"התעשיה הרגילה מפחדת מהחכמה"

"התעשיה ה'רגילה', המסורתית, אינה בנויה וערוכה להכניס טכנולוגיות חכמות למפעליה - והיא גם מפחדת לעשות זאת. הקפיצה הזו, מהעולם הישן לחדש - היא מאוד בעייתית", כך אומר הד"ר נחום איצקוביץ, מנכ"ל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה. איצקוביץ היה דובר המפתח בוועידה השנתית Industry 4.0: תעשיה חכמה - כאן ועכשיו!. הוועידה, בהפקת קבוצת אנשים ומחשבים ובשיתוף התאחדות התעשיינים, נערכה בשבוע שעבר (24.9.19) במרכז הכנסים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום. את הכנס הנחו יהודה קונפורטס, עורך ראשי אנשים ומחשבים, ואילן אלתר, מנכ"ל AlterNet, יו"ר ועדת התכנים של הכנס.

תקציב של מיליארד שקל לעידוד השקעות הון

התפקיד הראשי של הרשות שבראשותו, אמר ד"ר איצקוביץ, "הוא עידוד השקעות הון ותהליכי חדשנות באזורי פיתוח". התקציב השנתי של הרשות עומד על 1 מיליארד שקלים, מתוכו 700 מיליון שקלים במזומן. "יש לנו", אמר, "מסלול מיוחד, הפועל זה שלוש שנים, לטובת העלאת הפריון. אנו בונים מסלולים מיוחדים לאוכלוסיות שאינן בשוק העבודה - גברים ערבים, נשים חרדיות, אנשים עם מוגבלויות. אנו פועלים לשיפור יכולת התחרותיות של המגזר העסקי. יש לנו מסלולים העוסקים בפיתוח שיטות ייצור מתקדמות בתעשיה, ביצירת מקומות עבודה חדשים ובייעוץ לחקיקה והתוויית מדיניות לתחום". לדברי איצקוביץ, "הרשות פועלת מכוח החוק לעידוד השקעות. נדרשים שלושה תנאי סף לקבלת המענקים: שהמפעל יהיה באזור פיתוח א', כלומר בגבולות הגזרה שמדרום לקריית מלאכי ומצפון לחיפה, עליו לייצר מוצר, ועל רבע מהמחזור שלו להיות מופנה לייצוא. לצד המענק, מפעלים מקבלים גם הטבות מס".


"אנו מנסים למצוא פתרונות לתהליכים שבכלכלה הישראלית", ציין איצקוביץ, "אחד מהם הוא תחום מדעי החיים. המו"פ בתחום מאוד חזק, אבל במעבר מהמו"פ לייצור - רובם נופלים ב'עמק המוות'. הכלכלה הישראלית הפסידה 25 מיליארד שקלים בעשור האחרון בשל מעבר ידע בתחום מחוץ לישראל. מצאנו דרך לגשר על הפער הזה, בנינו מתווה לתחום. אנו יודעים לגשר על הפער במתן זמן ארוך יותר להבשלה ויכולים לסייע למפעלים שאין להם פתרון טכנולוגי". "הקפיצה לתעשיה חכמה מאוד בעייתית", הסביר ד"ר איצקוביץ, "כל מפעל תעשייתי שמחזורו עד 200 מיליון שקלים - יכול לפנות אלינו, כאשר האוצר הקצה לנו 150 מיליון ש"ח לטובת יצור מתקדם. 60 חברות הגישו בקשות וזה לא מעט. מצאנו מתווה נוסף, לטובת חברות שמחזורן הוא יותר מ-200 מיליון שקלים: מפעלים אלו יכולים לקבל מאתנו מענקים, אם הם ממכנים חלק מהמפעל".

"התעשיה המסורתית בישראל לא ערוכה לשינוי"

עוד ציין איצקוביץ כי "אנו מנגישים את הידע הדרוש לתפעול טכנולוגיות ייצור חכמות. בראשונה, אנו משקיעים לא רק השקעות במכונות ובציוד, אלא גם השקעות 'רכות', בהון האנושי, כלומר משקיעים על-מנת שהידע להפעלת מכונה חכמה יגיע לפה, או מאפשרים ללמוד בחו"ל ושם ללמוד על המכונה. אנו מסייעים לשיפור תהליכים, ולקבלת יכולת לקלוט מכונות וציוד חכמים". "התעשיה המסורתית לא ערוכה לשינוי", סיכם ד"ר איצקוביץ, "נדרש זמן להטמעה, ואין מספיק גורמי מקצוע להנעת התהליך. חסרים סוכני שינוי מקצועיים - חברות הייעוץ לא מכסות על הפער. הקפיצה הטכנולוגית הנדרשת בישראל למעבר לתעשיה חכמה, כרוכה בהשקעות רבות וארוכות טווח. יש לייצר תהליכי ביניים על-מנת לקבל נגישות לטכנולוגיות בדרך למעבר לתעשיה 4.0. התוכנית חייבת לקבל תקצוב למשך עשור שנים לפחות. הסברה והדרכה צריכות להיות חלק בלתי נפרד, לאורך כל חיי התוכנית, וכמובן, יש לייצר את האמון בתהליכים".