא מנסה להיות בסדר עם הזרם ההומניסטי כשהוא קורא להפסקת העינויים, הוא מנסה להיות בסדר עם השמרנים, עם הכלכלנים, הוא אפילו מנסה להיות בסדר עם האירנים במדיניות סלחנית מדי. אין ספק שכוונותיו של הנשיא השחור הראשון של ארצות הברית כנות ונכונות מאוד, אך על-מנת להצליח לשנות את מצבה של ארצות הברית יש צורך בהישגים, ומהר. תקופת הסלחנות של התקשורת הסתיימה כבר מזמן והוא חייב לייצר הישג משמעותי, כזה שיוכל למנף תקשורתית ולהרגיע את הקולות המאוכזבים מבית. הקולות הללו אגב, כבר לא נמצאים רק בראשם המודאג של יועצי התקשורת שלו. הם כבר מזמן עולים בקרב הציבור, ומי שדואגת להזכיר שתקופת הסלחנות הסתיימה היא התקשורת. כפי הנראה כרגע, אובמה רחוק מהישג משמעותי בזירה הבינלאומית. מערכת הגנת הטילים האמריקנית, שתוכננה לעמוד על אדמת אירופה, קופלה, או לפחות קופלה תקשורתית - מה שהופך את הקיפול הזה לצורם; הישג של שלום בין ישראל לרשות הפלשתינית, או בין ישראל לסוריה בהתערבות אמריקנית, רחוק מלהתקיים והאולימפיאדה תיערך בדרום אמריקה, אפילו אחרי שזה נסע בעצמו לשכנע את הוועד, שלא קנה את הביקור הנשיאותי. גם בנושא האירני אובמה מייצר כישלונות לא ברורים וכרגע נדמה ש אחמדינג'אד מעביר לו שיעור בחמקנות מדינית. נשארו לאובמה שתי ברירות עיקריות על-מנת לשקם את ארצות הברית: הצלחה כבירה בזירה הפנימית או יציאה למלחמה. שתי האופציות הללו הן היחידות שתוכלנה לייצב את הכלכלה האמריקנית הקפיטליסטית ולהשיב את הכבוד האבוד. ואל תטעו, ארצות הברית של אמריקה היא מעצמה של כבוד. היא מעצמה שאמנם מאבדת אחיזה, אך בפירוש לא הייתי מספיד אותה כל כך מהר. האמריקנים לא פראיירים, גם לא מול סין שכרגע הופכת לבירת התעשיה העולמית בכל קנה מידה, ואובמה מבין את המצב ומנסה לפחות לייצב אותו. הרי בסך-הכל, הוא ירש מקודמו מצב לא פשוט כלל והוא טוען שיש לו את הכוח לשנות את זה. כפי שזה נראה כרגע, אם אובמה לא יביא לשינוי של ממש אצל האירנים - כזה שיירשם לזכות המדיניות שלו - הוא יאלץ לטעון את מחסניות הצבא. אולם אחרי שזכה בפרס נובל לשלום, נראה שגם בזה הוא לא ממש יצליח...
|
|
הכותב הנו מנכ"ל רונן הלל תקשורת ויחסי ציבור, זוכה פרס האריה השואג 2009.
|
|
תאריך:
|
12/10/2009
|
|
|
עודכן:
|
12/10/2009
|
|
רונן הלל
|
כן, אנחנו לא בדיוק יכולים...
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מרק_טווין
|
12/10/09 17:50
|
|
אירן ידועה באיכות שטיחיה. לאחרונה הראתה כי היא יודעת גם איך למשוך את השטיח מתחת לרגלי יריביה. הסכמתה לשיתוף פעולה מלא עם המערב וסוכנות האנרגיה הבינלאומית גרמה אפילו לגנרל האמריקני ג'ונס, היועץ לביטחון של הנשיא אובמה, לומר כי אירן מילאה את הציפיות.
|
|
|
אילו אני קובע את המשכורות במדינה - המורים והרופאים היו זוכים לשכר הגבוה ביותר. המורים בגין תרומתם לחוסנה ולעוצמתה של החברה, והרופאים בגין קרבתם לאלוהים. אין עיסוק נאצל יותר מאשר להציל חיים, או להביא מזור לבני אדם מתפתלים. ולמרות זאת, מי שהרקורד שלו גדוש בהצלת חיים, לא פטור מהקפדה על החוק. זה כולל גם את דוקטור ג'קי סרוב.
|
|
|
אני שב ומתפלא מה זה כל השטויות האלה עם הפרסים בשנים האחרונות, הנשיא אובמה מקבל פרס, אבו אל עמאר המנוח, המכונה גם יאסר עראפת קיבל פרס, השרה לשעבר ציפי לבני מקבלת עיטור, עמוס עוז קיבל פרסים בגרמניה (שנת 2005, לא לא בנורבגיה), יוסי שריד מחלק פה פרסים בשם מפעל הפיס. כאילו לא מתפרנסים כאן מעבודה, הכל פרסים, כאילו שכרנו הוא לא במוצרים אותם אנו מייצרים, ובתשלום אשר אנו מקבלים ממעבידינו, אלא הוא מלווה במתת של כסף או שווה כסף, בתמורה להשמעת דעות המתאימות לדעתו של בעל הבית, לדעתו של מפעיל משטרת המחשבות.
|
|
|
כחלוף הזמן פוסע נועם שליט בהדרגה מתוך מיסתור פרטיותו אל אור הזרקורים, מן הסתם בעל כורחו, ככל שהוא הולך ומתייאש מתרומת הפוליטיקאים לסיכוי להחזיר את בנו. כך או כך, לתהליך הזה יש תוצאות: הוא כעת דמות ציבורית ובינלאומית, שבני השיח שלה הם בין השאר אנשים כסרקוזי. בכוונה או בלעדיה הוא שינה את מיצובו התקשורתי: לא עוד רק אב מתייסר הניצב נוכח הממשלה בתביעה לשחרור בנו, אלא גם גורם ציבורי המשתף עימה פעולה במגעים בינלאומיים. למגעים כאלה יש, מטבע הדברים, גם מטרות נוספות על שחרור גלעד, וביניהן-מינימיזציה של השכול ואי כניעה לטרור.
|
|
|
בשבועיים ומשהו בהם הייתי "פועל לשכה" לא עשיתי זאת מרצון, לא קיבלתי תמורה כלשהי, בוצעה פגיעה בפרטיות וכל זאת תחת איום ואזהרה שאם אסרב, אחשב כמי שעובר עבירה פלילית...
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|