השר פרץ: "ממשלת אחדות רחבה זהו צו השעה"

זו אחת מן המוזרויות של הבחירות האחרונות (ואלה שלפניהן) שנושא ארץ ישראל, ולהבדיל 'פלשתין', נעדר מהן לחלוטין. הנושא היחיד המגדיר והמבדיל באמת בין ימין ושמאל בישראל, כאלו התאדה - 'יוק'! אלא, שכמו 'הפיל בחד"ר במשל הידוע, כל ניסיון להתעלם ממנו לאורך זמן לא יצלח.

האחריות למנוע את הפשע הציבורי של הליכה לבחירות פעם שלישית תוך שנה מוטלת על כתפי 30 ח"כי הליכוד. הם אינם יושבי סדום ועליהם להוציא מקרבם לפחות צדיק אחד (ומיד יימצאו נוספים) שיאמרו לביבי כך: אנחנו מאמינים לך שאיכשהו אתה חף מפשע. אבל אפילו אם זה נכון - זה אינו שקול כדי תעתוע העם כולו לקלפי שלוש פעמים בשנה.

הבחירות ב-17.9.2019 יצרו תוצאה קרובה לתיקו ואין הכרעה ברורה. עיקר הבעיה היא אי-נכונות מצידו של בנימין נתניהו להסיר מעצמו את מועמדות הליכוד לראשות הממשלה בשל תיקי החשדות התלויים ועומדים נגדו לקראת שימוע והגשת כתבי אישום. זה קורה למרות שבעבר אמר, שכאשר יגיע לתקופות כהונה כראש ממשלה, שתחצנה את תקופות כהונות דויד בן-גוריון כראש ממשלה - יפרוש. אירוע חציית רף תקופת ראשות הממשלה שלו בהשוואה לזו של דויד בן-גוריון, חצתה את זמן שלטון בו גוריון במהלך הקייץ האחרון.

שאלה: מהי דמוקרטיה?

א) ליברמן חצה סופית את הקווים לגוש הרשימות הערביות. הוא נקט באותו תרגיל שבו ערקו כמה מהימין לשמאל, בהסכמי אוסלו, שבמקום להצביע נגדם נמנעו מלהצביע ובכך סללו את הדרך בקולות השמאל לאשור ההסכמים הנוראים ולהקמת הרשות הפלשתינית. תוך נאום מתלהם נגד הנבחרים הערבים לכנסת, חברי ישראל ביתנו הגישו לרשימה המשותפת בהימנעותם, את היכולת לקבוע בהמלצתם מי יהיה ראש הממשלה ואת היחס לחוק הלאום שכעת נמצא בסכנת ביטול. אם ליברמן היה מתנגד באמת לגוש השמאל-הרשימה משותפת הערבית היה מצביע נגד גוש השמאל-ערבים, ולא מאפשר בכך לאחמד טיבי להשתתף בדיוני ועדת חו"ב, דבר שהיה בחזקת טאבו בכנסת. כך על-פי אהוד ברק בראיון טלוויזיוני. או לקבל הבטחה לביטול חוק קמיניץ, הריסת 15 אלף מבנים בלתי חוקיים שנבנו במגזר הערבי.