מדעני מכון ויצמן למדע איחדו באחרונה כוחות עם צוות מחקר בגרמניה, כדי לחשוף מה בדיוק קורה למערכת החיסונית לאחר מתן החיסון. הממצאים שהתפרסמו בכתב-העת המדעי Nature Medicine, עשויים לסייע בגיבוש אסטרטגיות טובות יותר להתמודדות עם המחלה ולמניעתה.
"קשה מאוד לייצר חיסונים נגד אבולה, המופקים בשיטות גנטיות רקומביננטיות באמצעות הצמדת חלבון אבולה לנגיף בלתי-מזיק", אומר ד"ר רון דיסקין מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון. "לפיכך, אין די בכמות החיסונים המיוצרת כיום כדי לחסן את כלל האוכלוסייה, והחיסון ניתן רק לאנשים הנמצאים במגע הדוק ביותר עם חולי אבולה. אם נבין טוב יותר את התגובה החיסונית, נוכל לא רק לשפר את החיסון עצמו - אלא אף להבין אם המינון הניתן כיום הוא אופטימלי, ואם החיסון יעיל נגד זנים שונים של הנגיף".
"עד לאחרונה, מחקר שכזה בביולוגיה מבנית היה כרוך בתהליך מסובך של יצירת גבישים וביצוע קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן - תהליך הנמשך בדרך כלל כמה חודשים ויותר", אומר ד"ר דיסקין. "כעת אנו יכולים לדלג על יצירת הגבישים ולפענח מבנה של חלבון בתוך שבועות ספורים".
אף שרבים מהנוגדנים שהופקו על-ידי תאי B נקשרו לחלבונים של הנגיף - חלקם כנראה ביעילות גבוהה יותר מאחרים - החוקרים הראו כי שני הנוגדנים שבהם התמקדו אכן יעילים במיוחד בעצירת הנגיף. ד"ר דיסקין ועמיתיו חשפו את המבנה של נוגדנים אלה ומיפו את הנקודות המדויקות שבהן נקשרו לחלבון הנגיפי. "למעשה", אומר דיסקין, "הנוגדנים שחקרנו נקשרים ביעילות גבוהה יותר לחלבון הנגיפי מנוגדנים אחרים הנבחנים כיום כטיפול אפשרי באבולה".
ממצא חשוב נוסף שעלה במחקר הוא כי בדמם של נבדקים שקיבלו מינון נמוך יותר של החיסון נמצאה כמות נוגדנים יעילים הדומה לזו שבדמם של נבדקים שקיבלו מינון גבוה יותר. עובדה זו עשויה להוביל לבחינה מחודשת של הפרוטוקולים לטיפול, ואולי לאפשר בעתיד הגנה לאנשים רבים יותר על-ידי הזרקה של מנות חיסון קטנות יותר. לחוקרים אין בשלב זה די מידע כדי לקבוע אם החיסונים אכן יעילים נגד זנים שונים של אבולה, הנפוצים באזורים שונים של אפריקה, אך הם מקווים כי מחקר נוסף יספק את המידע הזה, ואף יאפשר לשפר את החיסון כך שיוכל להילחם בתפוצת המחלה בכל רחבי היבשת.
