חברת אמישראגז הפרה את הצו הקובע את תנאי גביית התשלום מחברות הגז - קובע הרשם הבכיר בנימין בן-סימון. הוא קיבל את תביעתה של טטיאנה איסופוב נגד החברה, ששלחה לה בבת אחת דרישת תשלום בסך 5,500 שקל לאחר שבמשך שנתיים לא קראה את מד הגז, אלא חייבה אותה בתשלום על-פי אומדן בלבד.

אמישראגז טענה, כי בביתה של איסופוב במבשרת ציון בוצעו עבודות בנייה במשך שנתיים, ולכן לא ניתן היה לקרוא בפועל את מד הגז. אולם בן-סימון מראה שהחברה הייתה רשאית להגיש רק חשבונות בגין קריאה בפועל ועל תקופות צריכה בנות 70-50. אמישראגז התעלמה מכל התנאים שבצו זה - וניסתה להסתמך על תקנות שונות לחלוטין הנוגעות לקריאת מדי מים. אמישראגז גם שינתה את גרסאותיה, דבר שיצר פגם חמור באמינותה.

אין זה סביר שהצרכן יצטרך לשאת בתוצאות טעותו של הספק, ובוודאי שאין לאפשר בקלות חיוב רטרואקטיבי - מוסיף בן-סימון. הוא חייב את אמישראגז להחזיר לאיסופוב 4,700 שקל (אחרי שכבר החזירה 800 שקל) ולשלם גם הוצאות בסכום גבוה של 2,000 שקל.

בזק תפצה ב-5,500 שקל את ציפורה וידוסר על עוגמת הנפש שנגרמה לה בשל קיומה של קופסת תקשורת בכניסה לביתה, ואשר מהווה מפגע אסתטי ואולי אף בטיחותי. כך קבעה הרשמת הבכירה יפעת שקדי-שץ. היא דחתה את רוב תביעתה של וידוסר, שעמדה על 30,000 שקל, ואשר בה נטען, כי הקופסה - שכיום אינה משרתת איש - חייבה אותה להוצאות ניכרות כדי להתאים את הכניסה לבית לצרכיה כבעלת נכות של 100%. בזק אומנם הייתה צריכה לפרק את הקופסה על חשבונה, אומרת שקדי-שץ, אך בית המשפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לתת צו כזה; ולא הוכחו נזקיה הכספיים של וידוסר בשל הימצאותה של הקופסה.

חברת התעופה הקפריסאית TUS תפצה את עו"ד זיו מאירוב ב-4,600 שקל בשל תקלות בטיסות לעיר פאפוס - קבעה השופטת רחלי טיקטין-עדולם. הטיסה המריאה מנתב"ג באיחור של חמש שעות, נחתה בלרנקה ומשם נאלצו מאירוב ורעייתו לנסוע במשך שעתיים לפאפוס. הם הגיעו ליעדם באיחור של תשע שעות, ובשל כך נפסק שיש לראות לעניין הפיצוי. את הטיסה ככזו שאיחרה בשמונה שעות ולפיכך בוטלה. טיקטין-עדולם פסקה את הפיצוי המירבי הקבוע בחוק (1,300 שקל לאיש) ועוד פיצוי לדוגמה בסך 2,000 שקל. היא דחתה את תביעתו של מאירוב נגד איסתא, דרכה נרכשו הכרטיסים, אך לא פסקה הוצאות לטובתה משום שלא השיבה לפניותיו של מאירוב לפני הגשת התביעה.

אגודת הספקת המים קדימה תפצה ב-1,400 שקל את ציון ג'ון על עוגמת הנפש שנגרמה לו בשל קריאה שגויה של מד המים, אשר הצטלב עם זה של שכנו בשל טעות של הקבלן. הרשמת הבכירה אפרת רחלי מאירי ציינה, כי ג'ון ביקש לקבל בחזרה סכום שכלל לא שילם - למרות שהיה חייב בו בשל המצב שצרך. עם זאת, קדימה לא פעלה כפי שמצופה מרשות ציבורית, כאשר התעלמה מפניותיו של ג'ון ומשום שדרשה ממנו שלא כדין תשלומים רטרואקטיביים. בשל כך נקבע החיוב בגין עוגמת הנפש, בתוספת הוצאות בסך 500 שקל.

חברת דואר ישראל אינה אחראית ללשון הרע שהוציאה עובדת שלה (שמאז פוטרה) נגד לקוח עימו התעמתה. כך קובע הרשם הבכיר צחי אלמוג, בדחותו את תביעתו של מאיר שינהורן נגד הדואר. התביעה הוגשה לאחר שהעובדת יאנה חצ'אטוריאן כתבה, על טופס שהתלווה לדבר דואר שנשלח אליו, את המילים "בן של זונה" במקום שנועד לשמו - לאחר שהוא התעמת איתה בשל עיכוב במסירת דבר הדואר.

אלמוג אומר, כי מדובר בלשון הרע מצידה של חצ'אטוריאן, שכן הדברים לא נכתבו בזמן העימות אלא אחריו ותוך כדי מחשבה. עובדה שגם חברת הדואר ראתה את האירוע בחומרה, שכן היא פיטרה את חצ'אטוריאן. אולם הדבר נעשה שלא במסגרת עבודתה של חצ'אטוריאן אלא בחריגה מוחלטת ממנו וממניעים אישיים - ולכן אין להטיל על הדואר אחריות שילוחית. אלמוג העיר, כי שינהורן יכול לתבוע במישרין את חצ'אטוריאן (לה שלח הדואר הודעת צד ג', שלא הופעלה בשל דחיית התביעה העיקרית).

יבואנית מוצרי החשמל י.שלום תפצה את בני הזוג מרדכי ורבקה בן-חיים ב-2,400 שקל בשל ליקוי במכונת כביסה שרכשו ממנה. השופטת שירלי דקל-נוה קיבלה חלקית את תביעתם של בן-חיים, ולפיה מכסה המכונה סטה ממקומו, ודחתה את טענת הנתבעת לפיה מדובר בתקלה שאירעה בזמן השימוש. עם זאת, היא גם לא קיבלה את התביעה להחזרת מלוא סכום הרכישה (2,400 שקל) אלא רק את עלות התיקון שעמדה על מחצית מסכום זה. החברה תשלם גם החזר על הוצאות כביסה בזמן התקלה ופיצוי על עוגמת נפש.

חברת השכרת הרכב קשר רנט א קאר תחזיק לדוד חזוט 80% מהסכום ששילם תמורת שכירת רכב לשלושה ימים לרגל חתונת גיסתו. חזוט ביקש לשכור מכונית יגואר או BMW להסעת הכלה, ועמד במפורש על כך שלא תהיה זו מכונית מרצדס - אך בפועל קיבלה המשפחה מרצדס, מה שלדבריו אכזב מאוד את גיסתו. החברה טענה, כי בטעות הובטח ל-חזוט אחד משני סוגי הרכב שביקש, במקום להתחייב על קטיגוריה - בה מצויים שלושת הדגמים. הרשם טדי ארז אומר, כי החברה נכשלה במתן המוצר עליו עמד הלקוח, וכי אין לקבל את עמדתה לפיה חזוט יכול היה להקטין את הנזק על-ידי פנייה לחברה אחרת - ביום החתונה. כיוון שכך, החברה תחזיק 2,700 שקל ותשלם גם הוצאות בסך 800 שקל.