רשלנות ואכיפה בררנית של רשות המיסים הובילו לכך שאדם שהורשע בעבירות מס בהיקף של למעלה מ-300 מיליון שקל, ישלם מס הכנסה על הכנסות של 3.7 מיליון שקל בלבד.
שי קסוטו הודה והורשע בכך שהיה מראשיו של ארגון פשיעה שעסק במהילת דלקים ובמכירתם, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות בסך 300 מיליון שקל ונדון לשלוש שנות מאסר. רשות המיסים הוציאה לו שומות על-פי מיטב השפיטה, ולפיהן הכנסתו החייבת בשנת 2004 עמדה על 68 מיליון שקל, ובשנת 2005 - על 53 מיליון שקל. אולם שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
מיכל אגמון-גונן, קיבלה (25.8.19) את רוב ערעורו של קסוטו, וכאמור הפחיתה את ההכנסה החייבת ל-3.7 מיליון שקל בלבד.
במרכז פסק הדין עומדות שלוש קביעות. האחת: רשות המיסים ניפחה בצורה משמעותית וללא הצדקה את ההכנסות שייחסה לקסוטו. השנייה: הרשות התעלמה מהוצאות אמיתיות שהיו לו בתחום הסחר בדלקים. השלישית: אכיפה בררנית של הרשות מול קסוטו ביחס ליתר המעורבים בפרשה.
הרשות טענה, כי כל סכומי החשבוניות הפיקטיביות בהן הודה קסוטו היו בבחינת הכנסות של ארגון הפשיעה וייחסה לו שליש מהן. אגמון-גונן אומרת, כי הרשות התעלמה מכך שהמדינה עצמה טענה בהליך הפלילי שחלק ניכר מן החשבוניות היו פיקטיביות, ושהמכירות האמיתיות היו רק 100 מיליון שקל - וזהו הסכום אותו ניתן לייחס לארגון הפשיעה כולו.
בנוגע להוצאות האמיתיות שהיו לארגון אומרת אגמון-גונן, כי קסוטו אומנם לא הציג מסמכים להוכחת ההוצאות, אך ברור שהארגון רכש דלקים כדי למהול אותם. את מחירי הדלקים ניתן להעריך על-פי נתוני משרד התשתיות, והפחתתם תקרב למס אמת. היא אימצה את חוות הדעת מטעמו של קסוטו וקבעה, כי יש להכיר בהוצאות בסך 41 מיליון שקל.
אגמון-גונן ממשיכה וקובעת, כאמור, כי בעניינו של קסוטו ננקטה אכיפה בררנית, שכן הרשות לא הוציאה שומות לשותפיו בראשות ארגון הפשיעה - האחים אברהם גבאי ומשה גבאי. המדינה טענה, כי פסק הדין בנוגע לגבאי הגיע לפקיד שומה רמלה כאשר לא ניתן היה לפעול נגדם בשל התיישנות, אך אגמון-גונן דוחה הסבר זה שלדבריה מוטב היה שלא להעלותו כלל.
לדברי אגמון-גונן, כאשר המדינה בכובעה הפלילי מנהלת הליך רחב ממדים, עליה לעקוב אחריו בכובעה המיסויי ולא להיתמם ולטעון שתוצאותיו הגיעו באיחור לרשות המיסים. כמו-כן, לא ייתכן שהמידע שהיה ברשותו של פקיד שומה רחובות בעניינו של קסוטו, לא היה ברשותו של פקיד שומה רמלה. לפיכך, מדובר לכל הפחות ברשלנות שהובילה לאכיפה בררנית. בשל כך נקבע, כי יש לייחס לקסוטו רק שליש מההכנסה החייבת של ארגון הפשיעה.
בשורה התחתונה קבעה אגמון-גונן, כי הכנסותיו האמיתיות של ארגון הפשיעה היו 100 מיליון שקל; מתוכן יש לייחס 62 מיליון שקל לשנים 2005-2004; יש לנכות מהן הוצאות בסך 51.4 מיליון שקל; מן ההפרש ייוחסו לקסוטו שליש מההכנסות - דהיינו 3.7 מיליון שקל, ורק עליהם הוא ישלם מס. בהנחה שהמס יהיה 48%, קסוטו ישלם 1.8 מיליון שקל - בעוד המדינה דרשה ממנו 58 מיליון שקל. את קסוטו ייצגו עוה"ד רענן גל ורואי פלס, ואת המדינה - עו"ד רועי עבר-הדני.
