שמעון הכסטר, שהועסק 42 שנים במשרד האוצר, תובע מן המדינה 1.6 מיליון שקל. בתפקידו האחרון היה הכסטר במשך שבע שנים חשב בכיר באגף למוסדות תורניים.
בתביעה, שהוגשה (3.10.19) לבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, נאמר כי התובע הועסק במשך 20 שנה בכתב מינוי, ולאחר מכן במשך 22 שנים בחוזה קצוב בזמן, והוא פוטר בהודעת דוא"ל במהלך תקופת העסקתו הקצובה. לדבריו, המדינה קבעה את גמלתו בניגוד להוראות ההסכם האחיד עליו הוחתם ופגעה בו פגיעה כלכלית משמעותית.
התובע מציין, כי בתוקף תפקידו הוא היה אחראי לתקציב של 1.2 מיליארד שקל, היה חבר מרכזי בוועדות תמיכה, בעל זכות וטו והשפעה על כל המערכות הרלוונטיות, עמד במוקד פעילות ענפה וקשר יומיומי עם מנהלי מוסדות רבים, חברי כנסת, גורמים משפטיים כלכליים ומקצועיים ברמות הגבוהות ועוד. לדבריו, פיטוריו ניתקו אותו באחת מכל אלו וללא היערכות מתאימה לתעסוקה חילופית, ולא נערכה לו אפילו מסיבת פרידה סמלית.
לדברי התובע, הוא מקבל פנסיה מופחתת שאינה תואמת את תנאי העסקתו בשירות המדינה על-פי החוזה, בשל שתי סיבות: חישוב שגוי של תקופת העבודה המתעלם מהחוזה בין הצדדים, וטעות בדרגת הפרישה לפיה מחושבת משכורתו הקובעת ביחס לתקופה שבה עבד בתקופת כתב המינוי. הוא מבקש, בנוסף לסעד הכספי, להצהיר שהוא זכאי לפנסיה לפי משכורת קובעת של 90% משכרו של סגן שר. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד
אופיר טל ולואיס סספורטס, וטרם הוגש כתב הגנה.
