פריצת דרך במו"מ על פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי. שני הצדדים הסכימו (יום ו', 11.10.19) להיכנס לשיחות חשאיות אינטנסיביות בניסיון להגיע להסכם לפני פסגת האיחוד, המתכנסת בשבוע הבא (17.10.19). פרטי ההצעות הנדונות לא פורסמו.

לאחר שבוע של חילופי האשמות קשים בין בריטניה לבין האיחוד ובכירים במדינות החשובות בו, נראה היה שהסיכויים להשגת הסכם הולכים ונמוגים. בשבוע שעבר הציג ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, תוכנית חילופית לשאלת הגבול בין צפון אירלנד (הפורשת מהאיחוד) לבין אירלנד (הנשארת בו), השאלה המרכזית שמנעה עד כה השגת הסכם. האיחוד שלל את ההצעה מכל וכל, ודרש מבריטניה להגיש לו עד היום הצעה שתהיה מקובלת עליו.

אולם אתמול (יום ה', 10.10.19) נפגש ג'ונסון עם עמיתו האירי, ליאו ורדקאר, ולאחר הפגישה הפתיעו השניים בהודעה לפיה הם רואים "מסלול להגעה להסכם" לפני מועד הפרישה המתוכנן - 31 באוקטובר. ככל הנראה, ג'ונסון העלה הצעות חדשות או נוסח משופר של הצעותיו הקודמות, והללו היו מקובלות ברמה העקרונית של ורדקאר. האיחוד העניק למעשה לאירלנד זכות וטו על פרטי ההסכם הנוגע אליה, כך שהסכמתו של ורדקאר היא בעלת משמעות רבה. ג'ונסון אמר בשבוע שעבר, כי הצעותיו נתונות למו"מ, אך גורמים בלשכתו טענו שהוא יסכים לשנות רק פרטים טכניים ולא את ליבתן.

במרכז ההצעות: בריטניה תפרוש מהאיחוד ב-31 באוקטובר; הפרישה הסופית תהיה בשנת 2021, תוך שבריטניה והאיחוד חותמים על הסכם סחר חופשי. צפון אירלנד - שהיא חלק מבריטניה - תישאר בשוק המשותף האירופי בתחומי החקלאות ומוצרי התעשיה. בין אירלנד לבין צפון אירלנד יוקם "גבול היי-טק" לצורכי מכס. טובין שייצאו מבריטניה לצפון אירלנד יעברו בדיקה. בשנת 2025 לאחר ארבע שנות המעבר, תוכל המפלגה היוניוניסטית, המייצגת בפרלמנט את צפון אירלנד, לבחור האם להצטרף להסכם של יתר חלקי בריטניה עם האיחוד - מה שיחייב גבול קשיח יותר עם אירלנד - או להמשיך את הסדר שני הגבולות.

היום הודיע נציג האיחוד למו"מ, מישל ברנייה, כי יתר 27 החברות הסכימו שניתן להיכנס למו"מ האמור להתנהל בחשאיות מוחלטת, ושכאמור מטרתו היא להגיע להסכם בשבוע הקרוב. ההודעה באה זמן קצר לאחר שנשיא מועצת אירופה, דונלד טאסק, גילה שהוא שב והציב לג'ונסון אולטימטום: להגיש עוד היום הצעות משופרות, או שהמו"מ ייפסק. לצד זאת אמר טאסק, כי יש "סימנים חיוביים" בנוגע להשגת הסכם לאחר הפגישה בין ג'ונסון לבין ורדקאר.

לדברי טאסק, "ג'ונסון הבטיח לאיחוד האירופי להציע פתרון שיתאים לכולם. פתרון שישביע לא רק את רצונם של תומכי הברקזיט בבריטניה, אלא שגם יפתור את המטרות הידועות והלגיטימיות שלנו: מניעת גבול פיזי באירלנד, לשם שמירת הסכם השלום באי, והבטחת שלמותו של השוק המשותף. למרבה הצער, בריטניה עדיין לא הציגה הצעה מציאותית שעליה ניתן לעבוד". עם זאת, כאמור, הוא דיבר על התפתחויות חיוביות בעקבות פגישת ג'ונסון-ורדקאר. "מובן שאין ערובה להצלחה והזמן למעשה אזל, אבל צריך לנצל אפילו את ההזדמנות הקטנה ביותר", הוסיף.

ברנייה והשר הבריטי לענייני הברקזיט, סטיבן ברקלי, נפגשו הבוקר בבריסל למשך שעתיים וחצי. "תהיו סבלניים", אמר ברנייה לעיתונאים לאחר הפגישה. "ברקזיט הוא כמו טיפוס על הר. אנחנו צריכים עירנות, נחישות וסבלנות". בעקבות פגישה זו עדכן ברנייה את שגרירי יתר החברות, וקיבל הסכמה פה אחד לעבור לשלב החשאי של השיחות. השאלה המרכזית היא, האם בריטניה הסכימה לוותר על יצירת גבול לצורכי מכס בין שני חלקי אירלנד - או שמא אירלנד הסכימה ליצור אותו. הימנעות מגבול כלשהו בין שני החלקים הייתה מרכיב מפתח בהסכם השלום לסיום מלחמת האזרחים בת עשרות השנים בצפון אירלנד.

יש לזכור, כי כל הסכם בין בריטניה לבין האיחוד האירופי יצריך הן אישור פה אחד של יתר 27 החברות, והן את אישורו של הפרלמנט הבריטי. לממשלתו של ג'ונסון אין כיום רוב בפרלמנט, והוא יזדקק לתמיכה של צירים מן האופוזיציה - בעיקר מן הלייבור - כדי להעביר את ההסכם, במיוחד אם תומכי ההישארות במפלגה השמרנית יתנגדו לו. הפרלמנט סירב שלוש פעמים לאשר את ההסכם אליו הגיעה ראש הממשלה דאז, תרזה מיי, עם האיחוד האירופי ואשר לא כלל בדיקות פיזיות בגבול האירי. אולם הסכנה של פרישה ללא הסכם עשויה לשנות את יחסי הכוחות בפרלמנט.